כותב:
למי הקב"ה חפץ לתת עשירות? מה צריך לעשות כדי להכנס ל'רשימה' של הקב"ה שמקבלים פרנסתם בשפע רב?
בשעת לילה מאוחרת, נקש בעל המעשה על דלת ביתו של זקני, הגה"ח רבי שמואל צבי קובלסקי זצ"ל, וביקש עזרה. 'מה כבודו צריך?', שאל הרב קובלסקי בסבלנות.
'שמעתי שיש לך גמ"ח', השיב האיש, 'ואני זקוק להלוואה. חיפשתי וביקשתי אצל כל מכריי, ואין מי שיוכל לעזור לי. אני פונה אליך לשאול, אולי תוכל להלוות לי מהגמ"ח שלך כמה אלפי דולרים?'
חייך הרב קובלסקי במבוכה והשיב: 'מצטער, טעית בכתובת... אין לי גמ"ח, ואני רחוק מלהחזיק ברשותי סכום כזה, אמנם הייתי שמח לעזור לך אך אין ביכולתי. לא אוכל לסייע לך, מצטער...'
הלילה חלף, ולמחרת בשעת בוקר הגיע אותו יהודי לבית הכנסת, כאשר כבר בכניסה הכל אומרים לו 'הרב קובלסקי מחפש אותך משעה מוקדמת מאוד בבוקר'. בתוך רגעים אחדים כבר מצאו הרב קובלסקי, ומיד פנה אליו ואמר: 'לאיזה סכום אמרת שאתה זקוק?'
הרהר אותו יהודי: 'בוודאי מצא הרב קובלסקי מטמון ובו כסף רב... או שמא הקים גמ"ח יש מאין באישון ליל... הרי הוא יודע שמדובר בסכום גדול, וכבר אמר אמש שאינו יכול לעזור.' מיד התעשת ואמר: 'ארבעת אלפים דולר, זה הסכום. מה קרה? הרב השיג לפתע?'
'לא ולא', השיב הרב קובלסקי בחיוך. 'עכשיו, שאני יודע בבירור מה הסכום, אלך לנסות להשיג, מי יתן ואצליח...' ואכן, בתום מאמץ לא קל, הצליח הרב לאסוף את מלוא הסכום והעניק לאותו יהודי כהלוואה.

עתה, התפלא היהודי שבעתיים. 'לא הצלחתי להבין' אמר בפליאה. 'מלכתחילה, כשפניתי אל הרב נעניתי שהרב אינו יכול לעזור לי. אחר כך, כאשר הרב פנה אלי, הבנתי שהתחדש משהו, ויש לרב אפשרות להשיג את הכסף הדרוש. אך מיד הבנתי שבעצם אין לרב את הכסף, ובעצם אנו נמצאים באותה נקודה כאתמול. מדוע איפוא חזר אליי הרב וביקש לסייע לי?'
'שאלה טובה אתה שואל', השיב הרב קובלסקי בחיוך, 'הענין הוא שאני חפץ להישאר ברשימה...'
'רשימה?' עיניו של האיש התעגלו בתדהמה. 'איזה רשימה? למה רשימה?'
'יש לך דקה?' שאל הרב קובלסקי בנחת, 'הסכת ושמע':

תור ארוך השתרך מאחורי חדרו של הצדיק הקדוש, הרבי מלובלין זי"ע. עשרות יהודים עמדו בו, מבקשים להיכנס אל הקודש פנימה, לשטוח בפני הרבי הקדוש את מועקתם וצרתם, ולקבל עצה וברכה. בין הממתינים עמד יהודי פשוט אחד, שבא לרבי לרגל השמחה הקריבה במעונו – הוא עומד לפני נישואי בנו בשעה טובה, אך ראשו נתון בדאגה עמוקה - מניין הוא לוקח את סכומי הכסף האגדיים לצורך החתונה, כאשר הוא עני ואביון.
תורו של אותו יהודי הגיע, והנה הרבי מקבלו ב'שלום עליכם' לבבי, ופניו קורנות כמלאך אלוקים. היהודי שופך את אשר על לבו, והרבי מקשיב לו בסבלנות. בסיום דבריו, הרבי נושא עיניו ונאחז בשרעפים, והכל יודעים כי זהו הרגע בו עיני הרבי משוטטות בעולם כולו, כמחפשות אחרי פיתרון. לפתע ניעור הרבי, נוטל דף נייר שעמד בסמוך, ורושם בכתב יד קדשו המלצה חמה עבור אותו יהודי.

הרבי מסיים לכתוב, חותם את שמו, ומעביר את ההמלצה ליהודי העומד לפניו. 'קח את ההמלצה הזו', אומר הרבי ברוך, 'וסע לעיירה ראדושיץ. הראה את ההמלצה הזו ליהודי הראשון שתמצא, וישועתך קרובה לבוא' פוסק הרבי, ומוסיף לומר לו כמה מילים נוספות, לפני שהוא מברכו ופוטרו לשלום.
עגלתו של היהודי מיטלטלת לה בדרכים, עולה הרים ויורדת גבעות, והנה הוא בשער העיירה ראדושיץ. כמנהגם של יהודים הוא מגיע לבית הכנסת המקומי, שם – בין פשוטי העיירה, הוא מוצא את הרה"ק רבי ישכר דב מראדושיץ זי"ע. היו אלה הימים טרם התגלותו כצדיק מופלא, והוא נקרא בפי כל 'בערל בטלן', על שם היותו יושב בין פשוטי העיירה, מתוקף עבודתו הקדושה להסתיר את מעלתו הרוחנית.
'שלום עליכם', מקבלו 'בערל בטלן', בחיוך. 'מנין רבי יהודי, ולשם מה הטריח עצמו לבוא בקהלינו?'

היהודי מוציא את ההמלצה מכיס מעילו, ומעבירה לרבי ישכר דב. 'מכתב מהרבי מלובלין?' הוא קורא בהתפעלות, 'הבה נראה מה כותב אותו צדיק'. רבי ישכר דב מסיים לקרוא את המכתב, ונאנח.
'אומר לך את האמת. חפץ אני בכל מאודי לקיים רצון צדיק, אלא שאני לא האיש המתאים. הלא תדע כי אני בערל בטלן ותו לא, ואתה זקוק למישהו טוב יותר מבטלן כמוני שיסייע לך. מה עוד שזה עתה סיימתי לחזר על פתחי כל הנדיבים בעיר לצורך משהו אחר, והוזהרתי שלא לשוב ולבקש מתת יד בשנה הקרובה לפחות. תצטרך לפנות לכתובת אחרת', וכבר הוא מחפש למי להפנות את האיגרת...
'טעות בידך!' קובע מיד היהודי. 'הרבי אמר לי לנסוע לראדושיץ, ולהגיש את המכתב ליהודי הראשון שפוגש אותי, כי בידיו לסייע לי. הרבי לא אמר שאם הוא נחשב לבטלן, או אם כבר גייס כסף למטרה אחרת, זכותו לסרב לבקשתי. הרבי כן אמר, שאם היהודי הראשון שאפגוש יסרב לבקשתי, אגיד לו בשם הרבי שהוא לא ברשימה, ואפנה ליהודי הבא!'

'לא ברשימה?' שאל רבי ישכר דב בבהלה. 'מה? באיזו רשימה הרבי אמר שאני לא נמצא?'
'יש רשימה למעלה, בשמים', ציטט היהודי בשם הרבי מלובלין, 'בה רשומים היהודים שהקדוש ברוך הוא חפץ להיטיב עמהם, להפוך אותם לשותפים שלו לסייע לבניו אהוביו. לא כולם זוכים להיכלל ברשימה, יחידי סגולה זוכים להימנות עליה, להיות חלק מהקבוצה המובחרת העוזרת ליהודים אחרים, בניו של הבורא ית'. הרבי אמר לי, אם היהודי הראשון שתפגוש יסרב לסייע לך – תגיד לו שבכך הוא מוציא עצמו מהרשימה, ותעבור ליהודי הבא...'
היהודי פנה לאחור, ולא הבחין בחרדה הרבה שאחזה את רבי ישכר דב. יש רשימה מצומצמת למעלה של עוסקי החסד, והוא לא ייכלל בה? ישנה רשימה טובה שמימית, ובמו ידיו דחה את ההזדמנות להיכלל בה?
רבי ישכר דב רדף אחריו, אחז בדש מעילו וביקש: 'אנא, אנא אל תבחר במישהו אחר. נכון שכבר נאמר לי לא לפנות שנית, ונכון שאינני אלא בטלן, אך אינני יכול לוותר על מקומי ברשימה. בבקשה', התחנן, 'בוא, בוא עמי, אני אסייע לך ככל שתצטרך'...

דקות ספורות אחר כך, כבר עמדו היהודי הזר ורבי ישכר דב לפני אחד מעשירי ראדושיץ. העשיר שמע את הסיפור המלא מפי רבי ישכר דב, והזכיר לו כי רק אמש הורה לו לשוב אליו שנית בשנה הקרובה. 'הכל טוב ויפה', אמר רבי ישכר דב, 'אבל בדיוק עכשיו הגיע לכאן היהודי היקר הזה, ומכתב מהרבי מלובלין בידיו. איך אפשר להשיב את בקשת הצדיק ריקם?'
העשיר קרא את המכתב, וביקש לדעת מה הסכום הדרוש לחתונה. מיד ניגש לחדר הכספות, הוציא את מלוא הסכום במזומן והגיש לאותו יהודי, בתוספת כמה רובלים נוספים. 'קח בבקשה, שיהיה במזל טוב', אמר, וחתם את השיחה...
רבי ישכר דב יצא מבית העשיר, ועמו היהודי מבקש הנדבה שלא ידע כיצד להודות. 'אינני זקוק לתודות,' אמר רבי ישכר דב, 'תודה שבזכותך היתה לי הזכות להישאר ברשימה...'

הרב קובלסקי הרים עיניים טובות לבן שיחו והסביר: 'אתמול בלילה, אחרי ששלחתיך מעל פניי מאוכזב, נזכרתי בסיפור זה. כל הלילה התהפכתי על משכבי, לא יכולתי להירדם. יהודי פנה אליי לבקש עזרה ולא סייעתי לו? הרי  יתכן שבכך אני מאבד את מקומי ברשימה! הלא הייתי על סף הרשימה הטובה של המסייעים ליהודים אחרים, וכמעט איבדתי את ההזדמנות בידיים!
עם שחר, רצתי לבית הכנסת לחפש אחריך. ידעתי שאם הקב"ה שלחך אל דלתי, משמע שאני יכול לסייע לך. ואם אני יכול לסייע לך, אינני יכול להחמיץ הזדמנות כזו, הרי בכך אני קונה את מקומי ברשימה! השיר והשבח לחי עולמים, שגם הצלחתי...'
הרי כך גילה לנו רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש: כשהקדוש ברוך הוא חפץ לתת מתנה ליהודי, הוא שולח אליו עני לבקש עזרתו!

לא יאומן כי יסופר: כשרוצים בשמים לתת מתנה, לא מגלים את המספר בלוטו, גם לא מעבירים אי אלו מיליונים לחשבון הבנק באפילה... מתנה ליהודי – זה לשלוח אליו מישהו שיבקש את עזרתו, לזכותו לסייע ליהודי, להעניק לו את הזכות להיות רחמן בן רחמן גומל חסדים טובים. זו המתנה הגדולה ביותר!
כן כן, היהודי הנוקש על דלתינו הוא הוא שמגלה את המספרים בלוטו... היהודי המבקש מאיתנו טובה, הוא הוא שמעניק לנו מתנה שאי אפשר להעריכה במילים – להיות ברשימה של הקדוש ברוך הוא, להיות שייך לקבוצה המצומצמת האיכותית ביותר, החשובה ביותר אצל בורא כל עולמים!
מתנה כזו, כל מילים שנכתוב וכל תיאורים שנתאר, לא יעלו את קצה ערכה האמיתי. רשימת המסייעים עוסקי החסד – זו הקבוצה המובחרת ביותר שלא פשוט להיכנס אליו, והנה נקרתה בפנינו ההזדמנות!
כשהדפיקה נשמעת בדלת, זה הזמן להתרגש, להתכונן, להבין: הנוקש בדלת הוא שליח ממעל עם המחמאה הגדולה ביותר – שאנחנו מופיעים ברשימה, נקבל אותו בכבוד כי הוא נושא באמתחתו מתנה – כרטיס כניסה לרשימה השמימית האיכותית!

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב אשר קובלסקי