חיוב ארבע צומות:
א. הכל חייבים להתענות בתשעה באב, שבעה עשר בתמוז, ג' תשרי, עשרה בטבת, מפני דברים הרעים שאירעו בהם, ואסור לפרוץ גדר.
מעוברות ומניקות:

ב.  אשה מעוברת או מניקה פטורה מלהתענות בצומות אלו (חוץ מתשעה באב שמתענה ומשלימה), ואף על פי שפטורה מלהתענות, ראוי שלא תאכל ותתענג במאכל ומשתה אלא כדי קיום הולד.

ג. הגדרת מעוברת היא משעברו עליה שלושה חודשים להריונה, ואם סובלת מהקאות או מיחושי ראש או חולשה, יש להקל לה לאכול אפילו לפני שעברו שלשה חודשים להריונה, ובפרט אם היא לאחר ארבעים יום להריונה. והגדרת מינקת היא לאו דוקא שמניקה בפועל, אלא כל עשרים וארבע חודשים ללידה פטורה מלהתענות אפילו פסקה להניק. וכן אשה שהפילה פטורה מתעניות אלו בתוך עשרים וארבעה חודשים להפלתה. ויולדת תוך שלושים יום פטורה גם מתענית תשעה באב.

כלי נגינה בבין המצרים:
ד. אף על פי שמותר מעיקר הדין לשמוע בשאר ימות השנה שירי קודש המלווים בכלי נגינה, אבל בבין המצרים יש להמנע מלשומעם. ומכל מקום בשמחת מצוה כגון מילה או פדיון הבן או סיום מסכת או בר מצוה- מותר לשמוע שירי קודש המלווים בכלי נגינה, שכל שהוא שמחת מצוה יש להקל בדבר. ושירה בפה כשהיא דרך הודאה להשם יתברך בלי כלי נגינה- מותרת אף בימים אלה.

ה. אשה שפרנסתה על ידי השמעת קול מכלי נגינה- מותר לה להמשיך בעבודתה עד יום ראש חודש אב, כיוון שאינה עושה לשמחה אלא לצורך פרנסה.

ו. אשה או בת שלומדות באופן קבוע שיעורים בכלי נגינה אצל מורה פרטית, מותר לה להמשיך ללמוד גם בבין המצרים, היות ואין כוונתה לשמחה אלא רק ללמוד, ואם תעשה הפסקה בכל ימי בין המצרים ייגרם לה אחר כך מאמץ נוסף כדי לחזור למסלול הלימוד. ויש להתיר בזה גם ללומדת וגם למלמדת. ומכל מקום בשבוע שחל בו תשעה באב- יש להמנע מללמוד.

שהחיינו בבין המצרים:
ז. נוהגים ליזהר שלא לאכול פרי חדש ושלא ללבוש בגד חדש בימי בין המצרים, כדי שלא יצטרכו לברך עליו "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", הואיל וזמן פורענות הוא. אבל בשבתות שבתוך בין המצרים מותר לברך "שהחיינו" בין על פרי חדש ובין על בגד חדש, ובפרט כשיש צורך בדבר משום כבוד שבת, אולם לאחר ראש חודש אב שממעטים בשמחה- אין ללבוש בגדים חדשים אפילו בשבת. ויש להמנע מברכת שהחיינו החל מליל י"ז בתמוז.

ח. אשה מעוברת שראתה פרי חדש, ויש לחוש שאם תמנע עצמה ממנו יגרם לה או לעובר נזק- רשאית לברך עליו שהחיינו לאחר ברכת הנהנין ולאוכלו. וכן אשה חולה מותר לה לברך שהחיינו על פרי חדש, כי הפירות פותחים תאבונה לאכול דברים טובים לבריאותה, ובמקום חולי לא גזרו חכמים.

ט. קטן שאינו יודע להבחין כל כך בין ימים אלו לשאר ימות השנה ומתאוה לפרי חדש- מותר לתת לו לברך עליו שהחיינו.

י. אשה שטעתה ובירכה על פרי חדש בבין המצרים ברכת הפרי, ונזכרה שטרם בירכה שהחיינו- צריכה היא לברך שהחיינו ולאוכלו, שהואיל  ובעל כרחה צריכה לאכול ממנו כדי שלא תהיה ברכתה לבטלה- מברכת גם שהחיינו.