באחת העיירות במרוקו, התגורר יהודי שהיה חפץ להתאסלם, הלך למושל העיירה  וסיפר לו שהחליט להתאסלם. כששמע המושל דחה אותו בטענה "אל תבלבל את המוח, לך מפה מיד". אותו מושל  חשב שהיהודי עושה הצגות. אבל אותו יהודי התעקש ושוב פנה למושל בבקשה שרוצה להתאסלם.   כשראה זאת המושל שהיהודי רציני, ביקש ממנו שיבוא אליו בעוד שלושה ימים, אבל הודיע לו,  אם הינך מתחרט סופך למוות. היהודי הלך לדרכו, בינתיים קרה המושל לאחד היהודים וביקש ממנו להכין גלימה  לאותו יהודי להלבישו מתי שבא להתאסלם. המושל סיפר ליהודי את כל הסיפור, ולכן פחד מהמושל שאם לא יעשה לו את הגלימה גם יהרוג אותו. התחיל היהודי במלאכת האריגה וכשהגיע לצווארון עצר לרגע. כשראה זאת המושל ביקש ממנו לסיים את המלאכה. כל ידיו של היהודי רעדו נורא אשר הם הולכות לסייע ליהודי להתאסלם ולעזוב את דתו. אבל בכל זאת פחד היהודי שלא יגמור את הגלימה עד שיגיע היום האחרון והמושל יהרוג גם אותו. ומחמת כך הלך לרבי יעקב אבוחצירא וסיפר לו את כל הסיפור. רבי יעקב שמע זאת, לקח פתק רשם בו כמה מילים וביקש ממנו  שיתפור את הפתק הזה בצווארון של הגלימה. לקח היהודי את הפתק תפר אותו בצווארון הגלימה, הכל רץ, ממש ברכה, גמר את הגלימה נתן אותה למשול וסיים עמו את העניין.

יום השלישי המושל קרא לכל האנשים החשובים שיבואו לראות את המחזה "היהודי מתאסלם". כאשר היהודי מגיע קרא המושל לאחד מאנשים החשובים שילביש את היהודי בגלימה. היהודי התקרב לקראת המושל השתחווה, כולם מחאו לו כפיים בברכת "כל הכבוד". הגיע אליו אחד מהאנשים החשובים והלבישו בגלימה שהוכנה בשבילו. ובין רגע כשאר הגלימה עלתה על גופו התחיל היהודי לבכות ולצעוק "מה עשיתי איך חשבתי על כך" התחיל לומר שמע ישראל שלש  פעמיים. כל האנשים כשראו בכך אמרו למושל "אתה עושה עמנו צחוק, איזה להתאסלם הוא אומר שמע ישראל". המושל רתח מעצבים תפס את אותו יהודי וצעק עליו "מה אתה צוחק עלי, אתה עושה לי כאלה ביזיונות". ביקש שמיד יוציאו אותו להורג.

כעבור זמן שמעו זאת היהודים אשר אותו יהודי הביקש להתאסלם יצא להרוג מטענת סירוב, לקחוהו וקברו אותו למנוחתו. אבל עדיין זעמו של  המושל הרשע הזה גם למחרת לא נחה ולא הספיק לו בכך שהרגו אותו אלא חפץ גם שישרפו את גופו. ולכן באותו רגע ביקש מאחד השרים שילך  ויוציא אותו מהקבר ושישרוף אותו לעפר. השר יצא למלא את משימתו וכשפתח את והקבר הגופה איננה, הקבר ריק לחלוטין. כששמע זאת  המושל אמר בהחלטה "בטוח שבכל הסיפור הזה רבי יעקב אבוחצירא בעניין". ולכן ביקש מהשר שילך ויביא את ר' יעקב מיד. וכשהגיע אליו  אמר לו ר' יעקב, אם המושל רוצה שיבוא הוא אלי. שמע את זה המושל התעצבן מאוד ואמר לשליח תביא אותו מיד ואם מסרב הוא בך תביא אותו בכוח. הגיע אליו השר וביקש ממנו לבוא ואם לא ניקח אותך בכח. אבל ר' יעקב נשאר בשלו אמר לאותו שר  "אתה רוצה לחיות" אם אתה רוצה לחיות תחזור למושל שלך מיד, ואם לא רק ברגע שתיגע בי ואתה מת על המקום. השר נבהל והתחיל לרעוד, פחד על חייו. המושל התעצבן וביקש ממנו שוב להביא אותו. שוב הלך השר לר' יעקב ובקש ממנו, תעשה טובה החיים שלי בסכנה תבוא למושל ויגמר העניין. אמר לו רבי יעקב לך למושל ותגיד לו שאיני מגיע ושוב המושל נשאר בדעתו הקשוחה וביקש להביא אותו. הגיע אליו שוב השליח ואומר לו רבנו הוא רוצה שתגיע, ולא מעניין אותו שום דבר. אמר לו רבי יעקב הוא רוצה שאני יבוא אני בא. רבי יעקב קם יוצא מהבית בפסיעה ראשונה בצאתו מהבית  הבן הראשון של המושל פתאום נופל ומת, עוד פסיעה בן שני בן שלישי בן רביעי כל הבית בצעקות פחדים. אשתו התחילה לצעוק עליו איך אתה מתעסק ככה עם גדולים עד שעשה ר' יעקב תשע פסיעות ותשעה בנים מתו לו. מיד הגיע אחד מהשרים אל ר' יעקב  ועצרו אותו.
אחרי שנרגע כל המצב בביתו הבכיות והצעקות, אמר המושל אני רוצה להבין איפה נעלם אותו יהודי מהקבר. לכו תשאלו את ר' יעקב אבוחצירא באו לרבי יעקב וכך אמר להם, היהודי הזה מת על קידוש השם, בשמים ראו שלא היה לו ראוי שיהרגו אותו. אבל בגלל שאתה ברשעות והגאווה שבך הלכת והרגת אותו בשמים דאגו להעלים אותו מהקבר כדי שתרצה שאני יגיע אליך לברר איך הוא נעלם והכניסו בראשך עקשנות שתסרב לגשת אלי ותרצה שאני יבוא אליך וכך ימותו תשע בנים שלך לכן בשמים דאגו להעלים אותו בגלל שהוא מת על קידוש השם המושל שמע זאת קיבל פחד גדול ונעשה מאותו יום חסיד של רבי יעקב אבוחצירא.