חז"ל בגמרא מספרים סיפור, משל, אדם אחד הלך במדבר, יום יומיים לא אכל ולא שתה, רעב וצמא, מחפש אוכל, מחפש משהו לאכול והוא לא מוצא והנה הוא רואה מרחוק איזה עץ, עץ פרי, מחכה ומתקרב ומתקרב, אומר איזה עץ ואיזה פירות, איזה פירות נפלאים, איזה צל תחת העץ, נחל מים תחת העץ, כל מה שהוא רוצה יש, יש אוכל, יש פירות, יש צל, יש מים. אכל מן הפירות, שתה מן המים, ישב בצל, גמר לאכול והרגיש טוב, עמד והסתכל על העץ ואמר, אילן אילן במה אברכך, מה אני אברך אותך? צל, צילך נאה, תראה איזה צל יש לך. פירות, פירותיך מתוקים, מים? המים עוברת תחתיך, במה אברך אותך, אלא אמר לו יהי רצון שכל הפירות שיצאו ממך יהיו כמוך. זאת אומרת כל הענף שייקחו ממך וישתלו אותו במקום אחר יהיה כמוך בדיוק, צל נאה, פירות מתוקים, מים יעבור תחתיו. מה חז"ל רוצים בסיפור הזה, חז"ל לא סתם מספרים סיפורים בגמרא, אם אדם רוצה לראות אם הוא הולך בדרך הנכונה והאמיתית יסתכל: תבוא לנהג מונית, יהי רצון שהבן שלך יהיה בעלי מונית, יאמר לך תלך מפה. תלך לטייח, יהי רצון שהבן שלך יהיה טייח, יאמר לך חס ושלום. תלך לדוקטור ליהלומן כולם אותו דבר. תבוא לבן תורה, יהי רצון שהבן שלך יהיה גדול בתורה ממך, אמן! יהי רצון, למה כי זה האמת. אפילו חילוני תגיד לו, הלוואי שהבן שלך יהיה כמו האריז"ל הקדוש, כמו רבי שמעון בר יוחאי, מי לא יגיד אמן?!

למה כי זה הדרך, זו הדרך, זו האמת, אין דרך אחרת, רק דרכה של התורה הקדושה. פירותיך מתוקים, בן תורה פירות מתוקים, תראו מה יוצא מהפה שלו, תשבו תדברו איתו דברי תורה, מוסר, יראת שמיים, אהבת הבריות, אהבת המקום. תראו הופעה של בן תורה, איך הולך, איך מדבר, מה תורה עושה מבן אדם. "יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך". בפרשת בשלח, קראנו בפרשה עם ישראל מגיעים למרה, היה שם מים מרים ואין מים לשתות, העם צועק והעם זועק, אומר לו הקב"ה  למשה, "ויורהו ה' עץ", יש פה עץ והיה עץ מר ומים מרים. אומר הקב"ה למשה רבנו, קח מן העץ וזרוק למים וימתקו המים, נס בתוך נס. עץ מר, מים מרים, זורק את העץ למים וימתקו המים, נס בתוך נס. מה זה בא להגיד? אין מים אלא תורה והאדם כי האדם עץ השדה, כל אדם בלי תורה הוא מר, תראו ברחובות את האחים והאחיות שלנו ה' ירחם, דיברנו על זה היום בהרחבה, את ההתדרדרות נוראה ואיומה, בלי תורה האדם נשחק, האדם נהיה אפס, הרחוב נראה קל אבל סם מוות ורע גרוע ממנו. כולם בדיכאון, כולם לא יודעים מה הם רוצים מעצמם, בגלל כל התאוות שלהם, כל אחד לא מוצא את עצמו, לא יודע מה הוא רוצה מעצמו. אדם נקרא עץ כי אדם עץ השדה והתורה זה המים, כשאדם רחוק מהתורה היא נראית לו מרה אז לך אל המים. אומר לו הקב"ה למשה, השלך אל המים, כל יהודי שרחוק מן התורה, זרוק עצמך למים, זרוק את עצמך לתורה, מסירות נפש - וימתקו המים. זרוק את עצמך לתורה ותראה אחר כך כמה התורה מתוקה, אחר כך תראה כמה נס בתוך הנס, התורה מתוקה ואתה נעשה מתוק. אתה מתהפך לאדם אחר, אתה רואה מה זה יופי, אתה פושט צורה ולובש צורה, אתה רואה איזה תורה נפלאה ואיזה אדם נפלא, השלך אל המים וימתקו המים, נס בתוך נס, התורה יפה, "יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך".

אנחנו יודעים עץ בלי מים מתייבש, הולך לאיבוד, אין פירות ואין כלום. האדם עץ, אין מים אלא תורה כמו עץ בלי מים הולך לאבדון כל יהודי בחוץ המים שלו זה התורה, אם אין בו תורה, אין בו מים של תורה הוא אבדון, זה המצב היום בחוץ רבותיי. רבותיי אני מדבר מתוך לב כואב, תראה איפה הבנים והבנות שלנו זרוקים היום, "נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנוכרים", בני ציון היקרים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרס, "אותי עזבו מקור מים חיים, לחצוב להם בורות, בורות נשברים, אשר לא יכילו המים" . רבותיי צריכים להפוך את העולם, להחזיר את התורה לעם, להחזיר את היראת שמיים לעם, להחזיר את התלמודי תורה, להחזיר את העולם ואת הישיבות הקדושות, להאיר קרנה של תורה. שנלך ברחובות ולא נראה את הבנות שלנו אומללות, לא נראה בחורה יוצאת עם גבר שבע שנים ועדיין לא מאמין בה, עדיין לא בוטח בה, בחור יצא חודשיים שלוש וחתונה, יש לו אישה והוא בטוח איזה יראת שמיים, זה אשת חיל. הבנות יהיו בנות והבנים יהיו בנים. רבותיי אנחנו נמצאים בשעות לא קלות, שעות לא פשוטות וה' יעזור לנו ולכל עמו ישראל.