ביום הכיפורים יש חמישה עינויים, ואלו הן: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, ותשמיש המיטה, ואין הבדל בין יום הכיפורים לבין ליל יום הכיפורים, וכן אסור לעשות מלאכה ביום הכיפורים וכל העושה מלאכה במזיד חייב כרת, ויש מצוה מן התורה להוסיף מחול על הקודש ביום הכיפורים, ולכן יש לפרוש כמה דקות לפני השקיעה, ולא לעשות שום דבר שאסור לעשותו ביום הכיפורים, וגם לנשים יש מצוה תוספת מחול על הקודש, ולכן יפרשו מכל מלאכה ואכילה כמה דקות לפני השקיעה ויקבלו על עצמם את קדושת יום הכיפורים.

קטן מגיל 13 וקטנה מגיל 12 חייבים לצום כשאר כל האנשים (אלא אם כן הרופא קבע שיש סכנה בכך), וקטן מגיל 12 וכן קטנה מגיל 11יתענו עד חצות יום או כפי כוחם, וקטנים בגיל 9-10 יתענו תענית שעות, ואם הם פחותים מגיל 9 לא צריכים להתענות כלל אפילו אם הם רוצים וצריך למחות בידם.

אסור לרחוץ במים ביום הכיפורים, בין בחמים בין בצונן, בין כל גופו בין מקצת גופו, ואסור אפילו להושיט את אצבעו למים, וכן אסור לטבול במקוה ביום הכיפורים, אולם כל מה שאסור זה דווקא רחיצה של תענוג, ולכן אם ידיו מלוכלכות או שנוטף לו דם מהיד או מהאף וכדומה מותר לו לרחוץ כיוון שאין זה רחיצה של תענוג, וכן תינוק שעשה צרכיו וליכלך את עצמו מותר לשוטפו.

כאשר קם בבוקר נוטל את ידיו שלוש פעמים את סוף קשרי האצבעות (ולא ירחוץ את כל פרק היד כאשר נוהגים כל השנה), ויברך על "נטילת ידים" וכן כאשר יוצא מבית הכסא אחר עשיית צרכיו יטול עד סוף קשרי אצבעותיו, אולם אין לשטוף פניו בקומו מהשינה וכדומה, אבל אם יש לו לכלוך ליד עיניו בקומו מן השינה מותר לו להעביר מים על עיניו על מקום הלכלוך, וטוב להחמיר שבמוצאי יום הכיפורים יטול את ידיו שלוש פעמים עד הזרוע.

כהן שעולה לדוכן נוטל ידיו כרגיל עד סוף הפרק.  

אסור לנעול מנעל של עור כגון סנדלים או נעלים של עור, ואפילו אם לובש גרבים ועליהם שם את נעלי העור אסור לעשות כן, וגם האישה אסורה לנעול מנעלי עור, וכן טוב לחנך את הילדים הקטנים שלא ינעלו מנעלי עור, ובמקום שמצוים שם עקרבים ונחשים מותר לנעול נעלי עור כאשר יוצא לרחוב כדי להגן על רגליו, ומנעלי בד או גומי מותר לנעול ביום הכיפורים, וכן נעלים שיש עליהם למעלה רצועה של עור (קבקבים) מותר לנעול ביום הכיפורים.

ביום הכיפורים יש לברך ברכת "שעשה לי כל צרכי" אף על פי שאינו נועל נעלים של עור, וטוב להחמיר שמי שלא נעל נעלים ביום הכיפורים אלא היה נעל קבקבים או נעלי בית שונים שבמוצאי יום הכיפורים ינעל בפרק זמן מועט נעלים.

אסור לסוך בשמן ביום הכיפורים, ואפילו מקצת גופו, וכן אין לשים קרמים וכל מיני משחות לצורך ריח טוב, אלא ישים מערב יום הכיפורים.

מותר לשאוף טבק ביום הכיפורים, וכן מותר להריח בשמים, ואדרבה יש בזה מצוה כדי שיוכל להשלים למאה ברכות, ויכול לברך עליהם כמה פעמים ביום ובלבד שיהיה הסח דעת בין פעם לפעם.

ביום הכיפורים צריך לנהוג עם אשתו כדין כמו שאינה טהורה לענין קריבה, ובמקום צורך מותר להעביר מידו לידה, אולם שאר דיני הרחקות כגון לשבת על מיטתה וכדומה מותר.

בתפילת ערבית נוהגים להתעטף בטלית גדול, ויברך על הטלית לפני השקיעה, ואם כבר הגיע השקיעה יתעטף ולא יברך, ובמוצאי יום הכיפורים בתפילת ערבית טוב שיסיר את הטלית הגדול קודם שיתפלל ערבית.

צריך לעמוד בכל וידוי ווידוי, ולכתחילה אין להישען או להיסמך על איזה דבר, אולם חולה או זקן שקשה להם לעמוד רשאים, ויכה בנחת באגרופו כנגד הלב (שזה כ-4 אצבעות מתחת הפטמה השמאלית), ויכוין מה שמצוי בפיו ויתכוין לשוב בתשובה על חטאיו.

בתפילת מוסף בחזרת הש"ץ נוהגים לכרוע על הארץ בשעה שהשליח ציבור אומר "והכהנים והעם..", וצריך להניח איזה דבר שיהיה מפסיק בינו לבין הארץ כגון מגבת או סדין וכדומה, כדי שלא יהיה משתחווה על הארץ.

אין לאכול ולשתות במוצאי יום הכיפורים קודם שיעשה הבדלה על הכוס, אולם מי שהוא צמא ביותר וקשה עליו לחכות להבדלה יכול לשתות מים קודם שיעשה הבדלה (וכל זה בתנאי יצא כבר הצום).

יש לעשות הבדלה במוצאי יום כיפור והיינו לברך "על הגפן" ועל ברכת "מאורי האש" וברכת "המבדיל בין קודש לחול", אולם אין לברך על בשמים במוצאי הצום הכיפורים, ויש להקפיד לברך ברכת מאורי האש על נר ששבת והיינו נר שהיה דולק מערב יום הכיפורים, או שיכול לברך על נר שהודלק מנר שהיה דולק מערב יום הכיפורים, ואם אין לו נר ששבת אין לו להדליק נר במוצאי הכיפורים ולברך עליו ברכת "מאורי האש", ואם אינו מוצא נר ששבת ורוצה לאכול ולשתות יכול להבדיל ולאכול ולחפש אחר זמן נר ששבת, וביום הכיפורים שחל בשבת אם יכול להשיג בקלות נר ששבת יברך עליו, ואם אין לו נר ששבת רשאי לברך על נר שהודלק במוצאי יום הכיפורים כיוון שזה מוצאי שבת, אולם אין לברך על הבשמים במוצאי יום הכיפורים אפילו שחל יום הכיפורים חל בשבת, אבל ראוי שאחר שיסיים את ההבדלה ואת הטעימה מהכוס יברך על הבשמים.

נשים חייבות בהבדלה, ויכולות להבדיל לעצמן.