אומר הנביא ישעיה, "ועוצם עיניו מראות ברע, הוא מרומים ישכון, מצדות סלעים משגבו, לחמו ניתן, מימיו נאמנים, מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים". אומר הנביא ישעיה, שליחו של בורא עולם: "ועוצם את עיניו מראות ברע", אדם ששומר את העיניים שלו, העיניים שלו הם יהלומים יקרים שהשורש שלהם גבוה גבוה בעולמות העליונים, שומר את העיניים שלו מכל משמר, לקדש אותם, לזכך אותם, לא להסתכל בדברים אסורים, לא להסתכל בתמונות תועבה, לא להסתכל בפריצות, שומר את העיניים שלו מכל משמר - "ועוצר עיניו מראות ברע, הוא מרומים ישכון", הוא עולה על במותי ההצלחות, איפה שהוא שם את ידיו הוא רואה ברכה והצלחה, שכינה שורה במעשיו וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו כמו אצל יוסף הצדיק. "מצדות סלעים משגבו, לחמו ניתן", פרנסתו מזומנת לו, "מימיו נאמנים", זרעו זוכים להתברך כמוהו, "מלך ביפיו תחזינה עיניך", זוכה לראות פני שכינה ביציאת נשמתו, "תראינה ארץ מרחקים", אם הוא זוכה באמת לקדש את העיניים כמו שצריך אז הוא זוכה לרוח הקודש והוא יכול לראות מסוף העולם ועד סופו.

מה זה "הוא מרומים משכון"? הוא עולה על במותי ההצלחות וכמו שראינו אצל יוסף הצדיק, יוסף הצדיק בארץ מצרים, ארץ הכי טמאה בעולם ויוסף לא סתם ילד אלא יפה תואר ויפה מראה. התורה מעידה עליו! ואם התורה מעידה עליו, תתארו לכם איזה יופי היה ליוסף, יפה תואר ויפה מראה, ואיפה הוא? בארץ הכי טמאה בעולם, בארץ מצרים, ארץ של טומאה, של כישופים, בלי אבא שלו יעקב אבינו, בלי קשר ליעקב אבינו, בלי מוסר, בלי תורה ויוסף הצדיק עומד בניסיונות קשים עד שמי מתעסקת איתו, אשתו של פוטיפר אדוניו. באה מתגרה בו, רוצה לחטוא איתו, בגדים שלבשה שחרית לא לבשה בצהרים, מה שלבשה בצהרים לא לבשה בערב, כל הזמן מחליפה בגדים, אולי תצליח לפתות את יוסף. מה אומר לה יוסף הצדיק "איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים". שואלים בספרים הקדושים, למה יוסף הצדיק אומר לאשת פוטיפר "וחטאתי לאלוקים"? היה צריך לומר לה, איך נעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאנו לאלוקים, הרי בין שבע מצוות שגם הגויים מצווים עליהם הם גם מצווים על העריות, על הזימה והניאוף, למה לא אמר לה וחטאנו לאלוקים, אלא כתוב בספרים הקדושים, יוסף הצדיק לא רצה לחבר אותה עליו אפילו בדיבור, אם אתה קושר אישה אליך בדיבור זה יגמר בסוף במעשה. אין לי עסק איתך, אין לי קשר איתך, את לבד ואני לבד, "איך אעשה את הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים". לא להיכשל בדיבור, לא סתם כתוב בפרקי אבות, "אל תרבה שיחה עם האישה שכל המרבה שיחה עם האישה סופו יירש גיהינום". אין אתה מתחיל בדיבורים, אני רק מדבר איתה, שום דבר מה אני כבר עושה. עוד מילה ועוד מילה ואחר כך הוא ירצה או לא ה' ירחם. יוסף הצדיק בארץ מצרים "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין, בנות צעדה עלי שור", הבנות של המצרים "צעדה עלי שור", על החומות, היו הולכות על החומות, כשיוסף עובר ברחובות זורקות לו תכשיטים וזהב, זורקות עליו אולי ירים את הראש שיראו את הפנים שלו, לראות את היופי שלו... אבל יוסף "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" יוסף הצדיק שומר על העיניים שלו, יוסף לא מרים את הראש, יוסף מקדש את העיניים.

ובאיזה ניסיונות הוא עומד, נער צעיר יפה תואר ויפה מראה בארץ הכי טמאה בעולם ומה קורה בסוף, היא מנסה לחטוא איתו: "ויהי כהיום הזה, ויבוא הביתה לעשות מלאכתו; ואין איש מאנשי הבית, שם בבית .ותתפשהו בבגדו לאמור, שכבה עימי; ויעזוב בגדו בידה, וינס וייצא החוצה". יוסף הצדיק יודע עבירה זה אש ומן האש בורחים, מאש נמלטים, לא מחכים. "וינס ויצא החוצה", לא חושב פעמיים, זה יוסף הצדיק. לא סתם התורה אומרת על יוסף, "כל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו", אדם שהוא קודש קודשים, אדם שהוא צדיק איפה שהוא שם ידיים הוא רואה ברכה והצלחה, "וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו". זהו יוסף הצדיק. מי מהשבטים זכה לתואר צדיק? אומרים את שמעון, ראובן אבל היחיד שמזכירים שהוא צדיק זה יוסף, יוסף הצדיק, מי שעומד בניסיון של אישה ועל אחת כמה וכמה ניסיון של אשת איש הוא זוכה לתואר צדיק, לא כל אחד זוכה לתואר הזה, זה היה יוסף הצדיק שיוסף עומד בניסיון של אשת פוטיפר והוא נער, נער בארץ הכי טמאה בעולם. ובזכות יוסף עם ישראל נגאלו, כשהיו מול ים סוף והמצרים מאחוריהם, כשנפתח הים כתוב: "הים ראה וינוס" מה ראה הים, ממי הוא נס? ארונו של יוסף ראה, יוסף נס מן העבירה, הים נס מפניו, זה גדולה.