ההתרגשות כבר מניעה את מיתרי הלב, הציפיה הופכת דרוכה מיום ליום. הנה מתקרב היום הגדול – יום מתן תורה, היום בו נזכה לשוב ולעמוד כאיש אחד אחד לקבל את התורה, לשוש ולשמוח בזכות העילאית שנפלה בחלקנו להיות מעוסקי התורה, מלומדיה ומתומכיה באהבה אין קץ.
ככל שמתקרב התאריך המרומם, ככל שבא לקראתנו היום הגדול, קול קורא לנו מעומק הנשמה לתפוס עוד משהו בתורה הקדושה. אנו רוצים לזכות בעוד משהו מטוב התורה, אנו שואפים לקבל ביום הגדול 'קפיצת התקדמות' משמעותית בקבלת התורה. הן כולנו היינו רוצים לזכות בקבלת התורה באמת, להרגיש שזכינו לגמרי בקבלת התורה, ויצאנו לדרך חדשה של אהבת התורה והתמדה בעיסוק בה.

אבל איך נוכל לזכות להתקדמות אמיתית בלימוד התורה? כיצד נצליח להגשים באמת את שאיפותינו לעלות ולהתעלות בתורה? איך נוכל לפתוח לעצמנו את שערי השפע והפרנסה, כדי שמוחנו וליבנו יהיו פנויים לעסוק בתורה ביתר שאת ועוז? לאחר שנים של נסיון להתקדם ולהתעלות בתורה, אנו רוצים כבר להגיע לתוצאה הנכספת - להתקשר ולהתחבר באמת עם התורה. איך נוכל לעשות את זה? איך נוכל לזכות בתורה?
הבשורה היא שיש כלי כזה. יש בתוך התורה מרכיב, חלק מהתורה, שהוא המפתח, הוא המאסטר, שפותח את שערי ההתמדה בתורה וההצלחה בה, בד בבד עם פתיחת שערי הפרנסה כדי לאפשר לנו לשקוד בתורה. את המפתח הזה העניק לנו במתנה רבינו הקדוש - רבי יהודה הנשיא, בסדרו את המשניות, הן המפתח הסודי שפותח את השערים להצלחה בלימוד התורה, הן להבין תורה, הן להתמיד בתורה, והן לזכות בפרנסה המאפשרת לעסוק בתורה!

'וכשתדע את ששת סדרי המשנה, ייפתחו לך המעיינות להבנת חכמת התורה' - זה תרגום הבטחת ה'מגיד' הנבואי שהתגלה מדי לילה למרן רבי יוסף קארו, בעל ה'בית יוסף' והשולחן ערוך, חושף בפניו סוד שמימי על המפתח שמוביל להבנת דברי התורה, לקליטתם ולקניינם. לימוד המשנה הוא המבטיח את פתיחת הפתח לקליטת התורה, הוא הפותח את שערי חכמת התורה!
ולצד הבנת דברי התורה וקליטתם בבהירות, אנו שואפים לזכות גם להתמיד בתורה, לרצות ולחשוק להוסיף עוד ועוד שעות של לימוד התורה. כדי לזכות בהתמדת התורה, המפתח להתמדה הוא לימוד המשנה! וכך גילה הגאון רבי חיים מוואלוז'ין זצ"ל, שכאשר אדם מקפיד על לימוד משניות דבר יום ביומו, הוא פותח לעצמו את החשק, הרצון והתשוקה להוסיף ולשקוד על דלתות התורה, להתעלות בה ללא הרף!

כששערי ההבנה פתוחים לרווחה והאדם שואף להתמיד בתורה, לא נותר אלא לסדר עניין חשוב נוסף - להעניק לו שפע פרנסה כדי שיוכל לנצל את המתנות הללו ולהתעלות בתורה. וכאן בא הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע בספה"ק 'אמרי פנחס', ומגלה כי 'משנה' בגימטריא 'פרנסה', כי לימוד המשנה פותח את שערי הפרנסה, מרעיף על הלומד שפע טובה וברכה!
אשרינו מה טוב חלקנו בבואנו ללמוד את המשנה הקדושה! היא פותחת לנו את שערי התורה, מאפשרת לנו להבין ולהתמיד בה כשאיפתנו הטהורה. לצד זאת, היא מעניקה לנו פרנסה בשפע, ברכה בבית, עושר ואושר תמידי. כל כך הרבה אנו מתאמצים לפתוח את שערי ההבנה וההתמדה לנו ולילדינו, כל כך הרבה אנו מתמסרים ופועלים להיטיב את פרנסתנו ולשפר את מצבנו הכלכלי - מתברר שזה בהישג ידינו, בקביעת סדר יומיומי קבוע בלימוד המשנה!

פרשת בחקתי פותחת במילים 'אם בחוקותי תלכו', ורש"י מגלה שכוונת הדברים היא 'שתהיו עמלים בתורה'. וכשנזכה לעשות כן, מבטיחה לנו התורה 'ונתתי גשמיכם בעתם, ונתנה הארץ יבולה...', ועוד רשימה ארוכה של ברכות ומתנות, אשר יינתנו לנו בזכות עמלנו בתורה באהבה. כמה נפלא לגלות שעמל התורה, הבנתה והתמדתה, כמו גם ברכות השפע האלוקי - כולם טמונים בלימוד המשנה, אותה כדאי כל כך לאמץ ולקבוע בה סדר לימוד קבוע!
אם פעם לימוד המשנה היה עלול להיחשב כדבר קשה, הרי שהיום איכשר דרא, זכינו בזמננו שלימוד המשנה הפך קל ונגיש לכל. פירושים רבים חוברו והופצו, לוחות הלימוד זמינים, וזה עתה התבשרנו על קריאת גדולי ישראל ללימוד ה'משנה מאירה' – סדר לימוד שתי משניות ליום, עם ביאור קל ואהוב. הבה נאמץ את לימוד ה'משנה מאירה' בקביעות, וכך נרגיש טעם בלימוד המשנה ונפתח לעצמנו את כל השערים להצלחה בתורה ובפרנסה גם יחד!

מסופר על הגאון רבי משה לנדיסקי זצ"ל שהיה מראשי ישיבת ראדין, וממקורבי ראש הישיבה – ה'חפץ חיים' זצ"ל. הוא היה גאון ושקדן בקנה מידה עצום, וגם בעת נסיעתו בדרכים - שינן מסכתות שלימות בעל פה, משנה אחר משנה, מילה אחר מילה. באחת מנסיעותיו, לפתע, באחת המשניות בסדר 'נזיקין', שכח רבי משה מילה אחת, ונעצר מהמשך החזרה, כדי שיזכור מה המילה הנשכחת וימצאנה כשיתגלגל לידו ספר משניות...
כעבור כברת דרך קצרה, הגיעה העגלה לפונדק קטן, ורבי משה שמח לגלות כי מדובר ביהודי, אולי יש בידיו משניות 'נזיקין'. לאושרו לא היה קץ כשבעל הפונדק סיפר שאין בידיו משניות בכלל, מלבד כרך 'נזיקין' הדרוש. רבי משה מוצא את המילה הנשכחת בתוך הספר כמוצא שלל רב, וממשיך בדרכו...
כשהגיע לראדין, נכנס אל ה'חפץ חיים', ובאושר רב סיפר לו על הנס שגמל עמו הבורא, במוצאו על אם הדרך בדיוק את הכרך הדרוש לו. ה'חפץ חיים' השיבו בחיוך: 'ר' משה, הלא תדע כי כאן יש פונדק, ניתן להסתייע בו... אבל שם למעלה, כשנעמוד למבחן, שם אין לא פונדקים ולא כרכים, לא תהא לנו עזרה... למבחן שם צריך להיערך בכל הכח...'
אכן, אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו! כולנו נעמוד למבחן שמימי על כל משנה ומשנה, כמה למדנו, כמה שיננו, כמה חזרנו עליה. הבה נאמץ לעצמנו סדר לימוד חוק ולא יעבור בלימוד ושינון המשניות, זו הדרך היחידה להבטיח את הצלחתנו במבחן בעולם העליון, להבטיח לנו חיי נצח מאושרים!