כותב:
קטגוריה: חג סוכות
הדלקת נרות החג בסוכה, מה מותר להכניס לסוכה ומה אסור, ודיני מצטער פטור מן הסוכה.
1. טוב להדליק את נרות החג בתוך הסוכה כיוון ששם הוא מקום האכילה, אולם אם יש חשש של שריפה, או שיש ילדים ויכולים להפיל את הנרות ויגרמו לבלאגן, ידליק את נרות החג בתוך ביתו.

2. הנשים יברכו ברכת "להדליק נר של יום טוב", ורק אחר שהאישה ברכה על הנרות, תדליק את נרות החג.

3. כיוון שביום טוב אסור להדליק אש, יש להדליק נר בערב יום טוב שממנו יהיה אפשר להעביר מאש לאש, ואסור להעביר מאש לאש מנר שהודלק לנרות החג שהאישה ברכה עליו, כיוון שזה נר של מצוה ואין להדליק ממנו שימושים של חול.

4. לפני שנכנס לסוכה יעמוד בפתח הסוכה ויזמין את האושפזין (הנוסח כתוב במחזורים של חג הסוכות), ובכל לילה יעשה זאת משום שכל לילה אושפזין אחר מגיע ראשון (בלילה הראשון אברהם נכנס ראשון, בלילה השני יצחק נכנס ראשון וכן הלאה), ואם אינו מזמין את האושפזין הם אינם מגיעים, ויכין לאושפזין כסא מהודר, וישים על הכסא מפה יפה וספרי קודש כדי שאף אחד לא ישב בכיסא אלא שיהיה הכסא הזה מיוחד לאושפזין.

5. ישתדל האדם לשהות בסוכה כמה שיותר משום שכל רגע שנמצא האדם בסוכה מקיים מצות עשה מן התורה, ויעשה את סוכתו כאילו היא עכשיו דירתו, אולם יש לדעת שאף על פי שצריך לעשות את הסוכה כעין דירתו מכל מקום יש להיזהר הכבוד הסוכה, ולכן לא יעשה שם דברים בזוים, ולכן אין להחליף לתינוק טיטול בסוכה מאחר וזה תשמיש בזוי, אולם מותר לעשן סיגריה בתוך הסוכה.

6. אין להכניס סירים ומחבתות שמבשלים בהם דברי מאכל לתוך הסוכה, משום שאין זה מכבוד הסוכה, ויש להיזהר בזה משום שיש הרבה ראשונים שסוברים שבשעה שנמצאים בתוך הסוכה סירים וקדרות ומחבתות שמבשלים בהם הסוכה פסולה, ולכן כאשר מגישים אוכל לא יכניס לתוך הסוכה את הסירים וקדרות ומחבתות, אלא ימזגו מהסיר לקערה מרכזית (וכמו שמצוי באולמות) וכל אחד מהמסובים יקח חתיכה ממנה, או שכל אחד יגש למטבח וישים וימזוג לתוך צלחתו את מנתו, ובסיום האכילה הנכון הוא להוציא את הצלחות והסכו"ם מחוץ לסוכה, כדרך שרגיל כל השנה שאחר שמסיים את אכילתו אינו משאיר על שולחנו כלי האכילה על השולחן.

7. אין לשטוף קערות וצלחות בתוך הסוכה, אולם לשטוף כוסות שתיה מותר, וכן מותר לעשות נטילת ידים בתוך הסוכה.

8. אמרו חכמים "מצטער פטור מן הסוכה", היינו אדם שיושב בסוכה ויש צער על ידי ישיבתו בסוכה, ויודע שאם היה יושב כך במצב הזה בביתו היה משנה את מקומו, הרי הוא פטור מן הסוכה משום שגם בביתו במצב הזה לא היה נשאר אלא משנה את מקומו, ולכן נמצא שמי שיושב בסוכה ויש שם זבובים או יתושים שמפריעים לו, או שנושרים מהסכך עלים לתוך המאכל ועל ידי כך מצטער, או שיש שם ריח לו טוב, או שאם קר לו מאוד בסוכה ילך ויביא בגדים חמים ואם עדין קר לו ויש לו צער מזה, או שחם לו מאוד בסוכה ואין לו מאוורר, הרי הוא פטור מן הסוכה ויוכל לצאת מן הסוכה ולאכול בביתו וגם לישון עד שיעבור הצער שיש לו בסוכה, אולם פשוט וברור שלא על כל צער קטן יכול אדם לומר "מצטער אני", אלא רק בדבר שהוא דרך העולם להצטער ממנו אז הוא פטור, מכל מקום מי שיודע בעצמו שהוא מאניני הדעת (שהם מצטערים גם בדברים יותר קטנים) ויודע שכל מי שהוא מאניני הדעת כמוהו גם כן היה מצטער במצב שלו, הרי הוא פטור מן הסוכה.   

9. חולה שאין בו סכנה כגון שיש לו כאבי ראש וכדומה, וקשה עליו הישיבה בסוכה הריהו פטור מן הסוכה, וגם מי שעוזר לו בשעה שהחולה צריך עזרה גם הם פטורים מן הסוכה, אולם בשעה שהחולה לא צריך אותם הם חייבים במצות סוכה, אולם חולה שיש בו סכנה מי שעוזר לו פטור לגמרי מן הסוכה אפילו בשעה אינו צריך להם, מפני שחולה שיש בו סכנה צריך תמיד להשגיח עליו.

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב רועי גנון