לונדון הגדולה, שכונת 'סטמפורד היל', 11:30 בלילה. העיר הפעילה והשוקקת חיים נכנסת אט אט לתרדמת הלילה, גם סביבת בית הכנסת שקיטה. במנין חצות האחרון התפלל ר' יצחק - מנכבדי הקהילה וגביריה, אחרי התפילה השתהה קלות, ויצא לעבר רכבו ההדור הממתין בחניון האחורי.
לגודל ההלם, ממש מאחורי הרכב, המתינו לו שלושה גברתנים בריאי בשר וגבוהי קומה, ששמו עליו עין מזמן. הם זינקו עליו בהפתעה מוחלטת, טפחו בעוצמה על כתפו, וצווחו לעברו באנגלית: 'אתה רוצה לתת לנו את הכסף בחיים או אחרי המוות? באיזה דרך אתה בוחר?' - שאלוהו בשאגות אימים...
ר' יצחק עמד נדהם, המום, מבולבל, אבל בעיקר - לפתה אותו חרדה עצומה. הוא רואה את המוות מול עיניו, וככל שהוא מביט לצדדים - אין נפש חיה בסביבה, איש לא ישמע גם אם יצעק. בלית ברירה הוא מתחיל לחשב את חשבון נפשו, יודע שרק יד שמימית יכולה להציל את חייו, ובדרך הטבע - אבד כל סיכוי...

הוא נושא עיניים מתחננות לשמים, ובשבריר שניה מנסה לא לאבד את העשתונות. בקול הרגוע ביותר שהוא מצליח לגייס, הוא פונה לראש החבורה: 'אמור לי, אתה נראה אדם הגון, לא אחד שירצח באמצע הלילה סתם. תגיד לי בשביל מה אתה צריך כסף וכמה אתה צריך, ואתן לך ככל שתבקש...'
הגברתן הגבוה נראה מופתע, הוא ציפה לצעקות או אובדן עשתונות, בהלה או בריחה. ולפתע - הנשדד מתחיל לשוחח עמו... הוא מיהר להגיב בצחוק פרוע: 'אני רוצה לשתות, ונגמר לי הכסף. אני צריך כסף, צריך בקבוק!' 'אם זו הבעיה' - החזיר ר' יצחק - 'בוא ואפתור לך אותה. כמה עולה בקבוק?'
'5 יורו', הגיב הגוי, ור' יצחק השיבו: 'אני נותן לך 10. סגרנו? אדם הגון כמוך, למה לו להסתבך ברצח? קח כסף, תשתה כאוות נפשך!' - הושיט ר' יצחק שטר של 10 יורו, והגוי, פשוט כך, לקח והלך, כשאחריו פוסעים שני חבריו...
ר' יצחק נשא עיניים לשמים, במבט מודה ומוקיר. חסד הבורא לא עזבו עתה, הן ראה בעיניו נס גלוי... הוא התניע את רכבו בידיים רועדות, ובמשך דקות ארוכות עוד רטט לבו. בקושי רב הצליח ר' יצחק לעצום עין באותו לילה, כשלבו מיטלטל בין רגשות הפחד והאימה, לרגשות ההודאה לנוכח הנס...
אלא שכמידי יום, ב-5:15 בבוקר, כבר צלצל השעון להחישו למנין הנץ החמה. עיניו היו טרוטות מעייפות, רושם האירוע המבעית טרם חלף ממנו, אך הוא מיהר לבית הכנסת לתפילת שחרית. הוא שב והחנה את רכבו ממש סמוך למקום ההתרחשות אמש, וכשהוא צועד לעבר בית הכנסת - גילה לחרדתו את אותו גברתן גבוה, עומד וממתין לו שוב...
לרגע שבה החרדה ולפתה את לבו, 'מי יודע מה יהיה עכשיו' - הרהר בבעתה, והחל לוחש שוב 'שמע ישראל' במתח גואה... אלא שלנגד עיניו המופתעות, ניגש אליו הגברתן והושיט לו 5 יורו, באומרו: 'אמרתי לך אתמול לתת לי 5 יורו, כדמי עלות בקבוק' - הסביר כמתנצל, 'אבל נתת לי 10 יורו. מגיעים לך 5 יורו עודף...'

ר' יצחק עמד מופתע, המום, הלום רעם. לכזו התפתחות לא ציפה... שהשודד מאמש יבוא להשיב לו כסף?! האם זה סרט אימה או התרחשות דמיונית? כיצד זה יתכן?! לאחר רגע התאושש ר' יצחק מההלם והאלם שאחזו בו, ניגש לגוי ולחץ את ידו.
'איננו מכירים משום מקום', פתח ר' יצחק, 'ובכל זאת נפגשנו פעמיים בשש השעות האחרונות. בפעמיים הללו היתה נפשי נתונה בידך, בפעם הראשונה איימת ליטול אותה ממני ובפעם השניה אתה מחזיר לי כסף. אני מבולבל לחלוטין, אתה צוחק עליי? אתה רציני? למה כיוונת? מה הולך פה?'
הגבוה צחק שוב, והשיב בפשטות: 'תראה, אני סטודנט באוניברסיטה, ואם לומר זאת בעדינות - לא כל כך הולך לי בלימודים, אני יותר מדי נחשל ונכשל, וכל סביבתי בזה לי על כך. המצב הוביל לכך שהתמכרתי לטיפה המרה, כל ערב אני צריך את הבקבוק שישכיח ממני את תלאות חיי וכשלונותיי הרצופים, אלא שכמה צפוי - קשה לי גם להשיג את המימון לזה...

בלית ברירה,' נאנח לרגע, 'אימצתי את דרך השוד. כל ערב אני תופס קרבן ומוציא ממנו כסף, לפעמים באיומים, לפעמים במכות, בכל דרך אפשרית. הרי מישהו צריך לממן את הבקבוק שלי, לא? אמש זה היה אתה, והאמן לי שברגע אחד הייתי יכול לסיים את חייך, ולצאת עם הכסף שבארנקך העמוס... אלא שאז שמעתי פתאום משהו שלא שמעתי מעולם, וכך אמרת לי, מילים שנכנסו בלבי בעוצמה רבה:
'אתה נראה לי אדם הגון, לא מתאים לך...'
שנים אני מחכה שמישהו יגיד לי מילים כאלו, שנים! כל היום אני שומע כמה אני לא יוצלח, לא מוכשר, לא הגון, לא ישר, חסר סיכוי, פושע נתעב. פתאום, באמצע הלילה, סתם מישהו, שדוד פוטנציאלי, בא ואומר לי שאני אדם הגון? שמעשים מזוויעים לא מתאימים לי? אתה יודע מה עשית לי באותו רגע, עם שמונה המילים הללו?'
לראשונה, החיוך הגדול שלו נעלם, נימת עצב השתררה בקולו, ועיניו לבשו לחלוחית אנושית: 'באותו רגע החלטתי לא לנגוע בך לרעה. לקחתי את 10 היורו והלכתי לדרכי, ואחרי שקניתי את הבקבוק ונותרו לי 5 יורו - החלטתי להשיבם אליך. מי שנתן לי מילה טובה שהחיתה את נפשי - אינני יכול להזיק ולהרע לו. לו היה לי להשיב לך את חמשת היורו האחרים - גם אותם הייתי מחזיר לך!'
הגברתן מחה דמעה לא אופיינית, נשא רגליו והלך. רק ר' יצחק נותר עומד המום, מסומר למקומו. הוא צבט עצמו להאמין שאינו הוזה, וכששב לבית הכנסת סיפר את סיפור הצלת חייו, ואחד מחברי בית הכנסת סיפרו למשפיע הגה"צ רבי אהרן טויסיג שליט"א, ממנו שמענו את הסיפור כולו.

מדהים! לא ייאמן מה יכולות כמה מילים לעשות, איזה שינויים הם יכולים לחולל. ר' יצחק אפילו לא הרגיש שהוא עושה משהו מיוחד, יתכן אפילו שבאותם רגעי חרדה אפילו לא שם לב איזה מילים יצאו מפיו. אבל המילים הללו היו מילים טובות, ואלו הצילו את חייו והגינו עליו מפני הברנש האלים המאיים!
כמה מילים שהפיחו חיים חדשים בסטודנט האכזר, כמה מילים שהצילו את חייו של ר' יצחק. כי כמה מילים יכולות לחולל שינוי, לבצע מהפך בנפש. ברוב המקרים, לעולם לא נדע, איך המילים שלנו יחוללו שינוי בנפשו של השומע, איזה תמורות הן מחוללות בנפשו, מאיזו דיוטא הן יכולות לרומם ולאלו הישגים הן יכולות להוביל.
כי אדם השומע כמה מילים טובות - חש לפתע מוערך, זה מעניק טעם לחייו, זה הופך אותו לאיכותי הרבה יותר! הבה נחפש את כל אלו שסביבנו, שכולם כולם זקוקים למילה טובה. הבה נעניק אותה מכל הלב, הבה ניתן אותה בשמחה. הבה נציל חיים של אנשים, בפינו ובמילותינו לעשותו!