שלום רב,
חז"ל אמרו 'אבר קטן יש באדם, משביעו רעב, מרעיבו שבע' - מי שכל היום עסוק בזימה ופריצות הוא יותר נמשך לזה ויותר צריך את זה, ומי שאינו עסוק בזה אז הוא נקי מכל הדברים האלו וגם הוא לא מחפש את זה כל היום. א"כ שאלתך אינה נכונה שאתה אומר שמי ששומר נגיעה ואת עיניו הוא כל הזמן חושב על זה.
ודע, שהקב"ה נתן לנו את התורה - מלשון הוראה - התורה היא המדריך שלנו, היא הספר יצרן שלנו, היא ההוראות הפעלה שמי שהולך לפיה יהיה לו חיים - כאן בעולם הזה - הרבה יותר מאושרים!
אדם שחי חיי פורקן, וכל היום עם נשים ידידות וחברות, ודאי שהחיים שלו מלאי הרס, בגידות, קנאה וצער, וגם רואים שאחרי החתונה יש תמיד בגידות (בפרט מהים המעורב) וכו'. אבל אדם שמקשיב לקב"ה שאומר לנו 'אתה רוצה אישה - תתחתן! ואתה תהיה רק שלה, והיא תהיה רק שלך' - כמה חיים מאושרים זה נותן, כמה נחת ומנוחת הנפש יש בזה.
כמה יפה זה שגבר מתחתן עם אשה שהוא לא היה לפני כן עם אחרות וכן היא לא הייתה לפני עם אחרים. כמה מאושרים הם יהיו. וכמה נפלא זה שהוא לא מתסכל ומחפש נשים אחרות אלא הוא מכיר רק את אשתו, וכן האישה לא מכירה ולא מחפשת גברים אחרים, כל מי שהיא מכירה זה רק את בעלה. כמה יפה התורה שמי שהולך לפיה יחיה חיים מאושרים.
הקב"ה לא הגביל אותנו בשום דבר, להיפך, הוא נתן לנו הוראות איך להשתמש עם הגוף שלנו ועם החיים שלנו בצורה הטובה ביותר.
ודוגמא טובה לזה היא מצוות טהרת משפחה, הרי הקב"ה יודע שטבע האדם שהוא לא יכול לחיות כל כך הרבה זמן עם אדם אחד. כמו שאמר שלמה המלך 'עקור רגלך מבית רעיך, פן ישבעך ושנאך' - אם יש לך חבר טוב אל תהיה איתו כל הזמן פן תשנא אותו. וכ"ש עם אשתך שאדם נמצא איתה כל ימי חייך. לכן מצווה התורה אותנו על טהרת משפחה, שאם האישה נידה היא אסורה לך עד שתטהר, כמו שאומרת הגמ': אמר רבי מאיר מפני מה אמרה תורה נידה לשבעה - מפני שרגיל בה, וקץ בה, אמרה תורה: תהא טמאה שבעה ימים, כדי שתהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה. - איזה נפלא, אדם יכול להיות נשוי 20 שנה ובכל חודש הוא שמח באשתו כשעת כניסתה לחופה!
כמה שמח ומאושר מי שהולך בדרך התורה הקדושה.
בהצלחה.