שלום וברכה,
הייתי באיזה שבת חתן לאחרונה ושמעתי שם איזה רב ציוני שנאם על גדולת קיום מדינת ישראל וטען שהוא יכול "להוכיח" באופן נחרץ שיש לחגוג את יום העצמאות ולהיות שותף בפעילותה ממש, וזאת משמונה סיבות עיקריות. האמת שלמרות שקראתי את שתי הספרים של "דת הציונות" בעיון רב ומאוד התחברתי למה שהוא כותב שם, אני לא יודע מה לענות לעצמי על טענותיו של אותו רב שדיבר שם, והייתי מאוד שמח אם תוכל לסייע לי בדבר הזה.
אלו הן "טענותיו" :
1. הוא אומר שהיו כל מיני "פורים שני" שנחגגו ע"י גדולי הדורות במהלך ההיסטוריה היהודית בשל הצלות וניסים, וזאת גם אחרי שהם עזבו את העיר שבה קרו אותם ניסי ההצלה, ושכל אותם ימים היו הרבה יותר קטנים בערכם ממה שקרה בתש"ח. לכן הוא טעם שברור לדעתו שיום כזה גדול כמו יום העצמאות, שבזכותו עם ישראל יכל להגן על עצמו בהיותו מאורגן כמדינה עם קשרים דיפלומטיים וכדומה שלא היו אפשרים בלי זה, עוד יותר כאשר זוכרים את מצב החירום הביטחוני שהיה אז ברקע ההיסטורי של פוסט-שואה
2. הוא טען שכל ארבעת הצומות שעושים היום (גדליה, עשרה בטבת, יז בתמוז, 9 באב) הם בעיקר נקבעו מסיבות לאומיות, כלומר מפני אסונות שנפלו על עם ישראל ולא על סיבות דתיות פרופר, וזאת למרות שהעם בימים אלו לא היו צדיקים גדולים בכלל כידוע (גילוי עריות, שפיכות דמים, עבודה זרה, שנאת חינם וכו'). לכן לדעתו אם כאשר האומה נופלת יש לצום ולהתאבל (בלי שדרגת צדקותם תשנה משהו), אז כאשר היא חוזרת לחיים ברור שיש לחגוג את זה
3. הוא אמר שבלי הקמת המדינה לא היה אפשרות לעשות קיבוץ גלויות אמיתי, כי שום אומה בעולם לא הייתה מוכנה לקבלת 5 מיליון יהודים בתוך שטחיה אם לא שהשלטון על שטחי ארץ ישראל היה בידי היהודים. לכן לפי זה, הקמת המדינה בעצמה היא התגשמות חזון הנביאים על קיבוץ הגלויות וזה כמובן לא דבר קטן ובלי משמעות
4. הוא הוסיף שעצם הקמת מדינה מהווה מצווה דאורייתא ("ליישב את הארץ" כדברי הרמב"ן), והיא ביסודה לא מותנית בשום רמה דתית של אלה שבונים אותה, כי מהות המצווה היא להקים שלטון בארץ שיהיה בידי "זרע אברהם יצחק ויעקב" ולא בידי גויים, ותו לא. לכן, הוא אמר שגם אם בהחלט היה עדיף פי אלף שהמדינה תהיה לפי חוקי התורה, בכל זאת גם בהיותה חילונית "יוצאים ידי חובה". ומאחר שמדובר במצווה קולקטיבית שלא יכולנו לקיים כבר 2000 שנה, ברור שיש לשמוח ולהלל על זה להקב"ה
5. הוא גם אמר שם שעצם הקמת המדינה היא המאורע שמגשים את היציאה מ"שעבוד מלכויות", ולכן הקמת המדינה מכניסה אותנו בתקופת "ימות המשיח", בהתאם לשיטת שמואל בכל הש"ס כולו וגם לפי התנאים במסכת ברכות דף יב. לכן לדעתו הגאולה קרתה אז בהקמת המדינה, כי למושג "גאולה" אין שום קשר עם רוחניות כלשהי אלא הוא כל כולו עניין משפי-פוליטי של שחרור מעול הגויים על צווארי עם ישראל. לכן, ברור שיש לחגוג את כניסתנו בתקופת הגאולה וימות המשיח
6. הוא טען גם שעצם קיבוץ הגלויות הוכיח לעולם כולו, ובמיוחד לנצרות ולאיסלם, שמשה אמת ותורתו אמת, ושהעובדה שכל דברי הנביאים מתגשמים לעניהם מערערת באופן יסודי על דתם, וזאת הסיבה למה מדינת ישראל עדיין עושה רעש גדול בעולם כולו
7. הוא אמר גם שעצם החזרה לחיים של עם ישראל בארצו מבטלת את החילול ה' הנורא ואיום של הגלות, לא משנה רמת הצדקות של בני ישראל, כפי מה שכתוב בספר יחזקאל פרק לו ששם רואים שה' יחזיר אותנו לארץ הזאת לא בגלל צדקותנו אלא מפני שנמאס לו לראות את שמו מחולל בגויים. לכן הוא יביא אותנו לארץ ישראל ואחרי זה יטהר את ליבנו כדי שנעבוד אותו באמת. וזה לדעת אותו רב בדיוק מה שקורה מאז שנת תש"ח ולכן יש לשמוח מאוד על ביטול החילול ה' הגדול הזה של הפסקת הגלות לעיני העולם
8. הוא הוסיף שעצם הקמת מדינה שיש בה רוב יהודי היא תריס בפני ההתבוללות, וגם אם דור או שתיים יהיו חילונים לגמרי, רואים בצורה עובדתית שבסופו של דבר היום עולם התורה חוזר וצומח כמו שלא היה אף פעם בהיסטוריה היהודית, ושגם תהליך התשובה הולך וגדל ובמקביל אחוז החילונים שהם אנטי-דתיים מובהקים הולך ופוחת ביחס למה שהיה בקום המדינה. מדינת ישראל מאפשרת אם כן לשמור על יהדותם של מיליוני יהודים בעולם (כמחצית עם ישראל בכל העולם), וזה בהחלט דבר חשוב ביותר ולכן צריך להודות לה' עליו
הוא גם הוסיף בסוף שאפילו אם בהחלט לא ניתן להכחיש שהיו כמה תלמידי חכמים גדולים שהיו נגד הציונות, היו גם הרבה שהיו בעד, ובמיוחד כל הרבנים של צפון אפריקה שכמעט כולם היו ציונים נלהבים כמו הרב יוסף משאש, הרב שלום משאש או עוד הרב משה חלפון הכהן. הוא גם ציטט רשימה ארוכה של 30 רבנים מפורסמים שתמכו בציונות ובמדינה (אני זוכר רק כמה מהם כמו : הגרי"ד סולובייציק, הרב עוזיאל, הרב הרצוג, הרב ניסים, הרב חיים דוד הלוי, הרב עובדיה הדאיה, הרב משולם ראטה וכו'), ולכן מדובר במחלוקת לשם שמים. ולפי דעתו, "המצאיות הכריעה בסופו של דבר לטובת הציונות" (כך לשונו), כשרואים את הישיגי המדינה 70 שנה אחרי הקמתה.
אודה על תשובותך לגבי זה כדי שאדע מה לחשוב ואיך להתנהג לפי רצון הבורא
בתודה מראש ויישר כחך
אליאל בלום
הייתי באיזה שבת חתן לאחרונה ושמעתי שם איזה רב ציוני שנאם על גדולת קיום מדינת ישראל וטען שהוא יכול "להוכיח" באופן נחרץ שיש לחגוג את יום העצמאות ולהיות שותף בפעילותה ממש, וזאת משמונה סיבות עיקריות. האמת שלמרות שקראתי את שתי הספרים של "דת הציונות" בעיון רב ומאוד התחברתי למה שהוא כותב שם, אני לא יודע מה לענות לעצמי על טענותיו של אותו רב שדיבר שם, והייתי מאוד שמח אם תוכל לסייע לי בדבר הזה.
אלו הן "טענותיו" :
1. הוא אומר שהיו כל מיני "פורים שני" שנחגגו ע"י גדולי הדורות במהלך ההיסטוריה היהודית בשל הצלות וניסים, וזאת גם אחרי שהם עזבו את העיר שבה קרו אותם ניסי ההצלה, ושכל אותם ימים היו הרבה יותר קטנים בערכם ממה שקרה בתש"ח. לכן הוא טעם שברור לדעתו שיום כזה גדול כמו יום העצמאות, שבזכותו עם ישראל יכל להגן על עצמו בהיותו מאורגן כמדינה עם קשרים דיפלומטיים וכדומה שלא היו אפשרים בלי זה, עוד יותר כאשר זוכרים את מצב החירום הביטחוני שהיה אז ברקע ההיסטורי של פוסט-שואה
2. הוא טען שכל ארבעת הצומות שעושים היום (גדליה, עשרה בטבת, יז בתמוז, 9 באב) הם בעיקר נקבעו מסיבות לאומיות, כלומר מפני אסונות שנפלו על עם ישראל ולא על סיבות דתיות פרופר, וזאת למרות שהעם בימים אלו לא היו צדיקים גדולים בכלל כידוע (גילוי עריות, שפיכות דמים, עבודה זרה, שנאת חינם וכו'). לכן לדעתו אם כאשר האומה נופלת יש לצום ולהתאבל (בלי שדרגת צדקותם תשנה משהו), אז כאשר היא חוזרת לחיים ברור שיש לחגוג את זה
3. הוא אמר שבלי הקמת המדינה לא היה אפשרות לעשות קיבוץ גלויות אמיתי, כי שום אומה בעולם לא הייתה מוכנה לקבלת 5 מיליון יהודים בתוך שטחיה אם לא שהשלטון על שטחי ארץ ישראל היה בידי היהודים. לכן לפי זה, הקמת המדינה בעצמה היא התגשמות חזון הנביאים על קיבוץ הגלויות וזה כמובן לא דבר קטן ובלי משמעות
4. הוא הוסיף שעצם הקמת מדינה מהווה מצווה דאורייתא ("ליישב את הארץ" כדברי הרמב"ן), והיא ביסודה לא מותנית בשום רמה דתית של אלה שבונים אותה, כי מהות המצווה היא להקים שלטון בארץ שיהיה בידי "זרע אברהם יצחק ויעקב" ולא בידי גויים, ותו לא. לכן, הוא אמר שגם אם בהחלט היה עדיף פי אלף שהמדינה תהיה לפי חוקי התורה, בכל זאת גם בהיותה חילונית "יוצאים ידי חובה". ומאחר שמדובר במצווה קולקטיבית שלא יכולנו לקיים כבר 2000 שנה, ברור שיש לשמוח ולהלל על זה להקב"ה
5. הוא גם אמר שם שעצם הקמת המדינה היא המאורע שמגשים את היציאה מ"שעבוד מלכויות", ולכן הקמת המדינה מכניסה אותנו בתקופת "ימות המשיח", בהתאם לשיטת שמואל בכל הש"ס כולו וגם לפי התנאים במסכת ברכות דף יב. לכן לדעתו הגאולה קרתה אז בהקמת המדינה, כי למושג "גאולה" אין שום קשר עם רוחניות כלשהי אלא הוא כל כולו עניין משפי-פוליטי של שחרור מעול הגויים על צווארי עם ישראל. לכן, ברור שיש לחגוג את כניסתנו בתקופת הגאולה וימות המשיח
6. הוא טען גם שעצם קיבוץ הגלויות הוכיח לעולם כולו, ובמיוחד לנצרות ולאיסלם, שמשה אמת ותורתו אמת, ושהעובדה שכל דברי הנביאים מתגשמים לעניהם מערערת באופן יסודי על דתם, וזאת הסיבה למה מדינת ישראל עדיין עושה רעש גדול בעולם כולו
7. הוא אמר גם שעצם החזרה לחיים של עם ישראל בארצו מבטלת את החילול ה' הנורא ואיום של הגלות, לא משנה רמת הצדקות של בני ישראל, כפי מה שכתוב בספר יחזקאל פרק לו ששם רואים שה' יחזיר אותנו לארץ הזאת לא בגלל צדקותנו אלא מפני שנמאס לו לראות את שמו מחולל בגויים. לכן הוא יביא אותנו לארץ ישראל ואחרי זה יטהר את ליבנו כדי שנעבוד אותו באמת. וזה לדעת אותו רב בדיוק מה שקורה מאז שנת תש"ח ולכן יש לשמוח מאוד על ביטול החילול ה' הגדול הזה של הפסקת הגלות לעיני העולם
8. הוא הוסיף שעצם הקמת מדינה שיש בה רוב יהודי היא תריס בפני ההתבוללות, וגם אם דור או שתיים יהיו חילונים לגמרי, רואים בצורה עובדתית שבסופו של דבר היום עולם התורה חוזר וצומח כמו שלא היה אף פעם בהיסטוריה היהודית, ושגם תהליך התשובה הולך וגדל ובמקביל אחוז החילונים שהם אנטי-דתיים מובהקים הולך ופוחת ביחס למה שהיה בקום המדינה. מדינת ישראל מאפשרת אם כן לשמור על יהדותם של מיליוני יהודים בעולם (כמחצית עם ישראל בכל העולם), וזה בהחלט דבר חשוב ביותר ולכן צריך להודות לה' עליו
הוא גם הוסיף בסוף שאפילו אם בהחלט לא ניתן להכחיש שהיו כמה תלמידי חכמים גדולים שהיו נגד הציונות, היו גם הרבה שהיו בעד, ובמיוחד כל הרבנים של צפון אפריקה שכמעט כולם היו ציונים נלהבים כמו הרב יוסף משאש, הרב שלום משאש או עוד הרב משה חלפון הכהן. הוא גם ציטט רשימה ארוכה של 30 רבנים מפורסמים שתמכו בציונות ובמדינה (אני זוכר רק כמה מהם כמו : הגרי"ד סולובייציק, הרב עוזיאל, הרב הרצוג, הרב ניסים, הרב חיים דוד הלוי, הרב עובדיה הדאיה, הרב משולם ראטה וכו'), ולכן מדובר במחלוקת לשם שמים. ולפי דעתו, "המצאיות הכריעה בסופו של דבר לטובת הציונות" (כך לשונו), כשרואים את הישיגי המדינה 70 שנה אחרי הקמתה.
אודה על תשובותך לגבי זה כדי שאדע מה לחשוב ואיך להתנהג לפי רצון הבורא
בתודה מראש ויישר כחך
אליאל בלום