פרשת נשא

מאת: 
קטגוריה: פרשת שבוע
ת. פרסום: 06 יוני 2016
למה צריך להיות נזיר, הרי התורה מתירה לנו לעשות הכל ולקדש את החומר ולהפך, אוסרת לנו להתנתק מהחומר.
פרשת נשא כוללת בתוכה את פרשת הנזיר, כפי שמבואר בפסוקים הנזיר נקרא 'קדוש'. וכבר שאלו המפרשים וכי בגלל מניעה משתיית יין וזהירות מטומאת מתים, נעשה הנזיר קדוש. והרי להגיע לידי קדושה יש סולם של עבודה וכמו שסידר רבי פנחס בן יאיר בברייתא (ע"ז כ) "תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש". ע"כ. והיאך כאן ע"י התנזרות מיין וטומאת מת, נעשה קדוש.

בספר 'מקדש הלוי' כותב תשובה לדבר נוכל למצוא אם נתבונן בהפטרת פרשת השבוע המספרת את סיפורו של שמשון הנזיר המפורסם ביותר בהסטוריה. כידוע שמשון היה אחד מהשופטים שזכו לרוח הקודש ונבחרו על ידי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. עוד בטרם לידתו כבר בישר הנביא לאמו "כי נזיר אלוקים יהיה הנער..והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים". אך הנה שמשון לא עמד בצפיות שציפו ממנו וכפי שלומדים אנו בנביא "וירד שמשון תמנתה וירא אשה בתמנתה מבנות פלשתים.. ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני, ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא כי תאנה הוא מבקש מפלשתים". לאמיתו של דבר ה'שידוך' בין שמשון לבין הנערה הפלשתית היה נכון ותאם את רצון ההשגחה העליונה. וכפי שאמר הנביא "כי מה' היה הדבר". את העובדה הזו ידע גם שמשון מראש, אולם שמשון הוסיף עוד מילה 'כי היא ישרה בעיני' כלומר שמשון עירב את נטיותיו האישיות בעת ביצוע רצונו של הקב"ה ועל כך נענש בחומרה, כפי שאמרו חז"ל (סוטה ט' ע"ב) כי שמשון הלך אחר עיניו לפיכך נקרו פלשתים את עיניו. הרי לנו כי הנקודה בה כשל שמשון כ'נזיר' היתה במקום בו עירב את תאוותיו האישיות בקיום רצון ה' ולא שלט בהן שלטון מוחלט בלא מיצרים.

ומעתה יכולים אנו מכך ללמוד את סוד מהותו של הנזיר ולבאר את פשר מעלתו המיוחדת. שכן הנזירות לאמיתו של דבר אינה ה'מטרה' אלא 'כלי' אמנם אין זה קשה להתנזר מיין מתגלחת ומטומאה למתים. אולם מטרת הנזירות הינה להביא את בעליה למצב בו הוא ישלוט על תאוותיו ואת זה כבר בהחלט קשה לבצע. על כן הנזיר אשר מממש את נזירותו כראוי ומפיק ממנה את התוצאות המיוחלות בדמות השגת שליטה על תאוותיו הוא נקרא 'קדוש' ומעשיו הם ל'פלא', באשר העפיל לדרגה נישאה ומרוממת ביותר. אולם הנזיר אשר אינו מפיק את התועלת הזו ומסתפק במעשים הטכניים בדמות המנעות משתיית יין מגילוח השיער או מטומאה למתים לא הפיק כל תועלת מהותית מנזירותו ולא זו בלבד שאינו ראוי לתואר קדוש' אלא שהוא אף נקרא חוטא' שכן לחינם עינה את נפשו.