אומר ספר החינוך, "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות", מה הפירוש אחרי הפעולות נמשכים הלבבות? הלב של האדם מתפעל ממה שהאדם מתעסק. קחו רופאים שהולכים ללמוד רפואה, קח רופא עדין, איסטניס, מאוד רגיש, בהתחלה עובדים איתם עם פלסטיק ולאט לאט יש כאלה הולכים לגרמניה, הולכים ורואים מתים, בהתחלה קשה לו, הוא לא יכול והוא משתגע, עם הזמן הוא מנתח אנשים כאילו הוא חותך נייר והוא לא מרגיש מה הוא עושה. הלב כבר נהיה אבן, הלב מתפעל, מושפע ממה שאדם מתעסק. הוא רואה האדם אין לו פרנסה, אדם מאוד רגיש וכל ריח רע הוא נגעל, אין לו ברירה והוא מחפש עבודה, בא לעירייה ויש עבודה בזבל, פרנסה מה לעשות והוא הולך משתגע בימים הראשונים, מתפוצץ, אחרי חודש תראה אותו שמה רוקד שם, הוא לא מרגיש ריח, הוא לא מבין מה אתה רוצה ממנו.

לב האדם מושפע ממה שאדם מתעסק, זה טבע האדם. אדם שהולך לשיעורי תורה, למקומות תורה, הוא הולך למקום קדושה וטהרה זה משנה אותו, זה מעדן אותו. דוד המלך אומר, ריבונו של עולם חישבתי דרכי ואשיבה רגליי אל עדותיך", ריבונו של עולם בכל יום ויום אני מחשב ללכת למקום פלוני ולדירה פלונית ואילו רגליי מוליכים אותי לבתי כנסיות ובתי מדרשות. אדם רגיל ללכת לבית מדרש, למקום תורה השראת שכינה, אם הוא רוצה או לא רוצה עם הזמן הוא משתנה והוא מתעדן, הוא מדבר אחרת  ומתנהג אחרת, הוא עובר את המחסום הזה, כל ההתלהבות וכל האור שהיה לו בהתחלה חוזר חזרה.

אומר הבעל שם טוב למה, אומר בעל תשובה דומה לתינוק שמתחיל ללכת, איך אבא מלמד אותו ללכת, מחזיק לו את שני הידיים, עושה פסיעה ועוד פסיעה ואבא מחזיק אותו, אחר כך עם השנים עושה פסיעה ופסיעה שנייה אבא עוזב אותו. אומר הבעל שם טוב, מתי הילד לומד ללכת? לא כשאבא מחזיק לו את הידיים, אומר הבעל שם טוב, כשאבא עוזב הוא עושה עוד פסיעה אחת לבד, אם האבא לא יעזוב את הילד והוא תמיד ישב שהאבא יעזוב אותו אז הוא אף פעם לא ילמד ללכת, הוא לומד ללכת שהוא עושה את הפסיעה הראשונה בלי הידיים של אבא. היום זה פסיעה אחת, מחר זה שני פסיעות, שלוש עד שהוא הולך לבד אבל בהתחלה אתה ילד, צריך להחזיק אותך אבל כמה  אני אחזיק אותך, כל הזמן?!  צריך ללמוד ללכת. אומר הבעל שם טוב, בעל תשובה שמתחיל לחזור, וירא ה' אל אברהם (?), בורא עולם מושך עליו מלמעלה אור אדיר, אור עצום, הוא כמו אש, התפילות שלו והלימוד שלו. התחלה כמו תינוק שמתחיל ללכת, כל אחד לפי דרגת נשמתו, לא כל אחד אותו הדבר, כל אחד לפי מה שקלקל בעבר, אחד אחרי שלושה חודשים, אחד חמישה חודשים ואחד שנה.