שלום לכבודו
אני בן לאב (חילוני גמור) שהיה מתעלל נפשית ופיזית (מכות קשות ועלבונות ברבים)
אני לא אוהב את אבי ולצערי לא מצליח שלא לבוז לו בליבי. (גם כמעט הוא כאדם זר לי ריגשית)
לא הייתי איתו בקשר כמה שנים וכשחזרתי בתשובה השם נתן לי להבין שהצער שעברתי הייתי חייב בו על גלגול קודם ואני מקבל באהבה ברוך השם ואין לי צער על זה יותר. התקשרתי אליו אמרתי לו שאני סולח לו על מה שעשה לי. (למרות שהצער לא היה חייב להיות ממנו)
ומאז כשהתקשר אלי כמה פעמים הסברתי לו פנים ודיברתי איתו בכבוד (ולא הזכרתי כלום מהעבר)
אך אני לא יוזם שיחות אליו והבנתי שהוא נעלב על כך שאני לא מתקשר אליו (איני מסוגל)

א. האם אני מחוייב בכבודו להתקשר אליו? (למרות שזה הכי צבוע שיש לי ומגעיל אותי)
ב. פעמים אנחנו האחים מעלים זכרונות מדברי העבר (הרעים) שהיה עושה וצוחקים עליהם ובודאי שלא בשבחו
או שלפעמים מדברים על כמה רע לו היום בחייו ואיך רואים שהשם יתברך משלם שכר המרשיעים השם יצילנו. האם אנחנו עושים איסור וצריכים לפרוש ממנו?
תודה וסליחה על השאלה המורכבת