מהן שתי הדקות המשתלמות ביותר בשבוע

מאת: 
קטגוריה: סיפורים מהחיים
ת. פרסום: 02 פברואר 2021
איזו סגולה עצומה שאורכת רק שתי דקות יכולה להשפיע עלינו שפע כל כך עצום...
את הסיפור הבא, שמענו מבעלי המעשה, משפחת כהן מבני ברק, לולא שמענו אותו במו אוזנינו מפי גיבוריו, עוד היה ניתן לחוש כי מדובר בהגזמה, אך עם עובדות קיימות ומוכחות, קשה להתווכח. ומעשה שהיה כך היה:
במשך שנים רבות, המתינו הרב י' כהן וזוגתו לזרע של קיימא. כותבים את זה במשפט אחד, אך קשה לתאר, ואולי בלתי אפשרי, מה זה אומר שנים רבות של המתנה לישועה, של ציפיה כמוסה, שאיפה נכספת, רצון בוער ואכזבות שמתגלגלות בין האצבעות...
'את אשר יאהב ה' יוכיח', ולאלה שהוא אוהב במיוחד הוא מעניק את נסיון ההמתנה לילדים במשך שנים רבות. כך מצאו עצמם הרב כהן וזוגתו הופכים את הגלובוס פשוטו כמשמעו בניסיון נואש להגיע לפתרון, מתפללים ומתחננים בציפיה דרוכה לשמוע את קול הבכי המתוק בעולם, עושים כל סגולה אפשרית מתוך אמונה בוערת כי עוד יזכו להחזיק תינוק קטן ביד...

היה זה במוצאי תשעה באב תשע"א. כאילו לא די באבל הכללי בעם ישראל ביום הנורא הזה, הצטרף לכך אבל אישי. באותו לילה התקשר אליהם אחד המומחים המובילים, ובפיו בשורות קשות. 'אני מצטער לבשר', אמר בקול מלא אמפתיה, 'כי לפי הנתונים הנוכחיים אינני איש בשורה!'
מעבר לקו השתררה שתיקה של הלם. המומחה הקשיב לאנחות הבוקעות מפי בני הזוג, אך נאלץ לחזור על הדברים כדי למנוע אי הבנה מצערת ומאכזבת: 'בדרך הטבע, לא נראה שמשהו יועיל, מצטער, מחזק את ידכם!' הוסיף לפני שסיים, מנסה לעודד את רוחם...
שבועות ספורים עברו בהפנמת המציאות החדשה, בהתחזקות באמונה וביטחון למרות גודל הנסיון. אחרי כמה שבועות, התגלגל לידיהם גיליון העוסק ב'תוספת שבת', בו נכתב בשם האר"י הקדוש כי 'תוספת שבת' והפצת מעלתה היא סגולה גדולה לפקידת עקרות ולישועות בזרע של קימא. הם חשו כאילו הגיליון התגלגל במכוון לידיים שלהם, כדי להאיר את הסגולה הבדוקה והמנוסה, גם כשכל הסיכויים אבדו מזמן...

הם החליטו לנסות, וירדו לפרטים הקטנים, איך מצליחים להיכנס לשבת ברוגע, איך זוכים להקדים ולקבל את השבת. אחרי דיון ממצה, יצא מתחת ידם דף קטן בו נכתב: 'החל מהשבוע, מקדימים קניות ליום רביעי. כל הניקיון עובר ליום חמישי, וכל הבישולים לקירור – עוברים לחמישי בערב. להשאיר ליום ששי רק ניקיון סופי ובישולים אחרונים!' – רשמו בכתב יד ברור ועגול, ותלו על המקרר...
בשבוע הראשון, הם חשו לראשונה את חויית הרוגע בעת כניסת השבת, הם הרגישו את השלווה האופפת אותם ואת הבית כולו רגע לפני כניסת המלכה. מעולם לא היתה שעת הדלקת הנרות מרגשת ומרוממת יותר, כשמתכוננים אליה ברוגע, כשניגשים אליה בהתרגשות, כשלדמעות ניתן הדרור לזלוג עוד לפני שהגפרור מצית את האש...

'וזכני לגדל', בקעה אז התפילה מעמקי הלב, 'בנים ובני בנים, חכמים ונבונים, אוהבי השם...' – מעולם לא נאמרו המילים בכוונה כה גדולה, מתוך שלוות הנפש, ביישוב הדעת המאפשר את ההתרגשות הראויה בעת אמירת התפילה הזו.  השמש עוד הציצה מבעד לעננים, שולחת קרני אור לתוך הבית הקטן, שאור הנרות בהק בו בשעה מוקדמת יחסית...
אחרי שבועיים של תענוג צרוף, המשיכו לשלב הבא: עידוד וחיזוק אחרים להצטרף. וכך, בט"ז באלול תשע"א, פרסמו בני הזוג מודעה בעיתון, בה נכתבו כמה ציטוטים מגדולי הדורות במעלת 'תוספת שבת', על גודל הזכות, על עוצמת החוויה, ועל השערים הנפתחים בהקדמת קבלת השבת. המודעה פורסמה, אין לנו את המידע מה היתה השפעתה בקרב הציבור, אך אנו יודעים גם יודעים מה פתחה עבור בני הזוג...

כאמור, המודעה פורסמה בתאריך ט"ז באלול תשע"א. את השורה הבאה, צריך לקרוא פעמיים ושלוש כדי להאמין: בט"ז באלול תשע"ב, בדיוק שנה אחרי, עמד האב על יד הסנדק המחזיק בתינוקו הקטן, ואמר בדמעות אושר וגילה: 'ברוך אתה... להכניסו בבריתו של אברהם אבינו!'
בלי ריצות, בלי לילות טרופי שינה, בלי כלום, ממש. באופן הכי טבעי, בדרך הטבע, במתנת אהבה מבורא עולם, חבקו בני הזוג בן יקר, ונקרא שמו בישראל אברהם. גם בשעת הברית עדיין שפשפו בני הזוג את עיניהם משמחה ואושר בלתי ניתנים להכלה – הן קול היבבה הנשמע הוא בכי של תינוק, התינוק שלהם -

השמחה הרקיעה שחקים, האושר הציף בדמעות, וגם המסר העולה ממנו בקע מכל יבבה של התינוק. תוספת שבת היא מפתח עוצמתי במיוחד, וגם כשהכל סגור וחשוך, גם אז חותרת תוספת שבת חתירה של רחמים מתחת כסא הכבוד, ויוצרת ישועות פלאיות יש מאין!
שנה וקצת אחר כך, נזכרה האשה כי הבטיחה שכשתיוושע בזכות תוספת שבת – תפרסם את דבר הנס, ותיידע את הציבור בדבר עוצמת הסגולה הנפלאה הזו. בי' כסלו תשע"ד, כשבנה אברהם היה בן יותר משנה, פרסמה מודעה נוספת, בה סיפרה על גודל הנס לה זכתה בזכות הקדמת קבלת השבת, וריגשה את הקוראים בסיפורה האישי הייחודי והפלאי כל כך, תוך הוספת המלצה אישית למצפים לישועות, לנסות את הסגולה העוצמתית במיוחד...

ואז, תוספת שבת זיכתה שוב, ובעוצמה. שנה אחר כך, בדיוק מופלא, בי' כסלו תשע"ה, בדיוק שנה אחרי הפרסום השני, שוב הובהלו בני הזוג לבית החולים, ושוב, בתוך מספר שעות, זכו למשש בידיהם את הפלא העצום ונפלא, את תינוקם החדש, הפעם היתה זו בת...
הילדה נקראה בשם 'איילה', כיום כבת שנה וקצת. האם המאושרת חובקת היום את אברימי ואיילה ופיה לא פוסק מלהלל ולשבח: 'אה, ילדים של תוספת שבת, ילדים של תוספת שבת!'
לפעמים, המציאות עולה על כל דמיון. ניתן לשוחח עם בעלי המעשה, ולשמוע מהם את הסיפור כולו מכלי ראשון בעדות אישית חיה. קשה להאמין בצירוף התאריכים, זה אולי נראה מקרי, אבל זה לא יתכן – הן כל התאריכים דו משמעיים: תאריך הברית של הבן הוא בדיוק התאריך בו פורסם הגיליון הראשון שנה קודם לכן, וגם תאריך הלידה של הבת תואם להפליא את תאריך פרסום הגיליון השני, שנה קודם לכן...

יש עובדות שקשה להתווכח איתן, כמו הישועות הפלאיות ופתיחת השערים למקדימים לקבל פני שבת. אמנם זה דורש תכנון מוקדם והיערכות מחודשת, אך זה כל כך כדאי:
המקדימים לקבל פני שבת, נכנסים לשבת המלכה בפנים מאירות ומחייכות, באוירה מקסימה, מתוך רוגע נפשי ושלווה בלתי רגילה. הם זוכים גם לישועות מופלאות, מתנת אהבה מנותן השבת למקדימים לקבל את פני בתו...

כמה כדאי להתחיל לטעום, וניתן להיעזר בעצות שנכתבו על המקרר... להקדים קניות לאמצע השבוע, להקדים ניקיון ליום חמישי, להתאמץ עוד טיפונת באמצע השבוע. כן, זה דורש שינוי מסויים בסדר השבוע שהתרגלנו אליו, אבל זה כל כך כדאי...
כשמקדימים לקבל את השבת, לפתע הבית לובש אוירה מלכותית, קסומה משהו. הילדים הרחוצים והלבושים בקפידה, משרים אוירה אחרת, עשירה, מאושרת... הדלקת הנרות מתוך רוגע, היציאה לבית הכנסת בהליכה מתונה, השלוה העוטפת את הבית ואת יושביו – אלה המתנות האמיתיות, הכדאיות והנפלאות ביותר. פתיחת שערי שמים והישועות הנלוות – אלה הבונוסים, שגם עליהם לא כדאי לוותר!