מתי דנים את האדם בראש השנה?
שבת, 24 אוגוסט 2013
Re: מתי דנים את האדם בראש השנה?
הרב רועי בנימין
לפני 11 שנים
שלום רב,
מה ששמעת בנושא הבכיה, זה מקורו בדברי האריז"ל, בשער הכוונות דף צ' ע"א וזה לשונו: היה נוהג מורי (האריז"ל) לבכות הרבה בתפלת ר"ה אפילו שהוא יו"ט והכ"ש בתפלת יוה"כ. והיה אומר כי מי שאין בכיה נופלת עליו בימים האלו הוא הוראה שאין נשמתו הגונה ושלימה.
גם היה אומר כי יש בני אדם נידוהים ביום א' ואז הם דין קשה ויש שנידונים ביום ב' ושהוא דין רפה ורוצה הקב"ה לרחם עליהם ודן אותם ביום הב' ואמר כי האדם הנופלת עליו בכיה רבה מאליו בימים האלו בתפלה הוא הוראה שנידון באותה שעה למעלה, אם ביום א' ואם ביום ב'.
ובגמ' (ע"ז ד' ע"ב) שהאדם נידון בר"ה בשלש שעות ראשונות ולכן לא יתפלל יחיד מוסף בשלש שעות הראשונות וכן לא יתקע בשופר קודם שלש שעות שלא ידונו אותו יחידי אבל ציבור רשאים להתפלל ולתקוע בשופר אף קודם שלש שעות ראשונות כיוון ותפילת ציבור יותר מתקבלת ושידונו את הציבור זה שונה.
נמצא שעיקר דינו של האדם בשלש שעות הראשונות של היום, ומי שזוכה להתעוררות לבכיה יוכל לדעת אם נידון ביום א' או ביום ב'.
בברכת שנה טובה.
מה ששמעת בנושא הבכיה, זה מקורו בדברי האריז"ל, בשער הכוונות דף צ' ע"א וזה לשונו: היה נוהג מורי (האריז"ל) לבכות הרבה בתפלת ר"ה אפילו שהוא יו"ט והכ"ש בתפלת יוה"כ. והיה אומר כי מי שאין בכיה נופלת עליו בימים האלו הוא הוראה שאין נשמתו הגונה ושלימה.
גם היה אומר כי יש בני אדם נידוהים ביום א' ואז הם דין קשה ויש שנידונים ביום ב' ושהוא דין רפה ורוצה הקב"ה לרחם עליהם ודן אותם ביום הב' ואמר כי האדם הנופלת עליו בכיה רבה מאליו בימים האלו בתפלה הוא הוראה שנידון באותה שעה למעלה, אם ביום א' ואם ביום ב'.
ובגמ' (ע"ז ד' ע"ב) שהאדם נידון בר"ה בשלש שעות ראשונות ולכן לא יתפלל יחיד מוסף בשלש שעות הראשונות וכן לא יתקע בשופר קודם שלש שעות שלא ידונו אותו יחידי אבל ציבור רשאים להתפלל ולתקוע בשופר אף קודם שלש שעות ראשונות כיוון ותפילת ציבור יותר מתקבלת ושידונו את הציבור זה שונה.
נמצא שעיקר דינו של האדם בשלש שעות הראשונות של היום, ומי שזוכה להתעוררות לבכיה יוכל לדעת אם נידון ביום א' או ביום ב'.
בברכת שנה טובה.
Re: מתי דנים את האדם בראש השנה?
הרב רועי בנימין
לפני 11 שנים
שלום רב,
מה ששמעת בנושא הבכיה, זה מקורו בדברי האריז"ל, בשער הכוונות דף צ' ע"א וזה לשונו: היה נוהג מורי (האריז"ל) לבכות הרבה בתפלת ר"ה אפילו שהוא יו"ט והכ"ש בתפלת יוה"כ. והיה אומר כי מי שאין בכיה נופלת עליו בימים האלו הוא הוראה שאין נשמתו הגונה ושלימה.
גם היה אומר כי יש בני אדם נידוהים ביום א' ואז הם דין קשה ויש שנידונים ביום ב' ושהוא דין רפה ורוצה הקב"ה לרחם עליהם ודן אותם ביום הב' ואמר כי האדם הנופלת עליו בכיה רבה מאליו בימים האלו בתפלה הוא הוראה שנידון באותה שעה למעלה, אם ביום א' ואם ביום ב'.
ובגמ' (ע"ז ד' ע"ב) שהאדם נידון בר"ה בשלש שעות ראשונות ולכן לא יתפלל יחיד מוסף בשלש שעות הראשונות וכן לא יתקע בשופר קודם שלש שעות שלא ידונו אותו יחידי אבל ציבור רשאים להתפלל ולתקוע בשופר אף קודם שלש שעות ראשונות כיוון ותפילת ציבור יותר מתקבלת ושידונו את הציבור זה שונה.
נמצא שעיקר דינו של האדם בשלש שעות הראשונות של היום, ומי שזוכה להתעוררות לבכיה יוכל לדעת אם נידון ביום א' או ביום ב'.
בברכת שנה טובה.
מה ששמעת בנושא הבכיה, זה מקורו בדברי האריז"ל, בשער הכוונות דף צ' ע"א וזה לשונו: היה נוהג מורי (האריז"ל) לבכות הרבה בתפלת ר"ה אפילו שהוא יו"ט והכ"ש בתפלת יוה"כ. והיה אומר כי מי שאין בכיה נופלת עליו בימים האלו הוא הוראה שאין נשמתו הגונה ושלימה.
גם היה אומר כי יש בני אדם נידוהים ביום א' ואז הם דין קשה ויש שנידונים ביום ב' ושהוא דין רפה ורוצה הקב"ה לרחם עליהם ודן אותם ביום הב' ואמר כי האדם הנופלת עליו בכיה רבה מאליו בימים האלו בתפלה הוא הוראה שנידון באותה שעה למעלה, אם ביום א' ואם ביום ב'.
ובגמ' (ע"ז ד' ע"ב) שהאדם נידון בר"ה בשלש שעות ראשונות ולכן לא יתפלל יחיד מוסף בשלש שעות הראשונות וכן לא יתקע בשופר קודם שלש שעות שלא ידונו אותו יחידי אבל ציבור רשאים להתפלל ולתקוע בשופר אף קודם שלש שעות ראשונות כיוון ותפילת ציבור יותר מתקבלת ושידונו את הציבור זה שונה.
נמצא שעיקר דינו של האדם בשלש שעות הראשונות של היום, ומי שזוכה להתעוררות לבכיה יוכל לדעת אם נידון ביום א' או ביום ב'.
בברכת שנה טובה.
שאלה זאת עדיין לא נענתה