אחת המתנות הזמינות ביותר, הקרובות לליבנו והנוחות ביותר לקיום, היא מתנת 'מצוות כיבוד אב ואם'. זו מצוה נאצלת וייחודית - להכיר להורינו טובה, להשיב להם אהבה, לכבד ולהוקיר אותם עם כל הלב ולפעול לכבודם ככל שנוכל.
המושג 'כיבוד הורים' הוא רק כותרת, למבועי רגש שנפתחים, למסירות מעוררת הערצה, לאהבה שאינה תלויה בדבר. כשאנו רואים יהודים העולים מדי יום לבקר בבית הוריהם המבוגרים, זה נראה מעשה טכני, אך פועמים בתוכו רגש של אהבה, מסירות של בן, הערכה למי שגידלו וחינכו אותו, כמו גם מסירות לקיום מצוה נאצלת.

אם נביט מסביבנו, נראה כיצד כולנו משתדלים ופועלים להרבות כיבוד הורים, להעמיק את חווית הקשר עם הורינו באמצעות כיבודם. אנו מרבים להתקשר ולדרוש בשלומם - מתוך איכפתיות אמיתית ומסירות עמוקה, אנו עוצרים את סדר היום שלנו כשאבא מתקשר ומבקש שנסדר לו משהו, כי אנו יודעים שלכבדו - זו המשימה הראשונה בסדר העדיפויות. אנו גם נשמח לענות לשיחת טלפון מאמא למרות שאנו עסוקים כרגע, מתוך הבנה כי הורינו הם לפני הכל.
אחוזים נכבדים מסדר היום שלנו, סובבים סביב שאלת ההורים. להקל עליהם, לדרוש בשלומם, לסייע להם, לכבדם. אנו עושים זאת בשמחה, בלבבות גואים בהערכה להורינו היקרים והנפלאים, ברגשות חום ואהבה שאין דומה להם בעולם!
אך האמת, שעובדות אלו מחייבות התבוננות ומעוררות את המחשבה - הרי בעצם כולנו עסוקים, טרודים, רצים ומתרוצצים, מלאי מחוייבויות ועמוסי לו"ז. מהיכן יש לנו את הכוחות להתמסר כל כך לכיבוד ההורים? מנין לנו תעצומות הנפש להשקיע מסירות כה רבה בכיבוד הורינו? מהיכן שאבנו את היכולת לוותר על התוכניות שלנו, כדי להתמסר לצורכי הורינו?

התשובה לכך טמונה בפרשת השבוע, בה אנו למדים על כיבוד ההורים של יעקב. הוא מדבר לאביו בעדינות, מכבד אותו, שמח להתמסר אליו. כשאמו פונה ומבקשת ממנו להביא את המזון ליצחק אביו, הוא שם בצד את הקשיים - שקולו אינו כעשו, ומתגבר על המכשולים - כשהוא מתלבש בעורות כדי שאביו יחוש כי הוא שעיר. הוא מודע לכך שהוא מסתכן מעשיו אחיו, אבל קיום הוראות אמו והזכות לכבד את אביו - הם נר לרגליו, הם גוברים על כל הסיכונים, כדי לכבד הורים!
ומובא בשם ה'שפת אמת' זי"ע ששאל בשם זקנו ה'חידושי הרי"ם' זי"ע: הלא הברכות הגיעו ליעקב בדין, ברכות יצחק היו שייכות ליעקב ביושר, הוא ורק הוא זכאי להן. אם כן, מדוע הוא הוצרך להתחפש לעשו, להגיש את המזון לאביו בדרך פתלתלה, להגיע עד כדי מסירות נפש והסתכנות מול עשו אחיו הזועם, כדי לזכות בברכות המגיעות לו?!
התשובה מפתיעה ומלמדת: אף שהברכות היו שייכות ליעקב, עדיין הוא נדרש למסירות נפש לכבד את הוריו כדי לזכות בהן. כי גם אם הברכות שייכות לו והוא זכאי להן, בכל זאת נדרשת מיהודי מסירות נפש לכיבוד הוריו כדי לזכות בברכות שמים, על יהודי להתמסר להוריו כדי לקבל השפעות טובות המגיעות לו ביושר!

ממסירות נפשו של יעקב לכיבוד הורים, נותר לנו - צאצאיו, הכח הזה להתמסר באופן מוחלט, לכבד באופן כה עמוק ומסור את הורינו. אנו נושאים עימנו במטען הגנטי היהודי את ההתמסרות להורים, את החשק והרצון לכבדם, את העמדתם בראש סולם העדיפויות בכל מחיר. אנו הולכים בדרכי אבות ופועלים במסירות למען הורינו, כי זכינו בכוח הסגולי הזה לכבד הורים במסירות נפש, אותה הנחיל לנו יעקב אבינו כמורשת מתנה.
וכיעקב שזכה בברכות בזכות כיבוד ההורים, כך גם אנו, בזמננו, זוכים בשפע ברכת שמים בכל שאיפותינו ובקשותינו בזכות כיבוד הורינו. חז"ל אומרים, כי כח ההשפעה הגשמית שיש לצאצאי עשו - הוא מכח העובדה שאף הוא כיבד את אביו, כלומר: למרות שהיה רשע מרושע, זכה להשפעה גשמית בזכות כיבוד הורים. ועל אחת כמה וכמה יהודים יראי שמים וטובי לב, הזוכים להשפעות גשמיות נרחבות בברכת כיבוד ההורים.

אך גם ברוחניות: כי אין חלום נשאף להורים, יותר מלראות את ילדיהם פורחים ומצליחים. בכך אנו משקיעים אינסוף משאבים, מוכנים לשלם כל מחיר, נעזרים בעצות ממחנכים, ולא מוותרים על שפיכת דמעות כמים בתפילות נרגשות, 'וזכני לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים אוהבי השם יראי אלוקים...'
'המכבד את הוריו - זוכה לבנים גדולי הדור!' - מבטיח בעל 'מנורת המאור', הבטחה יקרת ערך, נשאפת ומבוקשת, נכספת עד כלות הנפש. רוצה ילדים טובים? כבד את אביך ואת אמך ותרווה נחת, יהיו לך בנים טובים ועדינים, אציליים ואהובים. כיבוד הורים פותח את השער להשפעות טובות ומבורכות על בניך יקירך. ככל שנשקיע יותר בכיבוד הורינו - נזכה לברכה יתירה בחינוך ילדינו!

אחת השאיפות הגדולות של כל יהודי, היא לעשות את השבת ככתבה וכהלכתה. מלאכות השבת מקיפות את רוב עיסוקינו, לא מעט פעמים במהלך השבת אנו מסתפקים אם נהגנו נכון, ולכל אורך השבת אנו דרוכים ביראה, לשמור את השבת במלואה.
כיבוד הורים מעניק לנו מפתח, מעניק לנו ביטחון. וכך מובטח ב'תנא דבי אליהו', כי 'כל המכבד את אביו ואת אמו, אין חטא של חילול שבת ולא שום חטא ועוון בא על ידו, ואם חטא נמחל לו!'
לא ייאמן איזה אוצר בלום טמון בו - בכיבוד ההורים. הבטחה לשמירת שבת, קסדת הגנה מפני כל חטא, והבטחה כי יימחלו עוונותינו בזכות כיבוד ההורים! הבה נאמץ את מצוות כיבוד הורים אל ליבנו, נלמד את הלכותיה ונשקיע לכבדם כראוי ועם כל הלב, כי כך נזכה להגנה שמימית מכל חטא, ולברכת שמים צמודה!

הבה נאמץ את המסר הזה מפרשת השבוע, הבה נציץ בסדר היום שלנו ונחפש את ההזדמנות להוסיף עוד נדבך, עוד פעולה בכיבוד הורים. בוודאי שכולנו מכבדים, אבל כדאי לנסות לקפוץ לביקור נוסף במשך השבוע, להזדרז יותר לבצע משימה שהתבקשנו, לענות להם מיד בטלפון, ולהחליט שמעכשיו אנחנו מדברים עימם ביותר בכבוד והערכה. הבה נתחזק בכיבוד הורים, וייפתחו עבורנו שערי שמים!