כל הבריאה עושה שליחות הבורא

מסופר במדרש שאמר דוד לפני הקב"ה, בראת הכל בחכמה בעצה ובמזימה, אבל מה תועלת יש בבריות שאינם מועילות: בראת צרעה עוקצת ואינה נותנת דבש, בראת עכביש טווה חוטים ואין מהם תועלת, בראת שטות בעולם, מה תועלת יש בהם?! אמר לו הקב"ה חייך שתצטרך להם!
והנה דוד המלך ע"ה כל ימיו היה נרדף, בתחילה על ידי אחיו, אח"כ על ידי שאול, אח"כ על ידי בנו אבשלום ועוד. פעם אחת (ש"א כו) דוד המלך ברח עם אנשיו למדבר יהודה, ושאול המלך וצבאו עם אבנר בן נר שר הצבא שהיה גיבור גדול, יצאו לחפש אותו. דוד ראה אותם שוכבים לישון ואבנר ישן וברכיו למעלה. ירד דוד המלך וזחל מתחת רגלי אבנר בן נר כדי להגיע אל שאול המלך ולקח את קערת המים משאול. והנה לפתע מתוך שנתו הוריד אבנר את רגליו על דוד המלך, אם הוא זז מעט ואבנר מתעורר ורואה אותו הורג אותו מיד. התפלל דוד לפני ד' יתברך והוא שלח לו "צנחן", נחתה צרעה ועקצה את אבנר, מיד הרים אבנר את רגלו ודוד המלך יצא. מיד אמר דוד שירה לפני ה' כולם בחכמה עשית.

ומעשה אחר היה, שדוד היה נחבא במערה, ושאול המלך נכנס למערה להסך את רגליו, דוד המלך היה בתוך המערה ובקלות היה שאול מוצא אותו. שלח הקב"ה עכביש וטווה שם רשת סמיכה, שאול ראה את קורי העכביש ואמר לעצמו בוודאי איש לא מתחבא פה. אמר דוד שירה לפני ה' יתברך, כל מה שעשה לצורך עשה ובכל ה' עושה שליחותו.
ועוד מעשה היה בדוד המלך ע"ה, שברח לאכיש מלך גת, לא ידע מי הוא, באו הפלשתים ואמרו לאכיש הרי דוד שהרג את אחיך גליית מסתתר אצלך! אשתו של אכיש ובתו היו משוגעים, מה עשה דוד המלך? התחיל להשתטות, וכתב על דלתות הבית דברי שטות ושגעון, הוציא רוק מפיו כדרך המשוגעים וצעק. ראה זאת אכיש אמר להם זה לא דוד, דוד הוא אדם חכם. מיד אמר דוד שירה, לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך אברכה את ה' בכל עת תמיד תהלתו בפי! בכל עשה ה' את שליחותו, כל אלה היו שליחים להציל את דוד המלך ע"ה.

מצד שני מצאנו בחז"ל (במדב"ר יח) מעשה בעקרב אחד שהלך לעשות שליחותו של הקב"ה בעבר הירדן,  העקרב היה צריך לעבור לצד השני של הנהר וזימן לו הקב"ה צפרדע אחת ועבר עליה והלך אותו עקרב ועקץ את האדם. הצפרדע שוחה לכיון השני של הנהר, היא עשתה שליחותו של הקב"ה להפרע ממנו.
כל הבריאה כולה שליחים של הקב"ה, או ליתן לו שכר ולהציל אותו כמו אצל דוד המלך, או לתת עונשו כמו אצל אותו אדם!
והאמת שצריך לשמוח שעושים את רצון ד' יתברך, אנחנו עבדים לבורא העולם, ו"עבד מלך מלך", אין דבר נפלא וגדול מזה. אדם היום פה ומחר בקבר, אדם לא יודע אם יחזור הביתה, עושה תכניות לפנסיה. "עבד אין לו אלא מצות רבו ותו לא", הוא לא שואל שאלות, אם ביום אם באמצע הלילה, אם בחום אם בשלג – מורא אדוניו עליו, הוא רץ לעשות. "עבדי הם" לעבד אין שאלות, לעבד אין קשיים.

באמת התואר "עבד השם" בצורה מושלמת, הוא תואר גדול מאד, בודדים נקראו בשם עבדי השם, "אברהם עבדי" "דוד עבדי" משה עבדי. וכשהקב"ה אוהב מישהו הוא מקבל ממנו ביד גדושה קדושה ורחבה, כמה צריך לשמוח שאנחנו נקראים עבדי השם! ומי שעושה את רצון השם הקב"ה שולח לו את כל מה שהוא צריך בכל דרך - כי הרבה שליחים למקום!
ואם תשאלו, הרי רואים אנו דרך רשעים צלחה, האמת שדוד המלך שאל שאלה זו בתהילים (מזמור צב) 'בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און' - מדוע הרשעים מצליחים, וילות, עסקים כעשב ירוק התשובה היא 'להשמדם עדי עד'. שלא יזכו לגן עדן, הקב"ה משלם להם את כל השכר של המצוות שעשו פה ושם בעולם הזה כדי שיגיעו לשמים ללא שום זכויות, שלא יזכו לגן עדן כלל. כמה צריך להתחזק לעשות רצון ה' שנקרא עבדים של השם, ולדעת שכל מה הקב"ה הוא הכי טוב בשבילנו.