שלום כבוד הרב.
בתנ"ך הקדוש אנו לומדים במספר מקורות על נלמד האיסור לרצוח ועל החובה לשמור על כבוד המת הנגזרים מרעיון נברא אדם בצלם אלוקים ומצד מסוים יש עונש לרוצח בשגגה וערי המקלט.
דינו של רוצח מופיע בתנ"ך בבראשית פרק ט:
"שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם"
החוק הקובע את עונשו של הרוצח ניתן לנוח ולבניו לאחר המבול.
בבראשית פרק א פסוק כו: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: 'נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כדמותנו".
הרמב"ן מפרש את הפסוק:ומפני השכל האלוקי המודבק בו באדם נאמר עליו שנברא בצלם אלוקים ובדמותו.
רבי יעקב ספורנו אומר:ובקצת ידמה האדם לשם יתברך הפועל בבחירה.
כאשר נוח יוצא מן התיבה הוא מקריב קורנות לשם יתברך שבתגובה הוא מתיר לו לאכול חיות וישר נותן לנוח את האיסור על שפיכת דם האדם.
בין אם זה להבדיל את דם האדם מדם החיות לאחר שהשם התיר לנח לאכול חיות ולשפוך את דמם הוא הבהיר שחיות מותר ואילו בני אדם אסור הוא רצה לרסן את הנטייה הטבעית של בני האדם לעשות רע כנאמר יצר האדם רע מנעוריו.
בדברים פרק כא:
"וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת, וְהוּמָת, וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל-עֵץ. לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי, וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה".
אז הינה השאלה, האם בימינו צריך לעשות עונש מוות (כמו שעשו לאייכמן והיו עושים לדמאניק) לרוצחים כמו הורים שרוצחים את ילדיהם ונשותיהן ומחבלים.
האם הימנעות מעונש מוות מקיימת אל תרצח ומקדשת את קדושת החיים או שהיא מבזה את קדושת החיים ואת הציווי על דינו של רוצח כפי שכתוב בבראשית ט?
בתנ"ך הקדוש אנו לומדים במספר מקורות על נלמד האיסור לרצוח ועל החובה לשמור על כבוד המת הנגזרים מרעיון נברא אדם בצלם אלוקים ומצד מסוים יש עונש לרוצח בשגגה וערי המקלט.
דינו של רוצח מופיע בתנ"ך בבראשית פרק ט:
"שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם"
החוק הקובע את עונשו של הרוצח ניתן לנוח ולבניו לאחר המבול.
בבראשית פרק א פסוק כו: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: 'נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כדמותנו".
הרמב"ן מפרש את הפסוק:ומפני השכל האלוקי המודבק בו באדם נאמר עליו שנברא בצלם אלוקים ובדמותו.
רבי יעקב ספורנו אומר:ובקצת ידמה האדם לשם יתברך הפועל בבחירה.
כאשר נוח יוצא מן התיבה הוא מקריב קורנות לשם יתברך שבתגובה הוא מתיר לו לאכול חיות וישר נותן לנוח את האיסור על שפיכת דם האדם.
בין אם זה להבדיל את דם האדם מדם החיות לאחר שהשם התיר לנח לאכול חיות ולשפוך את דמם הוא הבהיר שחיות מותר ואילו בני אדם אסור הוא רצה לרסן את הנטייה הטבעית של בני האדם לעשות רע כנאמר יצר האדם רע מנעוריו.
בדברים פרק כא:
"וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת, וְהוּמָת, וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל-עֵץ. לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי, וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה".
אז הינה השאלה, האם בימינו צריך לעשות עונש מוות (כמו שעשו לאייכמן והיו עושים לדמאניק) לרוצחים כמו הורים שרוצחים את ילדיהם ונשותיהן ומחבלים.
האם הימנעות מעונש מוות מקיימת אל תרצח ומקדשת את קדושת החיים או שהיא מבזה את קדושת החיים ואת הציווי על דינו של רוצח כפי שכתוב בבראשית ט?