בס"ד

שלום וברכה.
היום קרה לי משו קצת שאני בחרטה גמורה ושלמה עליו....ורציתי לשמוע דעה אחרת בעניין.
הייתי באמצע תפילה ובדיוק אבא שלי תקתק בדלת והיא היתה נעולה(חזר מוקדם מהצפוי)
כביכול הייתי אנוס אז עצרתי את התפילה במקום שאפשר לעצור וקמתי לפתוח רק שהיצר
היה חייב להתערב פה כמו שהוא מתערב כל הזמן והמפתח פשוט היה תקוע ולא פתח את הדלת.
אבא שלי הבין שהדלת לא נפתחת הוא ביקש ממני שאתן לו את המפתח דרך החלון והוא יפתח מבחוץ.
הגעתי לחלון הכי קרוב וממש בשוגג מוחלט נכנסתי עם ספר הקדוש "אנא בכוח" ליקוטי תפילות סגולות
של צדיקים גדולים וכו'....ובספר הזה מוזכר גם תהילים שם ה' שמות של צדיקים וכו'.......כמו כל ספר קדוש,
לבית הכסא (בית מרחץ) שהוא מופרד בית הכסא לצרכים הוא בצד השני. מהבחינה הזאת שהכל קרה מהר מידי
והיתי חייב להזדרז שאבא שלי לא ישהה זמן רב בחוץ מבלי לשים לב ממש בשוגג בלא כוונה בכלל החזקתי את הספר
ונכנסתי איתו לבית הכסא ויצאתי זה לקח בדיוק כמה שניות לא פתחתי ולא קראתי ולא עיינתי בו חס ושלום.....
אבל רציתי לדעת אם יש בזה עניין חמור או מה אני יכול לקבל על עצמי כדי לתקן. ידוע שבילקוט יוסף הלכות בית הכסא
כותב המרן שאין להכנס עם כל ספר או עניין שבקדושה לבית הכסא מבחינת שבמקומות כאלה נוהגים להיות ערומים
אין מזוזה וכו'.........

* חשוב לציין שזה בית מרחץ בלבד השירותים מופרדים במחיצה אחרת.
אשמח לשמוע דעה נוספת בעניין כי זה קצת מפריע לי "יושב לי על הלב".

יום טוב ובשורות טובות.