By Guest on Friday, 03 November 2023
Replies 1
Likes 0
Views 1.5K
Votes 0
שלום וישר כוח על כל פועלכם הקדוש!! רציתי לשאול שאלה שמציקה לי הרבה זמן. אומרים שאם אישה בוכה בגלל בעלה זה יכול חלילה לפגוע בבעל.. לא הבנתי את זה, מה עדיף שהיא תשמור ותשמור ותתפוצץ? היא בוכה כי היא רגישה ואחר כך היא נרגעת ויכולה לדבר והדברים יכולים להסתדר, איך אפשר להגיד לאישה לא מספיק שהוא פגע בך גם אסור לך לבכות ואם תבכי תקבלי עונש, זה מרגיש כמו התעללות, זה לא נראה לי הגיוני שזה מה שה' רוצה להתעלל באישה.. נכון שהבעל צריך להיזהר מלצער את אשתו וגם הוא בן אדם וזה קורה אז עכשיו הוא צריך להיות בפחד שאשתו תבכה ויקרה לו משהו חלילה? איזו מין מערכת זוגית זו שאי אפשר לתת מקום לרגש וכל הזמן צריכים להיות בלחץ ולא להגיד את זה ולא לעשות את זה כי כל הזמן מפחדים ממוות, איזו מין צורת חיים זו? זה לא הגיוני לחיות ככה כזוג, ממש מעצבן אותי ומציק לי הדבר הזה, אשמח מאוד אם יש תשובה שתניח את דעתי, תודה רבה רבה. לצערי שאלתי במקום אחר והתשובה המשפילה שקיבלתי היא- תעשי עבודה עצמית. מקווה שכאן אקבל מענה ראוי, תודה רבה!
שלום רב,
יש דברים שיש דברים בחז"ל שנאמרו למי שצריך לשמוע, ולא למי שלא צריך לשמוע. (אם תשימו לב, בדרך כלל דברי חז"ל לא נאמרו לנשים אלא לאנשים).
המקור של האמירה הזו הוא "לעולם יזהר אדם באונאת אשתו, שמתוך שאונאתה מצויה, דמעתה מצויה".
ובכן, למי אמרו את זה, לאיש או לאשה?
כל בר דעת שומע שזה נאמר לאיש ולא לאשה. כלומר חז"ל רצו בדברים אלו לחנך את האיש להיזהר באונאת אשתו.
וכל פירוש אחר שאומר שהדברים נאמרו לאשה, הם טעות גמורה!
לכן, אין שום מקור לזה שחז"ל אמרו, שהאשה צריכה להיזהר לא לבכות!
אני מקוה שהתשובה מובנת, ומראה שוב, איך לא מבינים את דברי חז"ל נכון, ומאשימים את חז"ל במה שמעולם לא אמרו.
בברכה.
·
1 year ago
·
0 Likes
·
0 Votes
·
0 Comments
·
View Full Post