את הסיפור המצמרר הבא, המספק הצצה לכבשונו של עולם – לחדר הדיונים בבית דין של מעלה, סיפר הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל. וזה דבר המעשה: בשבת הרידב"ז, מגאוני דורו, על כס רבנותו, חלה במחלה קשה ונוראה, אשר כל באיה לא ישובון. חלוש וחולה שכב במיטתו, כאשר הרופאים כבר נואשו ממנו והורו לבני ביתו להיערך לפרידה מאביהם האהוב.
לפתע נעצמו שמורות עיניו, והוא נרדם. בחלומו, הוא רואה כי בית דין של מעלה מכונסים בשעה זו לדיון בעניינו, ונמנו וגמרו לסלקו מהעולם הזה ולהעלותו לישיבה של מעלה. מתוח וחרד הוא מביט בחלומו בדיינים שאינם אלא מלאכים טמירים, כיצד הם פוסקים פסוקם לסלקו מהעולם, וכבר רצו לחתום את הגזירה...

לפתע, אץ רץ ממרחקים מלאך אחד, וטענה כבדת משקל בפיו. 'הן הרידב"ז משמש גם גבאי צדקה, ומי ידאג לצורכי העניים, יטרח לקושש עבורם צדקה לשבתות וחגים, לקמחא דפסחא ולהכנסת כלה, אם יסתלק מהעולם בטרם עת? מי ימחה דמעת אלמנה ומי יעניק מחיה ליתום, אם חלילה הרידב"ז יסתלק זה עתה?', טען המלאך.
דנו הדיינים בטענת אותו מלאך, והעלו אל שולחן הדיינים מאות טונות של מצות ובשר, מזון ומחיה, שעתיד הרידב"ז לחלק. אלא ששמחת הרידב"ז על הפיכת רוע הגזירה היתה מוקדמת מדי, כאשר החליט בית דין של מעלה כי את מקום הרידב"ז ימלא גבאי צדקה אחר, ואין די בטענה זו להשאירו בעולם הזה... שוב השתרר שקט מתוח באולם הדיונים, ודייני בית דין של מעלה חזרו ופסקו את פסוקם הקשה...

אך בטרם תיחתם הגזירה, שוב נרשמה התפתחות מפתיעה. ממרחק גדול עוד יותר הגיע מלאך נוסף, שתפקידו באחריותו על העתיד לקרות. 'לא ניתן לסלק את הרידב"ז', טען המלאך, 'הרי הוא עתיד לחבר פירוש מקיף על הירושלמי, אוצר כלי חמדה שיבאר את דברי הירושלמי בשבעים פנים לתורה. אם יילקח מהעולם עתה, מי יזכה את עם ישראל ואת התורה בפירוש הנפלא הזה?'
בחלומו, הרידב"ז רואה את תוכניתו לחיבור על הירושלמי, ומבין שזו פוליסת החיים שלו. הרי בזכות הפירוש הזה, תיכף ומיד יקבעו הדיינים כי יוכל להישאר בעולם הזה..., אלא שגם עתה היתה השמחה מוקדמת מדי, כאשר קבעו הדיינים כי את החיבור על הירושלמי יכול לחבר גאון אחר, ואין זו סיבה מספקת להותירו בין החיים...

לפתע נוצר רעש גדול, ומלאך שבתי אחד הופיע בהדרו. 'אמת ויציב כל טענותיכם,' פתח ואמר, 'אך לטענה שלי לא תמצאו תשובה. הן הגאון הרידב"ז נוהג להניח כבר ביום חמישי בלילה את המפה השבתית על השולחן, ומקבל את פני השבת בשולחן ערוך בעוד היום גדול. זו לא זכות פשוטה, זו זכות שראוי להעניק למקפיד עליה עוד כמה שנות חיים טובות...'
ואכן, לאחר דיון ממושך, קבעו דייני בית דין של מעלה, כי מנהגו הקדוש של הרידב"ז להקדים פני שבת ראוי והגון להעניק בעבורו חיים במתנה!

כשהתעורר הרידב"ז מהחזיון השמימי הטמיר, העיד על דבר החלום ולקחו החשוב, על כי בזכות הקדמת קבלת השבת זכה לחיים ארוכים, לעלות ולהשתקע בארץ ישראל, להפוך לרב העיר צפת ולחבר את פירושו הנודע על הירושלמי...
כשסיים הרב אברמסקי את הסיפור המפעים, היה קורא בהתפעלות: 'הביטו וראו! גאון רב זכויות כהרידב"ז, לפניו עתיד מזהיר כרבה של צפת וכמחבר פירוש על הירושלמי, ומאחוריו עבר עשיר של עסקנות צדקה כבירה – וכל אלה לא הועילו לו לזכות לחיים במתנה!
רק הזכות הזו – עוררה רעש בשמים, רק זכות הקדמת קבלת השבת, היא שעמדה לו לזכות בחיים חדשים!'  

והלא כך מבטיחנו בעל ה'פרי מגדים', שכל המוסיף מחול על הקודש ומקבל על עצמו להקדים תוספת שבת – זוכה שמאריכים לו ימיו ושנותיו. לצד ההשקעה הרבה בהתעמלות, בויטמינים, בבדיקות חוזרות ונשנות – יש לנו הבטחה ברורה ביד, שאינה לוקחת אלא דקות ספורות:
להקדים קבלת שבת ולזכות לפוליסת חיים, זה הכל!