כותב:
קטגוריה: דברי הרב

אנו עומדים לקראת ראש השנה, מה עלינו לעשות בימים האלה, כיצד נזכה להיכתב ולהיחתם לשנה טובה ומבורכת?

אנחנו נמצאים ימים ספורים לפני יום הדין הגדול והנורא, בו נגזר על כל באי עולם, מי יחיה ומי ימות, מי בסקילה ומי בחניקה, מי יעשיר ומי יעני, מי ינוח ומי ינוע, כל אחד ואחד מאיתנו, כל אחד בכל מקום שהוא, נדון כעת לשנה שלמה, ולא רק אנו אלא כל באי עולם, וכל המדינות, איזו לחרב ואיזו לשלום, איזו לרעב ואיזו לשובע. אדם שיש לו משפט, הוא לא נרדם בלילה, האוכל שלו לא אוכל, השינה לא שינה, הוא רץ לרבנים, לצדיקים, שיברכוהו, שייעצוהו עצה הגונה, ואם כך לפני שופט בשר ודם, כשעומדים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, שאין משוי פנים לפניו, "האומר הקב"ה וותרן יוותרו חייו", על אחת כמה וכמה צריך לפחד מיום הדין! 

שימו לב, עולם הפוך: הלומדים תורה כל היום, רועדים מיום הדין, מקבלים קבלות, אומרים סליחות ותחנונים, מתנהגים בכובד ראש מתקרבים אחד לחברו, וברחוב – עושים כל הרע שבעולם, וראש השנה מתבטא אצלם בתפוח בדבש ובראש כבש. למה זה דומה? לאדם שאינו מבין את כללי הנהיגה, הוא נוסע חופשי ומאושר עד שמוצא את מותו חלילה, כך מי שלא יודע מה זה ראש השנה, מה זה יום הדין, לא מפחד. אבל היודע את הדין יש לו פחד, כשיש דעת יש פחד. תשים אדם על מעקה של גג בגובה עשר קומות ימות רק מהפחד, אבל אם תשים שם תינוק הוא לא יפחד כי אין לו דעת. כך גם אנשים שברחוב לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו, מהומת מות לא תפקדם כי הם כתינוקות שלא יודעים את הדין ואת הסכנה. פחד בא מן הדעת.

והאמת, הרי כל שנה מתים אנשים ממחלות, אנשים מענים ומתענים, הרבה על הכבישים והרבה בפיגועים, ואין איש יכול להחליט זה לא יקרה לי. כמו שאומר הפסוק: אל תהיו כסוס כפרד אין הבין!! עליך לעורר את עצמך, לקחת את עצמך בידים! לך לשיעורי תורה, לדרשות, שמע מה זה תורה ומה זה יום הדין, עורר את עצמך לקראת הימים הנוראים, אל תשאר כפתי וכשוטה שהימים הנוראים הם אצלו תפוח בדבש וסימנים טובים, או תקיעות ובית כנסת, ואת הלב שוכחים ותשובה לא עושים.

צריכים לדעת שבימים אלו ניתן להרויח שנה שלמה. תחטוף כל צדקה!! אינך יודע איזה צדקה מסוגלת להציל אותך ממות!! איך יכול אתה לישון, אמור סליחות. איך אפשר לבוא לראש השנה בלא סליחות! אצלינו הקירות רועדות כאן מהסליחות! המקובל רבי יעקב עדס דיבר איתי בטלפון, לפני הסליחות. אמר לי אינני מחניף חלילה, אולם אספר לך, היה עצרת של מליון איש בירושלים, לא הרגשתי השראת השכינה כמו אצלכם בישיבת אור דוד, אינני יודע הסבר אמר לי, אבל ככה היא האמת. הוא אמר לי אני מקבל הזמנות מכל הארץ, אבל רק אצלך אני מרגיש כזו השראת השכינה, מקום קדוש שלומדים בו תורה מתוך יראה כל היום, מקום ספוג בתהילים בחצות ליל שבת קודש.

ימים ספורים לפני יום הדין, אסור להיות שקטים, אתה בדרך? אמור תהילים! הפה שלך ימלל תהילים, משנה, אתה עומד לדין ותלמוד תורה כנגד כולם, תחטוף צדקות, גמילות חסדים. העולם כולו רועד, איש אינו יודע מה יהיה איתו ומה יגזר עליו.

'מפני שיבה תקום' אומר הזוהר הקדוש לפני שתזקין תשוב בתשובה, מי יאמר שתזכה להזקין, עכשיו, כשאתה צעיר והנסיונות גדולים, עכשיו תשוב. ומתי אם לא בימים אלו, שהשערים פתוחים והקב"ה דופק, פתחו לי, "שובו אלי ואשובה אליכם" פתחו לי את הלב אני רוצה לשכון אצלכם, המלך מגיע אליך הביתה ואתה אומר לו אני עייף? לא מלך, לא נשיא, אדם שיש לו השפעה עליך לא תפתח לו את הדלת? וכאן עומד הקב"ה, מלכינו אוהבנו, דופק לנו "פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי" פתחו את הלב אני רוצה להשרות שכינתי בתוככם חזרו בתשובה! ומה תענה לו, יש לי משחקים, יש לי בילויים, תבוא עוד שישים שנה אפתח את הדלת. אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה, אוי להם מיום הדין אוי להם מיום התוכחה! בואו נשוב עכשיו לאבינו שבשמיים!

אהבתם? תנסו גם את אלו

תכנים אחרונים מאת הרב דניאל זר