היה זה באחרית ימי ה'חזון איש' זצ"ל. הוא כבר היה חלוש ונטול כח, ובאותם ימים שכב על המיטה במרפסת ביתו, ולמד בשארית כוחותיו. הגאון רבי אריה שכטר שליט"א הגיע אז לבקרו, וכשנוכח כי הדלת נעולה, הציץ מבחוץ ואז רמז לו ה'חזון איש' שיטפס דרך המרפסת.
הוא החל לטפס, אך בגדיו נתפסו בגדר התיל, והוא נאלץ לרדת. שוב החל לטפס, ושוב נתפסו שולי בגדיו בגדר התיל המפותלת, והוא הוכרח לסוב על עקבותיו. שוב טיפס וניסה לעלות, אך חוטי בגדיו נתפסו בתיל, ואילצו אותו לרדת...
הגיב לעברו ה'חזון איש': 'אלו הם חייו של יהודי. כל העת הוא מטפס ועולה, ואז - לפעמים - מצליח היצר להכניע ומוריד אותו. אך אל לו להתייאש - הוא שב ומתחזק, מטפס שנית. שוב הוא נופל, ושוב הוא מטפס. זו לא טעות או תקלה, זו הדרך, ככה זה עובד! הטיפוס למעלה דורש נפילות וטיפוסים שוב ושוב, עד ההגעה לפיסגה!' בדברים אלו, המובאים בספר 'מעשה איש', תימצת ה'חזון איש' באחרית ימיו מסר עבור כולנו, לקח מחיים גדושי תורה וטיפוס במעלות הרוחניות: כישלון בנסיון אינו סיבה לאכזבה משתקת ומייאשת. כדאי לזכור כי זו הדרך, רק ככה ניתן לטפס. מטפסים ונופלים, מטפסים ונופלים, אך בסוף - מגיעים. העקשנות משתלמת!

מסכת חייו של יהודי היא רכבת הרים אתגרית, מסלול רצוף עליות ומורדות, קשיים והצלחות, התמודדויות ונסיונות. אין יהודי שיכול לומר שחייו מתנהלים על מי מנוחות בכל המובנים, כי כולנו ניצבים פעמים רבות מאוד מול כל מיני צמתים, רוחניים כגשמיים.
כשמגיע רגע של שמחה, כולנו יודעים איך לחוות אותו ומה לחוש בו. הרי זה כה פשוט: יהודי עושה שמחה - ולבו גואה בהתרגשות, הוא מצליח להתמיד בשיעורו היומי - ואין מאושר ממנו, הוא רואה את בנו מצליח בלימודיו - ונפשו מתרחבת מנחת, הוא הרויח סכום עתק - ורגליו כמו מרקדות. התגובה הרגשית והחשיבתית שלנו להצלחות ולשמחות שלנו, פועלת נכון.

אך ברגעי קושי ונסיון, תגובת האושר הזו צריכה להכפיל ולשלש את עצמה. מול התמודדות רוחנית או גשמית, כשקיבלנו על עצמנו קבלה טובה אך אנו חשים קושי לעמוד בה, כשלפתע 'נפלה' עלינו הוצאה כבירה דווקא בתקופה לחוצה, כדאי לדעת שהקושי הזה הוא מתנה שמימית, רגע של הזדמנות.
'נתת ליראיך נס להתנוסס', כשבורא עולם נותן ליהודי נסיון, זה כדי לגרום לו 'להתנוסס', להתרומם, להתייצב במקום גבוה יותר. כשאבא שבשמים מציב לנו מבחן, זה כדי שנהיה זכאים למתנה שהוא רוצה לתת לנו בעקבות הצלחתנו במבחן. כי כשאבא אוהב רוצה לפנק את בנו, הוא מציב בפניו אתגר. וכשיעמוד הבן באתגר - יערב עליו טעם הפינוק לו הוא זוכה, הוא ירגיש שאביו נתן לו מתנה משמעותית בעקבות מאמציו.

כך בדיוק פועלים הדברים עם אבינו שבשמים. כפי שאנו רואים בפרשת השבוע, בדרך להפיכת אברהם אבינו למייסד העם הנבחר, לראשון שזוכה להכיר בבורא עולם - ה' מעמידו בעשרה נסיונות. זה לא נועד כדי להכשיל או כדי לתסכל חלילה, אלא ההיפך:
מטרת הנסיון היא למנף, לתת הזדמנות להוכיח שאתה שווה את מה שרוצים להעניק לך. הנסיון לא מעיד על חולשה מובנית, אלא על עוצמה. דווקא כי בשמים מאמינים שאדם יכול לעמוד בנסיון, דווקא כי שם יודעים שהאדם מסוגל להצליח במבחן - נותנים לו נסיון ואומרים לו: 'קח את הנסיון, תעמוד בו בגבורה, ותראה כמה זה ישתלם לך!'

דברים אלו נכתבו מפורשות בספר חסידים סי"ג, החושף גם את תהליך קבלת ההחלטות השמימי בדרך להענקת מתנה לאדם. בדבריו, הוא מתאר מצב שהקדוש ברוך הוא מבקש להעניק מתנה ליהודי, רוצה לתת לו הטבה. נעמד השטן וטוען שפלוני אינו זכאי בהטבה כה גדולה, הוא לא ראוי לה. מה פתאום שיהודי יזכה בנחת מילדיו? למה מגיעה לו בריאות איתנה? מדוע הוא ראוי להרחבה בפרנסת משפחתו? מה קרה? מה חדש?
לנוכח טענה זו, מעמיד הקדוש ברוך הוא בפני האדם נסיון, נותן לו הזדמנות להוכיח את עצמו. כביכול אומר לו: 'בני יקירי, אני רוצה לתת לך מתנה, אני שואף להעניק לך הטבה משמעותית. אני נותן לך מבחן, תעמוד בו בגבורה ותהיה זכאי למתנה שאני רוצה לתת לך!'
עמידה בנסיון - היא זיהוי ההזדמנות הזו, היא 'קפיצה' על פריצת הדרך השמימית. נותנים לך מתנה של נסיון, רוצים לראות אותך גיבור, מחזיק מעמד, ראוי למתנה והערכה. תעמוד בזה, בבקשה, בשבילך!

כשמגיע רגע של נסיון, וכולנו חווים כאלה, כדאי כל כך לשוב ולהדהד את הדברים הללו באוזנינו. אם קיבלנו על עצמנו קבלה טובה ואנו מתקשים לעמוד בה, אם עומד מולנו מראה אסור ואנו נדרשים לעצום עינינו, אם מישהו מספר לשון הרע מרתק אך אסור להאזין לו, אם נתקלנו בקושי בבריאות, בפרנסה, ואנו נדרשים לכוחות נפש כדי להחזיק באמונה -
נכון, רגע הנסיון הוא קשה, הוא אתגרי, הוא בהחלט דורש מאמץ. אבל באותה מידה - הוא רגע גורלי, רגע נצחי, רגע שיכול לשנות חיים, רגע של מבחן שפותח לנו אפיקים חדשים, איכויות חדשות, הצלחות שלא תיארנו לעצמנו! הבה נעמוד בנסיון עם כל העוצמה, נתחזק בכל הכוחות. ואז נגלה כמה אושר, שמחה וסיפוק קיבלנו, וגם מתנת ההערכה מאבינו שבשמים בוא תבוא, ותזכה אותנו בחיים טובים ומאירים יותר!