דורשי רשומות דרשו "אלול" ראשי תיבות אני לדודי ודודי לי, וכן על הפסוק "ומל ה' אלוהיך את לבבך ואת לבבך זרעך".

מנהג הספרדים ועדות המזרח לקום באשמורת בוקר ולומר סליחות מיום ראש חודש  אלול עד יום הכיפורים , ויום ראש חודש עצמו אין מנהג הספרדים לומר סליחות.
הטעם שמתחילים מראש חודש אלול סליחות, משום שמסורת בידינו שמשה רבנו אחרי חטא העגל עלה לשמים בראש חודש אלול להביא את לוחות הברית השניות בראש חודש אלול וירד עם הלוחות ביום הכיפורים, וכל הארבעים יום משה רבנו התפלל לה' יתברך שימחל על עוון העגל וביום הכיפורים ה' יתברך אמר למשה רבנו "סלחתי כדברך", וכל הארבעים יום הם ימי רחמים ורצון לכל עם ישראל וביום כיפור שה' יתברך הודיע שמחל לעם ישראל לכן נקבע יום הכיפור ליום מחילה וסליחה לכל העוונות והחטאים שלנו.

בזמן רבנו האריז"ל הקדוש (רבי יצחק לוריא אשכנזי חי לפני 450 שנה היה בעל רוח הקדוש ומייסד שיטת החדשה בלימוד הקבלה) בא אליו רבי משה האלשיך (שמכונה "האלשיך הקדוש" וכתב פירוש על חמישה חומשי תורה ועל המגילות) וסיפר לו שיצא לו בן לתרבות רעה ואמר לו האריז"ל הקדוש שיתפלל עליו בתפילת שמונה עשרה בברכת "השיבנו אבינו לתורתך" שיחזור בתשובה שלמה, ורבי משה אלשיך התפלל עליו ובפתאומיות חזר בנו בתשובה שלמה.
ולכן בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה (אלו הימים שבין ראש השנה ליום כיפורים) נכון מאוד לכוון בתפילת שמונה עשרה בברכת "השיבנו אבינו לתורתך" להזכיר כמה משמותם של אלו שנטו מדרכי ה' ותורתו, ובפרט אם הם קרובים שיתפלל עליהם מעומק הלב.(ובסידורים יש הנוסח שאומרים בברכת "השיבנו אבינו לתורתך").

בספר קצה המטה כתב שהאומר "מזמור לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא" (תהילים פרק כז')מראש חודש אלול ואילך מובטח לו שיוציא ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ויצא במשפטו זכאי, ויצא לחיים טובים ולשלום עד כאן לשונו, ובספר שער תפילה לרבי יעקב רוקח הביא בשם מהר"ח הכהן שכתב בספרו שערי רחמים שכל האומר "מזמור לדוד ה' אורי וישעי" מראש חודש אלול ועד שמחת תורה אפילו אם נגזרה רעה חס ושלום על האדם אמירת מזמור זה יכולה לבטל הגזירה, ומבטלים מעליו כל גזירות קשות ורעות, ומעביר מעליו כל המקטרגים והמשטינים, וטוב לאומרו בכל ימות השנה אחר תפילת שחרית עד כאו לשונו.    
ולכן מנהג יפה לומר מזמור "לדוד ה' אורי וישעי" (תהילים כז') אחרי תפילת שחרית מראש חודש אלול עד הושענה רבה.
נוהגים שהכותב מכתב לחברו בחודש אלול כותב בתחילת המכתב "לשנה טובה תכתבו ותחתמו".