א. אשה חייבת בכיבוד ומורא של אב ואם כשם שהאיש חייב, אלא שאשה נשואה אין בידה לעשות שהיא משועבדת לבעלה, לפיכך פטורה היא מהדברים שאין בידה לעשותן להוריה בעודה תחת בעלה. ואם בעלה אינו מקפיד חייבת בכל הדברים כמו האיש. וכן אם נתגרשה או נתאלמנה חייבת במצות כיבוד אב ואם.

ב. אין האשה יוצאת מרשות הוריה לרשות בעלה לענין הציות לדבריו אלא עד שתכנס לחופה ממש שאז נעשית משועבדת לו, ולא מתאריך שהחליטה להנשא לו.

ג. בת הרוצה להינשא עם בחור הגון והוריה מתנגדים לשידוך- אינה צריכה לשמוע להם. וכמו כן אינה צריכה לשמוע להם בקשר לקביעת תאריך לחתונה אם לא נראה לה התאריך שהם קובעים. ואם ההורים טוענים שעל ידי שידוך זה יהיה פגם וזלזול בכבוד המשפחה, יש לפנות למורה הוראה שיורה לה כיצד עליה לנהוג.

ד. כשם שחייב הבן לעמוד בפני הוריו כך חייבת גם הבת לעמוד בפני הוריה, שדין הבן והבת שווה לעניין  כיבוד ומורא אב ואם.

ה. בת שהוריה אינם שומרים תורה ומצוות, וניסתה בדרכי נועם לשדלם לברך על מאכל או משקה שמגישה להם- ולא עלה הדבר בידה, רשאית להגיש להם כל שצריכים, שעל ידי התנהגותה עמהם בנימוס המקובל, אולי תתקרב דעתם, ובמשך הזמן יבואו לקיים המצוות כמוה.

כיבוד חמיה וחמותה:
ו. האשה חייבת לכבד את חמיה ואת חמותה כמיטב יכולתה, וכל שכן שזהו גם כבוד בעלה שהיא חייבת בכבודו.

ז. הכלה החפצה בשלום ביתה ובשלום גופה ונפשה שלה, תתנהג בענוה וברצון אמיתי לעשות רצון הורי בעלה, ובאם בא השטן להפריד הדבקים, לא תהא חס ושלום מסייעת בידו, אלא אדרבה תרדוף שלום שיש בו טובה וברכה לגופה וגם לנשפה.

כיבוד מורתה:
ח. תלמידה חייבת לקום מפני מורתה שלמדה תורה מפיה ולכבד אותה, ואסור לה לקרוא את מורתה בשמה הפרטי, אלא בתוספת תואר "מורתי".

ט. תלמידה שיושבת באוטו ונכנסה מורתה שלמדה תורה מפיה- צריכה לקום מפניה, ואם אין מקום נוסף לישיבה, עליה לתת לה את מקומה, וכן צריכה לעשות לגבי אשה חכמה או זקנה.

כיבוד חכם וזקן:
י. אשה חייבת לקום מפני תלמיד חכם או זקן כשם שהאיש חייב לקום מפניהם.