הכבד יש בו הרבה דם, ולכן אין לו תקנה על ידי מליחה אלא על ידי צלייה על האש, ורק לאחר הצלייה מותר לבשלו. ואין חילוק בדיני כבד בין כבד של בהמה לבין כבד של עוף. אולם אם אוכלים את הכבד צלי (ולא מבשלים אותו לאחר הצלייה) צריך לחתוך אותו לפני הצלייה לארכו או לרחבו. אבל אם מבשלים אותו לאחר צלייה צריך לחתוך אותו לפני הצלייה גם לאורכו וגם לרוחבו. וכבד של תרנגולים ושאר עופות שהוא חלוק לשנים, צריך לחתוך כל חלק לאורכו ולרחבו.

צליית כבד:
1.    אם רוצה לפזר מלח על כבד לפני צלייתו, תפזר המלח סמוך לצלייה ממש לאחר שתחבה את הכבד בשפוד ולא תשהה אלא תצלה אותו מיד. ותניח את הכבד בצד חיתוכו למטה על האש, כדי שהדם יזוב למטה.
2.    צריך לצלות את הכבד עד שיהא ראוי לאכילה, ומכל מקום אין צורך לצלותו עד שייחרך, אלא אם נצלה חצי צלייתו מותר לאכלו, כיון שהיוצא מהכבד לאחר הצלייה מוהל בלבד. אבל אם רוצה לבשלו לאחר הצלייה, תצלנו לכתחילה צלייה גמורה ואחר כך תבשלו.
3.    מותר לצלות כבד (וכן בשר) בתנור חשמלי או בגריל שחוטי החשמל בוערים למעלה, ושולחים משם את החום בכל השטח, כיון שאין צורך בצלייה על האש ממש, אלא בחום שיכול לשאוב ולכלות את הדם, וגם אין הבדל בין אם האש מלמעלה או מלמטה. וצריכים לייחד תבנית מיוחדת לדם הפורש, או

להניח עליה נייר כסף כדי שלא תאסר:
4.    מותר להשהות כבדים של בהמות ועופות במקרר יותר משלושה ימים על מנת לאוכלם צלי. ואם מניחים אותם בתא ההקפאה של המקרר, מותר לבשלם אחר הצלייה אף לכתחילה.
5.    לדעת הרמ"א (שהאשכנזים פוסקים כמותו) צריך להניח את הכבד במים לאחר צלייתו, כדי להוריד את הדם הדבוק בו. אבל רבני הספרדים כתבו שיש שמקומות שנהגו שלא להדיח את הכבד לאחר צלייתו אפילו אם רוצים לבשלו, ויש מקומות שנהגו להדיח לאחר צלייתו אם רוצים לבשלו, ועל כן כל אחת תעשה כפי מנהגה. ועל כל פנים למנהג הספרדים אין צורך להדיחו כלל כשלא רוצים לבשלו לאחר הצלייה, כי כל חילוקי הדינים מדובר רק כשרוצים לבשלו לאחר הצלייה, אבל כשלא מבשלים לאחר הצלייה, אין צורך להדיחו.
6.    אסור לצלות כבד על גבי בשר, שמכיון שנפלט הרבה דם מהכבד, חוששים שמא ייבלע הדם בבשר שמתחתיו, ומטעם זה אסרו חכמים לצלות בשר וכבד בשיפוד אחד, אפילו כשהכבד למטה והבשר למעלה כי לפעמים מגביהים את השיפוד ונהפך העליון לתחתון, ונמצא שהבשר למטה והכבד למעלה, וכל

זה לכתחילה. אבל בדיעבד אם צלה כבד על גבי בשר לא נאסר הבשר:
7.    שיפוד או רשת צלייה שצלו בו כבד או בשר, מותר לצלות בו שנית בשר או כבד, ואין צורך ללבנו בין צלייה לצלייה, ואין לחוש לדם הנבלע בו, כיון שכבולעו כך פולטו. והאשכנזים אוסרים זאת לכתחילה.
8.    כבד קפוא יש להמתין עד שיימס הקרח ויהיה רך, ולא תפשירו במים רותחים. אלא רשאית להפשירו קצת במים פושרים ואחר כך תצלה אותו.
9.    אין לצלות את הכבד כשהוא עטוף בנייר כסף, ניילון, צלופן או שקית המיוחדת לצלייה, כיון שהם מעכבים את הדם מלצאת.