שלום רב,
הדברים שכתבת כאן בודאי הם נכונים, הגמ' אומרת שתלמיד שלא ראה סימן יפה בלימודו חמש שנים שוב אינו רואה. אולם צריך להבין מהו 'סימן ברכה' שהגמ' דיברה. אם אתה לומד תורה 5 שנים ועדיין לא נהיית רב או פוסק הדור אז אתה הולך לעבוד?! בודאי שלא, כל אחד מחוייב ללמוד תורה ולהיות בן תורה, ובדרך כלל כל אדם לאחר 5 שנים רואה שינוי גדול מאד בהתקדמות שלו בלימוד, אפילו שהוא לא נהיה תלמיד חכם או חצי גדול הדור, עדיין הוא כבר יודע לקרוא רש"י, או שהוא כבר יודע להכין דף גמ', ואפילו יודע ללמוד תוספות, וזה נקרא סימן ברכה. אולם יש כאלה שלא זכו לכך, ויש להם בעיית קשב וריכוז או בעיות קליטה אחרות והם צריכים להתייעץ עם אדם גדול בנושא שידריך אותם מה לעשות, ואם אותו גדול יראה שבאמת אין מקומם בבית המדרש אז הם יקבעו עיתים לתורה בנוסף לעבודת יגיעת כפיים.
אולם חשוב לזכור, שמי שלא לומר כל היום בבית המדרש, ומידי פעם פותח ספר, לא יאמר לאחר 5 שנים שהוא לא רואה סימן ברכה ואין הוא מחוייב ללמוד תורה - הגמ' מדבר במי שלומד בבית המדרש יומם ולילה וממית עצמו בלימוד התורה, ולאחר 5 שנים שלא ראה סימן ברכה לא יראה יותר, אבל מי שכלל לא מנסה באמת ללמוד - הוא אשם בכך שהוא לא רואה סימן ברכה.
והחזון איש היה ממשיל לכך משל, מי שרואה לחמם מים ע"י קומקום חשמלי, אם ידליק את הקומקום למשך 5 דקות ויכבה, ושוב ידליק למשך 5 דקות ויכבה, אפילו כל היום המים עדיין לא ירתחו, אבל מי שמדליק את הקומקום למשך 5 דקות - המים יגיע לרתיחה. כך גם מי שלומד אבל כל הזמן מפסיק והולך, הוא לא יבין כלום, ורק מי שלומד בהתמדה יזכה לראות ברכה בלימודו.
בברכה.