עם ההיערכות לרגעים המרוממים של סעודות ט"ו בשבט, נזכור כי לצד מנהג ישראל להרבות באכילת פירות, טמונים ביום הסגולי הזה אוצרות רבים נוספים, שכדאי כל כך לזכות בהם במהלך אכילת הפירות. וכך מגלה הרה"ק בעל ה'עבודת ישכר' מוולברוז' זי"ע, בשם היהודי הקדוש מפשיסחא זי"ע, כי אכילת האתרוג בט"ו בשבט היא סגולה לאריכות ימים, שכן האוכל אתרוג בט"ו בשבט מובטח לו שישלים שנתו!
בנוסף, ט"ו בשבט הוא הזמן לפעול את מימוש אחת השאיפות הבוערות בלב כולנו, היא השאיפה לזכות באתרוג נאה ומהודר בחג הסוכות הבעל"ט. יום זה הוא עת רצון להתפלל ולפעול על האתרוג של השנה הבאה, כפי שידוע שבעל ה'בן איש חי' זצ"ל תיקן תפילה מיוחדת על האתרוג שיש לאומרה ביום ט"ו בשבט.

בעיצומו של החורף הסגרירי, בין העננים האפורים והקור המקפיא, מתחבא לו יום מתנה מיוחד במינו, יום ט"ו בשבט. האילנות מתחילים ללבלב, מחדשים פריחה מרגשת. שווקי הפירות עטורים בפירות ססגוניים במגוון צבעים וניחוחות, והאוירה כולה עולצת ביום שהוא ראש השנה לאילן, והרי האדם עץ השדה. זהו היום בו נהגו בתפוצות ישראל להתכנס סביב שולחנות ערוכים, מעוטרים בפירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל, בשבעת המינים ובשאר פירות מתוקים ועסיסיים. היום הזה מיוחד להפניית המבט אל הפירות המלווים אותנו בכל ימות השנה, מהווים חלק ניכר מהתפריט שלנו, ומעניקים לנו שפע של ויטמינים וערכים תזונתיים המטיבים לבריאותנו.

אם בכל ימות השנה אנו רגילים ליטול את פרי העץ ולאוכלו כמעט ללא מחשבה, הרי שביום ט"ו בשבט עולים הפירות לראש הכותרות, זוכים בתשומת לב מיוחדת ונכבדה. אנו מעניקים להם את הכבוד הראוי להם, ומייחדים זמן והתבוננות לראות את הטוב שהבורא יתברך נתן לנו בפירות אלו, ולהודות לו על כך מעומק הלב. ביום הזה נעסוק בהבנת המהות העמוקה הטמונה בפירות המלבלבים הללו, תוך שליבנו נרגש בהודאה והוקרה לה' הטוב על חסדו שבפירותיו.
כל פרי שאנו מכניסים לפינו מעניק לנו הזדמנות לזכות ברגע מרגש ומכונן של ממש, רגע בו הלב נפתח ומשורר תודה לבורא עולם. לצד הויטמינים התזונתיים שהפרי מעניק לנו, הוא נותן לנו ויטמין רוחני רב עוצמה, רגע של חיבור מרגש עם אבא שבשמים. בעת אכילת כל פרי אנו זוכים לכך, ברגע בו נאמר בחדווה: 'ברוך אתה השם... בורא פרי העץ'.

זו ברכה קצרה, תשע מילים בלבד, אך יש בה עוצמה סגולית ואנרגטית שקשה לתאר. זה רגע בו כל יהודי יכול לזכות, אינספור פעמים במהלך יום בודד, לרגע של חיבור וקשר עם אבא שבשמים, רגע בו הוא משתפך בהמיית הלב לומר תודה על כל הטוב והחסד לו הוא זוכה, כפי שהדבר מתבטא ביכולתו לאכול את פרי העץ או פרי האדמה, או כל הנאה אחרת.
ברכות הנהנין מזמנות לנו מפגשים יומיומיים אהובים, בהם אנו זוכים לפנות כבנים לאבינו, ולהודות לו על כל הטוב לו אנו זוכים. כל הברכות מזמנות לנו הזדמנות כזו, ואין זה משנה אם זו ברכת 'אשר יצר' - שהיא הודאה נרגשת על מערכות גופנו המשוכללות והיצירתיות, הפועלות באופן כה גאוני ומופלא, או ברכת 'עושה מעשה בראשית' - על הברק המבהיק לנגד עינינו. כל ברכה וברכה היא הזדמנות להודות ולהלל, לנצל רגע של פתיחת הלב כדי לומר תודה.

ולמרות שהרגעים הללו מצויים וזמינים אינספור פעמים, כל רגע כזה לא רק מרגש את הלב היהודי בעולם הזה, אלא גם מחולל מהפכה בעולמות העליונים. ברגע בו יהודי פותח באמירת ברכה, מתחוללת דרמה משמעותית בשמי שמים. בכל פעם שאדם פוצח ב'ברוך אתה השם' – נעות וזעות כל אמות הסיפים, הפעולה הכאילו פשוטה הזו – מניעה את העולמות כולם.
את הגילוי הזה חושף הזוהר הקדוש בפרשת עקב, המתאר כי בכל פעם שיהודי אומר ברכה בכוונה והיא עולה השמימה, כל שומרי הפתחים כולם נעים לאחור, מאפשרים לברכה לעבור עד כסא הכבוד. ולאחר שהברכה עוברת בכל השערים בדרכה לבורא עולם, יוצא הכרוז ומכריז: 'הנה המתנה ששלח יהודי פלוני למלך!' – ומגיש את הברכה לבורא עולם, כמתנת אהבה מבנו יקירו שבעולם הזה. ואבא שבשמים משתוקק ומתרצה בקבלת המתנה, כי הוא משתוקק לכל מתנה כזו!

החשיפה הזו מסעירה את הלב. לא משנה אם קוראים לך משה או יעקב או יחזקאל או יצחק או כל שם אחר, בכל פעם שהברכה היוצאת מהפה נאמרת כהלכה וכראוי – הממונה נוטל אותה, פותח בעזרתה את כל השערים ושמך הפרטי מוכרז במיקרופון השמימי, בהגשת הברכה למלך מלכי המלכים, החפץ בברכה הזו ומשתוקק לקבלה! כן, השם הפרטי של כל אחד ואחד מאיתנו מוכרז בראש חוצות השמים, כהוקרה על כך ששלחנו מתנת אהבה לאבינו שבשמים!
והברכה הזו, היא זו שפותחת את השערים, היא המביאה בכנפיה את הדבר שאנו הכי רוצים בו – השפעה שמימית שופעת, עצומה, אדירה. השפעה של בריאות, השפעה של נחת, השפעה של פרנסה – כל אלו מושפעות בתהליך ישיר בפתיחת השערים באמירת הברכות, כאשר מלך מלכי המלכים משתוקק לקבל עוד ברכות טובות וראויות מאיתנו...

הבה ניקח את הדברים לתשומת ליבנו, כדי לייחד זמן ומחשבה לאמירת הברכות בכוונה. כמה כדאי להחזיק בכיס ברכון קטן ולומר את הברכה מתוך הכתב - כדי לשמור על הכוונה והריכוז, או לקבל על עצמנו לומר את הברכות בקול רם כדי לעורר את הכוונה, ולזכור כי זהו הרגע המכונן בו שערי שמים נפתחים לקראת ברכותינו. ככל שנייחד כוונה ומחשבה לאמירת הברכות – כך נזכה שהבורא בטובו ישפיע עלינו השפעה ברוכה וטובה, לחיי אושר ושמחה כל הימים!