אנו מתחילים את התורה בפרשת בראשית, בריאת שמים וארץ וכל העולם כולו. מה רבו מעשיך ד' כולם בחכמה עשית, באיזה חכמה הקב"ה ברא את העולם הנפלא שלנו.
 זרוק בקבוק לרצפה יכול שיצא ממנו מזלג? צלחת? ומהשברים כולם יברא סט של כלים? ואילו בבריאת העולם אלפי סוגי פרפרים, דגים, חיות ובהמות ועופות, כל הגלאקסיות כולם מלאי חכמה ותבונה. עולם מסודר כזה: שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה!! הרי כמו שהשלחן צועק הנגר עשה אותי, כך כל צמח וכל פרח, כל בריאה ובריאה צועקת וקוראת ללא אומר ודברים: הקב"ה ברא אותי. 

כתוב בפסוק, החרשים שמעו והעיורים הביטו לראות. אומר הזה"ק איך ישמעו החרשים? איך יראו העיורים? אומר הזה"ק, יש אדם ששומע מוסר מתעלם ובורח! אל תהיה קרש! על תהיה כסוס כפרד אין הבין!! שים לב מה שאתה שומע ורואה והסק מסקנות! ומה זה העיורים הביטו לראות? הביט בבריאה! איזה חכמה נפלאה בבריאה! כי אראה שמיך מעשי אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה, מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו. הבריאה מספרת כביכול, הבריאה היא כמו מכונה שמזמרת ומשוררת על הקב"ה.

בחוץ לארץ היה מקובל ששוכרים ילד מקומי שילך עם הילדים לתלמוד תורה וישמור עליהם, לעיתים לא היתה ברירה ולקחו ילד נכרי. פעם אחת אותו ילד נכרי היתה לו קליטה מהירה הוא למד את הא"ב ואחר כך קלט דברי תורה, לאחר זמן הוא החליט להראות ליהודים מה זה, הוא הלך לעיר אחרת והתקדם שם בלימוד עד שנעשה מגיד שיעור באותה ישיבה. הוא היה מאד קשוח עם התלמידים, והיה מכה אותם ומאיים עליהם, עד שקצה נפשם בו. התלמידים נאספו לטכס עצה, ואז עלה הרעיון אצל אחד התלמידים ואמר שנראה לו שהוא לא יהודי בכלל, מדוע? שאלוהו חבריו. אמר להם אני רואה אותו לומד, כולם לומדים בהתלהבות, מתנדנדים, והוא לומד בצורה קפואה כאילו קורא עיתון. עשו מה שעשו ובדקו וגילו שהוא ערל, הלכו וסיפרו לראש הישיבה. ראש הישיבה נחרד לשמוע, דיבר עימו בעקיפין, עד שנודע הדבר. הוא דיבר עימו רכות שיתגייר אבל הוא היה רשע ולא רצה להתגייר, ברח ואמר בליבו להתנקם ביהודים. 

הלך אל ההגמון ואמר לו אני בקי בתורת ישראל וכולה מלאה בדברים רעים עלינו הגויים, אני רוצה לזמן אותם לויכוח איתי. וישא חן וחסד בעיני ההגמון אולם סיכמו ביניהם שהויכוח יהיה ברמזים. כשנודע הדבר ברחובות, כל בתי הכנסת היו מלאים במתפללים צמים ובוכים ושופכים דמע ותפילה לפני בורא עולם, כי ידעו שהשופטים יטו תמיד משפט נגד ישראל. והנה עבר שם יהודי כפרי, שלא היה מאותה העיר, וראה בתי הכנסת מלאים, הרחובות ריקים והחנויות סגורות, סיפרו לו ואמר מה הבעיה? אני ילך. לקחו אותו לרב, וראה שהוא תמים ואמר לו איך תלך ומה תאמר? אמר לו יש לי בטחון בקב"ה וד' יעזרנו. הרב ראה כי אכן הוא בעל בטחון גדול ושלחו והמשיכו להתפלל. 

אותו יהודי הלך לארמון, והיה שם מלא שרים ואנשים חשובים. הכומר ראה אותו והחל לצחוק, העמידו את הגוי מולו כמו דוד וגליית. החל הגוי את הויכוח ועשה לו ביד סימן של אצבעות נפרדות, היהודי הרים ידיו ועשה לו סימן של אגרוף, כולם ראו שהגוי נפלו פניו. ושוב הגוי עשה לו בשתי אצבעות והוא הוציא אצבע אחת. הגוי הוריד את הראש והוא נבוך. ושוב הוציא לו הגוי בקבוק יין, הוציא לו היהודי כנגדו גבינה. גם כאן ראו הכל כי הגוי נבוך. אמר לו המלך הסבר לי מה שאלת ומה ענה לך. אמר לו הראתי לו אתם היהודים מפוזרים אמר לי אנחנו מלוכדים. אחר כך אמרתי לו יש שתי אלהים אמר לי יש אחד. אמרתי לו עוונותיכם אדומים כיין, אמר לי לבנים הם כגבינה. הייתה שמחה גדולה ברחוב היהודי, בא אותו יהודי כפרי לפני הרב, שאל אותו הרב מה הוא שאל אותך ומה ענית לו? אמר לו הוא איים עלי לתת לי סטירה אז הראתי לו אגרוף. אח"כ הראה לי באצבע כך, הראתי לו שתי אצבעות. הוא קיבל פחד רצה לעשות סולחה והוציא יין אמרתי לו בסדר והוצאתי גבינה...
ללמדך שאי אפשר להילחם בתורה כי רק הקב"ה מנהל את העולם. שבת שלום.