By Guest on שני, 29 יולי 2013
קטגוריה שאלות בהשקפה
Replies 1
Likes 0
צפיות 3.4K
Votes 0
ברצוני לשתף את הרב בדילמה מאוד חזקה אצלי. אני אדם מאוד מאמין ומשתדל לקיים את מה שאני יכול אני אדם שמנסה להתחזק יש לי קושי רב ברצון להתחזק לגמרי ברצון להשתפר בדרך ה' ולעזוב את כל ההבל הבלים של העולם הזה.
מצד אחד אני יודע שכל העולם הזה זה חארטה אחת גדולה הכל שטויות אבל מצד שני קשה לי מאוד לצאת מזה הנה עד לא מזמן גם הייתי בחו"ל ולא הצלחתי לשמור שבת ז"א התועבות האלו מאוד מושכים אותי אבל גם מצד שני אני מאוד נמשך גם לצד של התורה.
יעזור לי הרב אם יש לו הצעה בשבילי.

תודה רבה!
ידידי היקר חי, שלום רב!
שאלה חשובה ויסודית שאלת,שאלה שתשובתה היא אבן יסוד להתמודדות היומיומית שלנו בעבודת ה'.
תחילה ברצוני להתייחס לחלק הראשון בשאלתך, שם סיפרת על רצונך להתחזק, ולהשתפר ולעזוב את כל ההבל הבלים של העולם הזה.
מבנה האדם בנוי בצורה כזו ששום אדם אינו מרגיש שום הרגשה בין טובה בין פחות טובה אלא אם כן הוא החליט איך לפרש את המציאות. כלומר הצורה שבה אדם מסתכל על אירועי היום יום היא זאת שתקבע כיצד הוא ירגיש בעקבותיהם. משום שכלל הוא בידינו שמחשבות הן אלו שמשפיעות על הרגשתו של האדם. לדוגמא אדם שתפיסת עולמו (היינו המחשבה העיקרית בראשו) היא שהאדם צריך לנוח כל היום.
כאשר הוא יצטרך לעשות פעולה שדורשת מעט מאמץ,מיד יתרוצצו מחשבות בראשו על בסיס מחשבותיו הקבועות שהן השקפת עולמו,שהאדם צריך לנוח כל ימיו. מיד הוא ירגיש תחושה של תיסכול ושאר הרגשות שליליות ותחושות פיספוס. וכל זה בגלל חשיבה מסולפת אודות החיים. שהרי המציאות היא שאדם לעמל יולד, ואין אדם שיכול להמלט מכך רק אם זכה אז עמל תורה ואם לא זכה עמלו בענייני דרך ארץ. הכלל הוא שכל מה שאדם רוצה להשיג חייב להשקיע מאמץ ולהתמיד.

אם כן כפי שאמרנו לכל אדם יש את המשקפיים שלו אשר דרכם הוא מפרש את המציאות ואת אירועי היום יום שלו,ואז כפי שהדגמנו: תפיסת עולם מוטעית+מציאות שסותרת אותה=תחושה של החמצה,פיספוס וכדומה.נוסחא זו בנויה על הכלל "שמחשבה רציפה ועקבית יוצרת הרגשה", ויודעים אנו מה רב כוחו של הרגש להשפיע על הכוחות הנפשיים והפיזיים שלנו.
וכל זה בגלל פרט אחד במשוואה הנ"ל,פרט אשר בכוחו להכריע את הכף והוא "תפיסת העולם של האדם" משום שאיך שנפרש את המאורעות,ונעמיק לחקור למה אנו מפרשים אותם בצורה כזו,אז נוכל לתקנם בשורשם.ואז תוצאת המשוואה תשתנה לטובה,והתחושות החיוביות יתגברו ועימם ההרגשה הכללית והיכולת להתמודד בכל מצב.

ולכן רציתי לדייק בנוסח שאלתך,שכתבת "לעזוב את כל ההבל הבלים של העולם הזה".
ישנה מין הבנה כזו בציבור הרחב,שהתחזקות בדרך ה',וחזרה לדרך אבותינו,פירושה=התנזרות מכל דבר גשמי,וסיגופים,ומיעוט שינה וכו'..
כאשר אנו מסתכלים דרך משקפיים כאלו על עבודת ה', אזי הנזק כפול ומכופל.

ותחילה רצוני להסביר את הנזק ואחר כך לסתור את התפיסה הזו,ולבסוף להסביר מהי דעת תורתנו הקדושה.וממילא "שהמשקפיים" במספר המתאים,והעדשות נקיות אז רואים הכל ברור,ולא נתקלים בשום דבר בדרך.

הנזק הראשון בגלל הסתכלות שכזו הוא נזק כללי,כלומר שאנשים חושבים שמשמעות שמירת תורה ומצוות פירושה נזירות, אז הדבר גורם להתרחקות וסלידה מלשמוע את דבר ה'.ואילו היו רק טועמים ורואים כי טוב ה',אזי היו יודעים שאין הם מפספסים כלום אלא אדרבא מרוויחים כפליים,גם עולם הזה וגם עולם הבא כפי שאסביר בהמשך בע"ה.

הנזק שני הוא יותר פרטי לכל אדם,רצוני לומר שהרבה אנשים מתקרבים לכור מחצבתם וחשיבה שכזו גורמת להם בסופו של דבר להתייאש. ואני אסביר,הבורא יתברך שמו ברא את האדם עפר מן האדמה,ונשמה מן העליונים. הגוף המנוגף מושכו מטה מטה אל העפר אשר משם נוצר,אל תאוות בהמיות וטבעים רעים,ואילו הנשמה מושכתו להדבק בה' יתברך ובתורתו הקדושה.
וזה המאבק שציינת שאתה נמצא בו.

חי,ידידי היקר
"כולנו באותה סירה" וזו היא ההתמודדות שלנו בעולם גשמי שמפתה את הגוף להמשך אחריו. אם כן כשהגוף גשמי והעולם גשמי הנשמה רוחנית אזי היכן השוויון כוחות? אלא שהקב"ה אמר "בראתי יצר הרע,בראתי לו תורה תבלין",תפקידו של התבלין במאכל הוא נתינת טעם כמוכן להבדיל התורה הקדושה,היא חוברת הוראות כיצד להשתמש בעולם הזה בצורה ובמינון הנכונים. לדוגמא: גלידה זה מאכל טעים אבל מה קורה למי שאוכל את הגלידה דרך האף,או אפילו שאוכלה מהפה מה יקרה כאשר יאכל כל יום כמויות אדירות של גלידה.כיצד ירגיש היום,מחר,כיצד הוא יראה בעוד כמה שנים ,האם יוכל לשרוד כך?

התורה הקדושה אינה אומרת אסור,אלא אדרבא התורה עוזרת לך לשמור על השימוש הנכון בעולם הזה ובנוסף שכר מצווה בידך.אם נתבונן על כל מצווה נוכל לראות בהרבה מן המצוות שגם אילולי התורה מצווה אותנו היינו שומרים אותם,אם כן אלו מצוות בחינם. ויתרה מזו כל מה שהתורה אסרה קיים בהיתר. כפי ששמענו ממורינו ראש הישיבה הרה"ג הרב דניאל זר שליט"א: שאדם רוצה אישה הוא יכול להתחתן ואז גם מצווה בידו ולא איסור וגם הוא לא הולך אחר תאוותיו מה שמובילו לאבדון. והרוצה ללכת לים,יכול ללכת לים נפרד לגברים וגם כאן שכר מצווה בידו שנמנע מעבירה של תערובת. ויתרה מזו הרב הראה לנו שכתוב בגמרא שישנו דג שנקרא שיבוטא והוא כשר לאכילה,וטעמו כטעם בשר חזיר. וישנן אינספור דוגמאות אבל הכלל העולה מכולן שהאדם אינו מוותר על עולם הזה אלא הוא חי אותו כמו שצריך לחיות בו באמת!

וזו היא ההסתכלות הנכונה,וכל מחשבה אחרת יכולה לגרום נזק שאדם ח"ו יחשוב שהוא מפספס בגלל שהוא מקיים את רצון ה' בעולם.ואז מחשבות כאלו גורמות תחושה של חוסר חשק ויכולת להצליח להתגבר על יצרו הרע.
וההפך הוא הנכון אין דרך יותר קלה לעבור את העולם הזה מדרך התורה.
אני מאוד ממליץ שתצפה בדרשתו השבועית של מורינו ראש הישיבה שליט"א בימי רביעי,ותצפה באתר בדרשה בשם "יעקב ועשיו" אשר בכוחם לעזור לך להתחזק כפי שרצית.
ודע לך שאחד הלימודים בתורתנו הקדושה אשר מחזקים את שכלו של האדם להתמודד אל מול היצר זה לימוד הגמרא. והרבה עשו כן ועלתה בידם.

אני מאחל לך שתצליח להתעלות במעלות היראה והתורה.
·
לפני 11 שנים
·
0 Likes
·
0 Votes
·
0 תשובות
·
View Full Post