הצער והכאב של ר' פנחס, היו מוכרים לכל מכריו וידידיו. כולם הכירו אותו ואת מידותיו הנאצלות, וחשו שותפים בכאבו הגדול והמר. הן כל כך הרבה שנים עברו מאז נישואיו, ועדיין לא זכה להיפקד בזרע של קיימא, עדיין ביתו קפוא באלם ולא נשמעות בו צהלות ילדים משחקים...
אחד מידידיו היה הגאון רבי דוד צבי זילברשטיין זצ"ל, מרבני תל אביב של מעלה, ואחד העומדים על משמר החינוך בתקופת תקומת היישוב היהודי בארץ ישראל אחרי המלחמה. באחד הימים כשלבו של רבי דוד צבי לא עמד בצערו של ידידו, הציע לו כי יתלווה אליו לביקור במעונו של גדול הדור, ה'חזון איש' זצ"ל. 'נעלה אליו ותפרוש באוזניו את צרתך, אולי עצתו של אותו גאון תביא את ישועתך', הציע רבי דוד צבי.

ממחשבה למעשה, ביום מן הימים נראו השניים בפתח ביתו של ה'חזון איש', אשר קיבלם במאור פנים. אך נכנס ר' פנחס למעונו ומיד פרץ בבכי מר, והשיח את אשר על לבו, על השנים הרבות והארוכות העוברות בצער ובהמתנה, על הימים והלילות אפופי האכזבות וכאבי הלב, ועל כך שלמרות כל מה שניסו - הישועה לא נראית באופק, ביתם רחוק מצהלות ילדים מאושרים...
ה'חזון איש' שמע את הדברים, ומלבו הגדול נעקרה אנחה קורעת לב. הוא הרהר קלות והשיב: 'עצתי לך רבי יהודי, כי תקפיד בהקפדה יתירה להפריש מדי חודש בחודשו מעשר כספים להחזקת תורה. לא משנה אם יהא זה תלמוד תורה לילדים, ישיבה לבחורים או כולל לאברכים, מה שחשוב הוא שתקפיד להפריש מעשר מרווחיך מדי חודש בחודשו להחזקת תורה!' - קבע ה'חזון איש' ברורות.
'ואם קשה לך להפריש סכום גדול בבת אחת', הוסיף עצה פרקטית, 'תפריש מדי יום סכום קטן, שבסוף החודש יצטבר לכדי 10 אחוז מהכנסותיך. הקפד על כך חוק ולא יעבור!' - אמר ה'חזון איש', ובירך כי בקרוב יזכה ר' פנחס לבשרו בבשורות טובות ומשמחות, כשר' פנחס מבטיח מנגד כי יזמין את ה'חזון איש' לתפקיד הסנדק בברית שיערוך לבנו בקרוב...

הם יצאו מה'חזון איש' המומים ומופתעים. בוודאי ידעו והכירו את מעלת 'מעשר כספים', אך ה'חזון איש' בקביעתו הברורה ונחרצת, האיר: מעשר כספים הוא לא רק מפתח של פרנסה, הוא מפתח של שותפות עם אבא שבשמים! מעשר כספים פותר בעת ובעונה אחת בעיות רבות ואינספור מצוקות שנראות חסרות פיתרון, כי ברגע שבורא עולם שותף - הכל מסודר, מסודר!
ואכן, לא עברו ימים רבים, ובשורה טובה במיוחד שימחה את ליבם של ר' פנחס וזוגתו. לתקופת השנה, לעת ערב שגרתית ונעימה, החרידו צרחות 'מזל טוב' קולניות ומאושרות במיוחד את בית החולים, שעה שהתבשר ר' פנחס כי זכה להפוך לאב מאושר וחבק בזרועו תינוק קטן וזעיר...
ור' פנחס עמד בחצר בית החולים, ולחץ ידיים לרבים מידידיו ומכריו שבשל השמחה הגדולה והמפתיעה - כשלאחר שנים כה רבות זכה להיפקד בבן, הגיעו עד בית החולים כדי לברכו. הוא עמד ובירך והתברך בשמחה, ולא פסק מלומר להם פעם אחר פעם: 'הכל בזכות מעשר כספים, הכל בזכות מעשר כספים...'

כעבור שבוע ימים, בפנים קורנות ומאירות הגיע ה'חזון איש' לבית הכנסת בו נערכה הברית, ושימש כסנדק בשמחה המרגשת. ולכל אורך השמחה וגם שנים לאחריה, לא פסק ר' פנחס להודות להלל ולשבח לבורא עולם על חסדו הגדול, כשבזכות מעשר כספים זכה להיות אבא צוהל ומאושר לבן חייכן וחמוד...
וסיפור זה, המופיע בספר 'פאר הדור', כמה יש בו כדי ללמדנו עד היכן מגיעה עוצמתה של מצות מעשר כספים. לא רק ברכה גשמית והשפעת פרנסה חבויות וטמונות בין קפלי מצוה זו, לא רק השפעה כלכלית מבורכת ורצויה. מעשר כספים הוא מפתח לפתיחת שערי השפע השמימי, כל השערים נפתחים להעניק ישועות לנותני 'מעשר כספים', מידו הטובה והרחבה של בורא עולם!
כי כשאבא שבשמים שותף איתנו בהכנסות, הוא דואג להצלחתנו, הוא דואג לשמחת חיינו, השותף שלנו עושה הכל עבורנו. הבה נאמץ את ה'מעשר כספים', ניתן עשרה אחוז מהכנסותינו בשמחה ובטוב לבב, באושר ובצהלה, 'כי בגלל הדבר הזה יברכך השם אלוקיך!'