הנה נחלקו רבותינו הראשונים לענין מצות ספירת העומר האם היא מצוה מתמשכת לכל זמן הספירה או שכל יום ויום זה מצוה בפני עצמה.
והנה מחלוקתם זה איך להבין את מה שרשום בתורה "שבע שבועות תמימות תהיינה"(הפירוש המילולי של המילה תמימות זה שלימות היינו שבע שבועות שלמות לספור).
דעת בעל הלכות גדולות שכל מצות ספירת העומר זה מצוה אחת מתמשכת ולכך אם חיסר יום אחד ולא ספר (לא בלילה ולא ביום) אינו יכול לספור את הימים הבאים בברכה כיון שחסר כאן "בתמימות" ( בשלמות הדבר) ולכן ימשיך לספור שאר הימים בלא ברכה.

אולם דעת רב סעדיה גאון וכן דעת ר"י בעל התוספות שכל לילה(עם היום שאחריו) זה מצוה בפני עצמה (ומה שכתוב בתורה תמימות היינו שלמות הכוונה זה שיספור כל יום היינו לילה והיום שאחריו וזה נקרא שלם לענין היום עצמו) ולכן לפי שיטתם אם החסיר יום אחד ולא ספר (לא בלילה ולא ביום) בכל זאת יכול לספור בהמשך הימים הבאים את העומר בברכה (שכן מה שהפסיד אתמול זה אינו שייך להיום שכן אתמול זה מצוה בפני עצמה והיום זה מצוה בפני עצמה).
מרן בשולחן ערוך (סימן תפט' סעיף ח') פסק שאם אדם החסיר לילה ויום ולא ספר יספור בשאר הימים בלא ברכה כיון שספק ברכות להקל.
וכל מה שדברנו עד עכשיו זה ששכח לילה ויום שאחריו אבל אם לא ספר בלילה ונזכר ביום למחרת בבוקר או בצהרים יספור בלא ברכה ושאר הימים הבאים יכול לספור בברכה לכולי עלמא.

אם מסופק אם ספר אתמול או לא פסק מרן בשולחן ערוך (סימן תפט' סעיף ח') שיוכל להמשיך לספור שאר הימים בברכה, והטעם הוא משום שיש כאן ספק ספיקא היינו ספק אתמול ספר ואם תאמר שלא ספר ספק הלכה כדעת ר"י בעל התוספות שכל לילה וליה זה מצוה בפני עצמה ואז יוכל להמשיך ולספור בברכה(ואע"פ שיש לנו כלל שאין עושים ספק ספיקא בברכות כיון שספק ברכות להקל אם כן איך כאן עשינו ספק ספיקא זה לא קשה משום שיש לנו את הרי"ף והרמב"ם שסוברים שמצות ספירת העומר היום היא מדאורייתא וספק דאורייתא לחומרא לכך שיש כאן לדעת כמה מהפוסקים מצוה דאורייתא(וכן יש עוד כמה צדדים) לכן יכול להמשיך ולספור ספירת העומר בברכה).

וכן אותו הדין אם ספר רק את הימים כמו שצריך באותו יום וטעה במנין השבועות (כגון שהיום יט' לעומר והוא אמר היום תשעה עשר יום לעומר שהם שלושה שבועות)או להיפך שאמר את השבועות כהוגן וטעה במספר הימים(כגון שהיום יט' לעומר והוא אמר היום עשרים יום לעומר שהן שני שבועות וחמשה ימים) לכן אם נזכר באותו הלילה או ביום למחרת בבוקר יחזור ויספור בלא ברכה ויתקן אולם אם שכח ונזכר רק בלילה למחרת יכול להמשיך ולספור את העומר בברכה.
וכן אם ספר רק את הימים לא ספר את השבועות או להיפך שספר רק את השבועות ולא ספר את הימים אז אם נזכר באותו לילה או ביום למחרת בבוקר יחזור ויספור בלא ברכה ויתקן אולם אם שכח ונזכר רק בלילה למחרת יכול להמשיך ולספור את העומר בברכה.

לסיכום:1.אם שכח לספור בלילה וביום ונזכר רק בלילה למחרת ימשיך לספור את העומר בלא ברכה אבל אם נזכר ביום וספר יכול להמשיך ולספור בברכה.
2.אם מסופק אם ספר אתמול או לא אם נזכר ביום יחזור ויספור בלא ברכה וגם אם נזכר הדין הוא שאם מסופק יכול להמשיך ולספור את העומר בברכה.
3.אם ספר רק את הימים או שספר רק את השבועות או שאמר את הימים כהוגן וטעה במנין השבועות או שאמר השבועות כהוגן וטעה במספר הימים ההלכה בכל הדינים הללו שאם נזכר באותו לילה או ביום למחרת יחזור ויספור בלא ברכה ואם רק נזכר בלילה שלמחרת יכול להמשיך ולספור את העומר בברכה.