המשנה בברכות (דף י' עמוד ב') מביאה שנחלקו בית הלל ובית שמאי, דעת בית שמאי שבקריאת שמע של ערבית צריך לקרותה על ידי שיטה את עצמו, ובקריאת שמע של שחרית צריך לקרותה שהוא עומד, שנאמר "בשכבך ובקומך", דעת בית הלל שאדם יכול לקרוא קריאת שמע של שחרית או של ערבית כפי שמזדמן לו, היינו אם בעמידה או בישיבה או בהליכה, שנאמר "ובלכתך בדרך", ומה שנאמר "בשכבך ובקומך" הכוונה שבא לומר זמני קריאת שמע, מתי ששוכבים בני אדם לישון ומתי שקמים בני אדם ממטותיהם, והלכה נפסקה כדעת בית הלל.

1. כתב רב עמרם גאון שמי שרוצה להחמיר כדעת בית שמאי ולעמוד בקריאת שמע הוא עבריין, וכן פסק בשולחן ערוך שאם היה יושב ורוצה להחמיר ולעמוד ולקרוא את קריאת שמע בעמידה בין בשחרית בין בערבית אינו רשאי לעשות כן, ומי שעושה כן נקרא עבריין, ויש דעות בראשונים שאם היה יושב בקריאת שמע של שחרית ועמד כדי לקרותה כדי לחוש לשיטת בית שמאי לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולקרוא שוב קריאת שמע, ויש אומרים שבדיעבד יצא ידי חובה, ולהלכה נכון להחמיר ולחזור ולקרוא קריאת שמע אחר התפילה (ולא יקרא מיד שוב קריאת שמע, מפני שמפסיק בתפילה ויש בזה חשש הפסק, אלא יגמור את התפילה ואז יחזור ויקרא קריאת שמע).
אם עומד מחמת סיבה אחרת ולא מחמת שרצה להחמיר כדברי בית שמאי, וניכר הדבר שאינו עומד ומחמיר כדעת בית שמאי, כגון שעומד לפני שמגיע לקריאת שמע, או שהיה עומד מתחילה והגיע לקריאת שמע, אזי בזה אין צריך לחזור ולקרוא עוד פעם קריאת שמע, מפני שנראה שעומד לא מפני שעושה כבית שמאי.

2. אם היה יושב ורוצה לעמוד כדי שלא ירדם באמצע קריאת שמע, מעיקר הדין רשאי לעמוד, ומכל מקום נכון שיעמוד זמן מה קודם שיתחיל לקרוא קריאת שמע, או שישאר עומד גם לאחר שיסיים קריאתה.

3. ביום הכיפורים שאומרים "ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד" בקול רם מפני שדומים למלאכים, לכך אם רוצה לעמוד בשעת קריאת שמע כדי לאומרה בקול רם ובכוונה רשאי לעשות כן, והטעם כיוון שדומים למלאכים ומלאכים נקראים עומדים שנאמר (זכריה פרק ג' פסוק ז') "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה".

4. אם היה לא יושב ולא עומד כגון שיצא מביתו והולך לבית כנסת או שיצא שניה מחוץ לבית כנסת וחזר ובא לקרוא קריאת שמע, אף על פי שיכול לקרות את קריאת שמע בין עומד בין יושב עדיף שיקרא כשהוא יושב, מפני שבדרך כלל שאדם יושב הוא קורא מתוך ישוב הדעת ויכול להתבונן יותר במילים ולכוון יותר, ואם היה עומד ורצה להחמיר על עצמו ולקרותה מיושב כדי שיוכל לקרותה מתוך שרוצה לכוון יותר, בקריאת שמע של שחרית יכול לעשות כן, אולם בקריאת שמע של ערבית אינו רשאי לעשות כן.

5. כבר כתבנו למעלה שהלכה כדברי בית הלל ולכן יכול לקרוא בין עומד בין יושב בין מהלך בין נוסע באוטו, אולם אין לקרות קריאת שמע שהוא שוכב פרקדן, דהיינו ששוכב על גבו ופניו כלפי מעלה או ששוכב על בטנו ופניו כלפי מטה, ובדיעבד אם קרא שהוא פרקדן יצא ידי חובה.
אם היה שוכב על צדו רשאי לקרות קריאת שמע כך אפילו לכתחילה, ובלבד שישכב על צדו לגמרי, אולם אם היה נוטה קצת על צדו אין לקרות כך קריאת שמע, אולם אם היה שמן ביותר או שהיה חולה ואינו יכול לשכוב על צדו לגמרי וכן אינו יכול לשבת, רשאי לקרות קריאת שמע אפילו שהוא נוטה קצת על צדו.

6. אף על פי שרשאי לקרות קריאת שמע כשהוא מהלך, מכל מקום בשעת אמירת פסוק "שמע ישראל" ופסוק "ברוך שם כבוד וכו'" צריך לעמוד ולא ללכת, והוא הדין שרשאי לשבת, ובדיעבד אם קרא פסוק "שמע ישראל" ופסוק "ברוך שם כבוד וכו'" כשהוא מהלך וכיוון לבו לפירוש המילים יצא ידי חובה.
וכן הדין אם רוכב על בהמה או שנוסע ברכב שאם הוא מנהיג את הבהמה או את הכלי הרכב, אזי צריך לעצור בשעה שקורא פסוק "שמע ישראל" ופסוק "ברוך שם כבוד וכו", אולם אם הוא רק יושב ברכב או שהוא בקרון שהבהמה מוליכה והוא לא מנהיג את הבהמה או את הכלי רכב יכול לקרוא קריאת שמע אף פסוק "שמע ישראל" ופסוק "ברוך שם כבוד וכו'" כאשר הכלי רכב נוסע או שהבהמה הולכת.

7. אם היה מהלך בדרך והוצרך לעמוד מפני שהגיע לקריאת שמע ואומר פסוק "שמע ישראל" ופסוק "ברוך שם כבוד וכו'", אזי אם רוצה להמשיך ולעמוד כל קריאת שמע יכול לעשות כן ואם רוצה להמשיך את הליכתו ישר אחר שסיים פסוק "ברוך שם כבוד וכו" רשאי לעשות כן.