1. חכמים למדו זאת ממה שנאמר במזמור קז' "וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו" שצריך לברך ברכת הגומל בפני עשרה שהרי "קהל" זה עשרה אנשים, ויהיו מן העשרה שני תלמידי חכמים שזה "זקנים" שהרי זקן נקרא מי שקנה חכמה, וטוב שיהיו שני תלמידי חכמים מלבד העשרה, היינו שביחד יהיו שנים עשרה איש עשרה מהקהל ועוד שני תלמידי חכמים.
2. אם אין שם תלמידי חכמים ויש שם עשרה אנשים יברך את הברכה בלי תלמידי חכמים, והטעם הוא שהדין שיהיו שני תלמידי חכמים הוא לא לעיכובא, אלא שלכתחילה צריך שיהיו שני תלמידי חכמים, ולכן אפילו אם יודע שיזדמן לו לברך בפני עשרה אנשים ויש בתוכם שני תלמידי חכמים אלא שיצטרך להמתין יותר משלושה ימים בשביל זה, עדיף שיברך מיד בפני עשרה אנשים ולא ימתין שיהיו גם שני תלמידי חכמים, והטעם שעדיף שיותר לברך ברכת הגומל בתוך שלושה ימים מאשר לברך בפני שיברך עם שני תלמידי חכמים ויהיה אחר שלושה ימים.
3. המברך הגומל בעצמו גם כן מצטרף למנין עשרה, ולכן אם יש מנין מצומצם והמברך הגומל הוא משלים למנין העשרה יכול לברך ברכת הגומל, ואפילו אם יש מנין מצומצם ויש כמה אנשים שצריכים לברך ברכת הגומל מתוך המנין רשאים לברך ברכת הגומל אפילו לכתחילה.
4. אם אין עשרה אנשים אינו רשאי לברך הגומל, ואפילו אם חושש שבמשך זמן לא ימצא עשרה אנשים כדי לברך ברכת הגומל לא יברך הגומל שלא בפני עשרה אנשים, ואם בדיעבד בירך ברכת הגומל שלא בפני עשרה אנשים אינו רשאי לחזור ולברך ברכת הגומל בשם ומלכות בפני עשרה אנשים משום שספק ברכות להקל, אלא יחזור ויברך בלי שם ומלכות בפני עשרה אנשים, או שישמע את הברכה מפי אדם שצריך לברך הגומל ויתכוון לצאת ידי חובה על תנאי אם צריך לצאת ידי חובה.
5. כיוון שצריך לברך ברכת הגומל בפני עשרה לכן צריך לברך את הברכה בקול רם כדי שעשרה אנשים ישמעו את ברכתו, ואם בירך בלחש ולא שמעו ואתו עשרה אנשים דינו כדין מי שבירך שלא בפני עשרה כאמור בסעיף הקודם.
6. המברך ברכת הגומל צריך לעמוד בשעה שמברך ברכת הגומל, והציבור יושבים ושומעים תא הברכה, ובדיעבד אם בירך המברך ברכת הגומל בישיבה יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך, וכן אם הציבור היו עומדים בשעה שברך הגומל יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך.
7. אדם שנתחייב כמה פעמים לברך ברכת הגומל כגון שחלה והבריא ושוב פעם נהיה חולה קודם שבירך הגומל, או שנסע כמה פעמים ממקום למקום (ויש עוד הרבה דוגמאות), מברך הגומל רק פעם אחת, ואפילו אם התחייב הגומל בשאר דברים היינו שחלה והבריא וגם הלך במדבר וגם הפליג באוניה וגם היה חבוש בבית אסורים והשתחרר אינו מברך הגומל ועדין לא ברך הגומל עד שכבר התחייב בשאר הדברים שחייבים לברך הגומל, צריך לברך רק פעם אחת בלבד.
8. אין לברך הגומל אלא רק לאחר שעברה עליו הצרה לגמרי, ולכן חולה אינו מברך הגומל אלא לאחר שנתרפא לגמרי ממחלתו, וכן הולכי דרכים או יורדי הים אינם מברכים הגומל אם חנו בדרכם במקום אחד או יותר משום שעדין לא הגיעו למחוז חפצם, וכן מי שהיה אסיר והשתחרר מבית האסורים מברך הגומל רק לאחר שהשתחרר לגמרי, ומכל מקום מי שהיה חולה והתרפא והוא הולך כאדם בריא אף על פי שהוא עדין לטיפולים ותרופות עד שיתרפא לגמרי או שעדין יש לו מיחושים וכאבים רשאי לברך הגומל, כיוון שהוא הולך כבריא והוא התרפא ממחלתו.
9. אם היו לפניו שני דברים שצריכים לברך הגומל בשבילם, ויצא רק מדבר אחד כגון שהיה חבוש בבית אסורים ויצא מן הכלא והשתחרר לגמרי ולפני שבירך הגומל נהיה חולה, או כגון שנסע ממקום למקום ואחר שהגיע למקומו נהיה חולה, אין לו לברך הגומל אלא רק אחר שיצא מן הדבר השני ולכן בדוגמא שהבאנו אין לו לברך הגומל רק אחר שיבריא אף על פי שכבר התחייב הגומל ברגע שהשתחרר מבית הכלא.
10. יולדת מברכת הגומל רק לאחר שעברו שבעה ימים מעת לידתה כיוון שרק אז יצאה מכלל סכנה, ואולם כל זה דווקא שהיא מרגישה שהבריאה מהלידה אף על פי שיש לה עדין כאבים ומיחושים יכולה לברך הגומל בתנאי שמרגישה שהבריאה מהלידה, אולם אם היולדת עדין חלשה ואינה יכולה ללכת כמו אדם בריא אין לה לברך ברכת הגומל אפילו שכבר עברו שבעה ימים מעת הלידה כיוון שעדין לא החלימה מהלידה, ותברך ברכת הגומל רק לאחר שתרגיש שהיא בריאה.
11. אף על פי שכתבנו בהלכה מספר 8 שאדם שנוסע ממקום למקום אין לו לברך הגומל אלא לאחר שהגיע למקום חפצו ואם חנה בדרכו במקום מסוים אין לו לברך ברכת הגומל במקום שנעצר לנוח אלא רק שיגיע למקום חפצו שם יברך ברכת הגומל, מכל מקום מי שנוסע לצורך עבודתו או לצורך לאסוף צדקה או להשתטח על קברות צדיקים צריך לברך ברכת הגומל, אף על פי שבדעתו לחזור עוד יום או יומיים מכל מקום כיוון שהגיע למקום חפצו שרצה לנסוע לאותו מקום צריך לברך הגומל, ויוצא לסיכום לפי מה שביארנו שהכל תלוי מה כוונת האדם לדוגמא אדם שגר באילת ונוסע לקרית שמונה אם רוצה להגיע רק לקרית שמונה אפילו אם עוצר בעיר תל אביב ויושן שם אין לו לברך הגומל בעיר תל אביב כיוון שזה לא מקום חפצו אלא רק חניה ולכן יברך הגומל רק שמגיע לקרית שמונה, אולם אם כוונתו שיצא מאילת להגיע לקרית שמונה וגם לעיר תל אביב וכשמגיע לתל אביב עושה שם איזה דבר ויושן בעיר תל אביב יש לו לברך ברכת הגומל בבוקר לפני שיוצא לעיר קרית שמונה כיוון שכוונתו להתעכב בדרך ולהיות שם אם כן נחשבת העיר תל אביב חפצו ששם רצה להגיע, ואפילו שרוצה גם להגיע אחר כך לקרית שמונה מכל מקום גם העיר תל אביב נחשבת חפצו ולכן צריך לברך הגומל לפני שיוצא העיר תל אביב, וגם אחר שיגיע לעיר קרית שמונה יש לו לברך ברכת הגומל משום שקרית שמונה זה גם חפצו ולכן יברך שוב ברכת הגומל שמגיע לעיר קרית שמונה, וכן לאדם שנוסע לחוץ לארץ אם עוצר בכמה תחנות ומתעכב שם יום או יומיים ויש לו כוונה גם להגיע לאותם מקומות יש לברך הגומל אחר כל תחנה ותחנה ששם רצה להגיע, אולם אם רק כוונתו להגיע לאיזה ארץ בחוץ לארץ ועובר דרך ארצות אחרות ואין לו כוונה להתעכב שם אלא הוא חונה שם משום שכך הדרך אין לו לברך הגומל אלא רק לאחר שיגיע לארץ שהיא היעוד שלו ושם יברך הגומל.
ברכת הגומל חלק ב
האם חייב שיהיה עשרה אנשים כדי לברך הגומל או לא? אדם שחלה והתרפא ולפני שברך הקודם נחבש בבית האסורים והשתחרר האם מברך הגומל פעם אחת או שני פעמים?
כניסות: 7724
אהבתם? תנסו גם את אלו
-
סדר ליל פסח חלק החודש ניסן וחג הפסח
-
דיני קישוטי הסוכהחגים ומועדים
-
כף בשרית במאכל פרווהכשרות המטבח
-
סדר ליל פסח חלק אחודש ניסן וחג הפסח
-
ברכות השחרהשכמת הבוקר
-
באיזה שפה כותבים במצבהשאלות ותשובות בהלכה
תכנים אחרונים מאת הרב רועי גנון