אמירת עננו בתענית
הלכות אמירת עננו בתפילות בימי התענית.
נוהגים ביום הצום להרבות בתפילת שחרית להרבות בתחנונים ובסליחות אחר חזרת השליח ציבור ולכל צום יש את ההוספה שלו כמבואר בסידורים.
צריך לומר "עננו" בתפילת שמונה עשרה, והנה מנהג הספרדים לומר "עננו" בין בתפילת שחרית בין בתפילת מנחה (וכל זה בשלוש הצומות י"ז בתמוז, צום גדליה, עשרה בטבת, אולם בתשעה באב אומרים "עננו" גם בתפילת ערבית שמתחיל הצום) ומנהג האשכנזים לומר "עננו" רק בתפילת מנחה.
היחיד שמתפלל שמונה עשרה בשקט אומר "עננו" באמצע ברכת "שמע קולנו" והשליח ציבור שאומר את תפילת החזרה בקול רם אומר "עננו" ברכה בפני עצמה בין ברכת "גואל ישראל" לברכת "רפאנו" והטעם שקבעו שם את ברכת "עננו" כיוון שנאמר בתהילים (פרק יט' פסוק טו') "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי" והנה אמרי פי זה תפילה ובסמוך לו במזמור שאחריו (פרק כ' פסוק ב') נאמר" יענך ה' ביום צרה" נמצא שיש לסמוך גאולה לתפילה ואם כן שאומר ברכת "גואל ישראל" זה גאולה ושאומר "עננו" זה תפילה שהקדוש ברוך הוא יענה לנו בתפילתנו שאנו בצרה שלכן אנו מתענים.
והנה השליח ציבור בחזרה בקול חותם בסוף ברכת "עננו" "העונה לעמו ישראל ביום צרה" אולם היחיד שמתפלל בלחש שאומרה בברכת "שומע תפילה" חותם כרגיל את ברכת "שומע תפילה"("כי אתה שומע תפילת כל פה ברוך אתה ה' שומע תפילה") אולם אם בדיעבד חתם בטעות "העונה לעמו ישראל ביום צרה" במקום "שומע תפילה" יצא ידי חובה ולא צריך לחזור ולומר שוב פעם את הברכה (ופשוט גם שאינו צריך לחזור ולהתפלל מההתחלה).
אם היחיד שכח לומר "עננו" בברכת "שומע תפילה" יש בזה שתי אפשרויות:
1.אם נזכר באמצע הברכה של "שמע קולנו" יחזור למקום אמירת "עננו" ויאמר שם "עננו" וימשיך את כל הברכה שאחרי "עננו".
2.אם נזכר אחרי שאמר "ברוך אתה ה'" לא יסיים למדני חוקיך אלא יחתום "שומע תפילה" וכן אם כבר חתם "שומע תפילה" בשניהם לא יאמר "עננו" בין ברכת "שומע תפילה" לברכת "רצה" אלא יאמר "עננו" בסיום התפילה אחר "אלוהי נצור" ויחתום בלא הזכרת ה' ויאמר ברוך שומע תפילה.
אם השליח ציבור טעה בחזרה ולא אמר "עננו" בין ברכת "גואל ישראל" לברכת "רפאנו" יש בזה שלוש אפשרויות:
1.אם נזכר באמצע ברכת "רפאנו" יפסיק את הברכה ויחזור לומר ברכת "עננו" ואחרי זה ימשיך הלאה ויאמר ברכת "רפאנו" מהתחלה.
2.אם חתם כבר ברכת "רפאנו" אינו חוזר לאומרה אלא ימשיך את התפילה רגיל ויאמר "עננו" כדין היחיד בשומע תפילה ויחתום בה שומע תפילה כדין חתימת היחיד.
3.אם שכח לומר גם בברכת" שמע קולנו" לאומרה אינו חוזר להתפלל מחדש וטוב שיאמר אותה בסוף החזרה אחר הפסוק "יהיו לרצון אמרי פי" ויחתום בלא שם ומלכות אלא ברוך שומע תפילה.
יחיד המתפלל שמונה עשרה עם השליח ציבור בחזרת הש"ץ שדינו של היחיד לומר עם השליח ציבור מילה במילה מכל מקום אינו רשאי לומר איתו "עננו" בין ברכת "גואל לברכת "רפאנו" שדווקא השליח ציבור שחוזר בקול רשאי לאומרה שם אלא היחיד ישתוק ויאמר "עננו" בברכת שמע קולנו כדין היחיד.
צריך לומר "עננו" בתפילת שמונה עשרה, והנה מנהג הספרדים לומר "עננו" בין בתפילת שחרית בין בתפילת מנחה (וכל זה בשלוש הצומות י"ז בתמוז, צום גדליה, עשרה בטבת, אולם בתשעה באב אומרים "עננו" גם בתפילת ערבית שמתחיל הצום) ומנהג האשכנזים לומר "עננו" רק בתפילת מנחה.
היחיד שמתפלל שמונה עשרה בשקט אומר "עננו" באמצע ברכת "שמע קולנו" והשליח ציבור שאומר את תפילת החזרה בקול רם אומר "עננו" ברכה בפני עצמה בין ברכת "גואל ישראל" לברכת "רפאנו" והטעם שקבעו שם את ברכת "עננו" כיוון שנאמר בתהילים (פרק יט' פסוק טו') "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי" והנה אמרי פי זה תפילה ובסמוך לו במזמור שאחריו (פרק כ' פסוק ב') נאמר" יענך ה' ביום צרה" נמצא שיש לסמוך גאולה לתפילה ואם כן שאומר ברכת "גואל ישראל" זה גאולה ושאומר "עננו" זה תפילה שהקדוש ברוך הוא יענה לנו בתפילתנו שאנו בצרה שלכן אנו מתענים.
והנה השליח ציבור בחזרה בקול חותם בסוף ברכת "עננו" "העונה לעמו ישראל ביום צרה" אולם היחיד שמתפלל בלחש שאומרה בברכת "שומע תפילה" חותם כרגיל את ברכת "שומע תפילה"("כי אתה שומע תפילת כל פה ברוך אתה ה' שומע תפילה") אולם אם בדיעבד חתם בטעות "העונה לעמו ישראל ביום צרה" במקום "שומע תפילה" יצא ידי חובה ולא צריך לחזור ולומר שוב פעם את הברכה (ופשוט גם שאינו צריך לחזור ולהתפלל מההתחלה).
אם היחיד שכח לומר "עננו" בברכת "שומע תפילה" יש בזה שתי אפשרויות:
1.אם נזכר באמצע הברכה של "שמע קולנו" יחזור למקום אמירת "עננו" ויאמר שם "עננו" וימשיך את כל הברכה שאחרי "עננו".
2.אם נזכר אחרי שאמר "ברוך אתה ה'" לא יסיים למדני חוקיך אלא יחתום "שומע תפילה" וכן אם כבר חתם "שומע תפילה" בשניהם לא יאמר "עננו" בין ברכת "שומע תפילה" לברכת "רצה" אלא יאמר "עננו" בסיום התפילה אחר "אלוהי נצור" ויחתום בלא הזכרת ה' ויאמר ברוך שומע תפילה.
אם השליח ציבור טעה בחזרה ולא אמר "עננו" בין ברכת "גואל ישראל" לברכת "רפאנו" יש בזה שלוש אפשרויות:
1.אם נזכר באמצע ברכת "רפאנו" יפסיק את הברכה ויחזור לומר ברכת "עננו" ואחרי זה ימשיך הלאה ויאמר ברכת "רפאנו" מהתחלה.
2.אם חתם כבר ברכת "רפאנו" אינו חוזר לאומרה אלא ימשיך את התפילה רגיל ויאמר "עננו" כדין היחיד בשומע תפילה ויחתום בה שומע תפילה כדין חתימת היחיד.
3.אם שכח לומר גם בברכת" שמע קולנו" לאומרה אינו חוזר להתפלל מחדש וטוב שיאמר אותה בסוף החזרה אחר הפסוק "יהיו לרצון אמרי פי" ויחתום בלא שם ומלכות אלא ברוך שומע תפילה.
יחיד המתפלל שמונה עשרה עם השליח ציבור בחזרת הש"ץ שדינו של היחיד לומר עם השליח ציבור מילה במילה מכל מקום אינו רשאי לומר איתו "עננו" בין ברכת "גואל לברכת "רפאנו" שדווקא השליח ציבור שחוזר בקול רשאי לאומרה שם אלא היחיד ישתוק ויאמר "עננו" בברכת שמע קולנו כדין היחיד.
תכנים אחרונים מאת הרב רועי גנון