מנהגי תשעת הימים

המשנה במסכת תענית (דף כו' עמוד ב') אומרת משנכנס אב ממעטין בשמחה, והגמרא במסכת תענית (דף כט' עמוד ב') אומרת שאם יש לאדם דין ותביעה עם הגוי בבית משפט יתחמק מלדון איתו בימים אלו עד לאחר עשירי באב, והטעם לכל זה כיוון שבימים אלו יש רוע מזל לעם ישראל שהם ימי פורענות, ובזוהר הקדוש (פרשת יתרו דף עח' עמוד ב') כתב שעשו הרשע שולט על חודש תמוז ועל תשעה ימים של חודש אב, ולכן בימים אלו צריך למעט במשא ומתן של שמחה כגון לקנות צרכי חתונה וכדומה, וכן יש להימנע מלסייד את ביתו בימים אלו.

אסור לתפור או לסרוג בגדים חדשים מראש חודש אב עד לאחר תשעה באב, אבל מותר לתקן נעל או בגד שנקרעו, וכן כפתור שנפל מן הבגד מותר לתופרו ולהחזירו לבגד.

אף על פי שאמרנו שמיום י"ז בתמוז נוהגים שלא לקנות בגדים חדשים כדי שלא יברך ברכת "שהחיינו" אולם בימים אלו אסור לקנות בגדים או נעלים חדשים גם אם לא ילבש אותם, אולם אם קונה נעלים חדשות של בד או גומי לצורך תשעה באב מותר לקנות וטוב שינעל את הנעלים זמן מועט קודם תשעה באב כדי שבתשעה באב עצמו לא ילבש אותם חדשות.

לענין אכילת בשר האיסור מן הדין זה דווקא בסעודת מפסקת (סעודת הצום שלפני תשעה באב), אולם רבותינו הראשונים הביאו כמה מנהגים חלוקים, יש שנהגו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין מיום י"ז בתמוז עד תשעה באב (מנהג זה הובא בספר שיבולי הלקט ובאורחות חיים בשם רבינו אשר מלוניל), ויש שנהגו מראש חודש אב לא לאכול בשר עד לאחר תשעה באב (מנהג זה הובא ברמב"ן וברשב"א), ויש שנהגו שלא לאכול בשר רק בשבוע שחל בו תשעה באב (מנהג זה הובא ברמב"ם פרק ה' מהלכות תעניות וכן הובא הספר האבודרהם ובספר המאורות).
והיום המנהג הפשוט בארץ ישראל שלא לאכול בשר מראש חודש אב עד לאחר עשירי באב, והמנהג שלא לאכול בשר נוהג גם בבשר עוף.

כתב הרשב"א בתשובה (חלק א' סימן שו') "מי שאוכל בשר בכל המקומות שנהגו בו איסור הוא פורץ גדר של הראשונים, ופורץ גדר ישכנו נחש".

יום ראש חודש עצמו מותר באכילת בשר, כיוון שזה כבוד ראש חודש.

נוהגים גם להחמיר שלא לאכול תבשיל שהתבשל בו בשר או עוף והיינו שאם בישל בשר במרק וכדומה כגון לצורך חולה או קטן, והם אוכלים את הבשר אז המנהג שלא לאכול את המרק משום שהתבשל בו בשר.
ילדים קטנים אפילו שהגיעו לגיל חינוך, יולדת בתוך שלושים יום אחר לידתה, חולה שאין בו סכנה, מינקת שאם לא תאכל בשר ישפיע על החלב שלה ויש חשש שיפגע קצת בתינוק, כל אלו מותר לאכול בשר בימים אלו כיוון שזה רק מנהג, (אולם בקטן שהגיע לגיל שתים עשרה ויום אחד טוב להחמיר עליו שלא יאכל בשר בימים אלו).

דגים מותר לאכול בימים אלו ואין הם בכלל בשר.

מי שברך בטעות על בשר בימים אלו ונזכר שבימים אלו אין אוכלים בשר, יטעם קצת מן הבשר כדי שברכתו לא תהיה לבטלה ואין בטעימה זו שום ביטול מנהג ושום שמחה.

לסיכום: בימים אלו ימעט ממשא ומתן של שמחה כגון לקנות צרכי חתונה וכן ימנע מלסייד את ביתו.
אסור לתפור בגדים חדשים אולם לתקן קרע או כפתור שנפל מותר.
אסור לקנות בגדים או נעלים חדשים אולם נעלים שלבד או גומי לצורך תשעה באב מותר.
המנהג שלא לאכול בשר או עוף מראש חודש אב עד עשירי באב (כולל יום עשירי שלא אוכלים), וכן תבשיל שהתבשל בו בשר או עוף המנהג לא לאוכלו.
ראש חודש עצמו מותר לאכול בשר.
דגים מותר לאוכלם בימים אלו.
ראה בהלכה עצמה לגבי חולה, יולדת, וקטנים לענין אכילת בשר, וגם לענין מי שברך בטעות על בשר בימים אלו.