הכל החל כרעם ביום בהיר, ממש כך. חמישה חודשים קודם לכן, סיים ר' שמעון לשלם את התשלום האחרון עבור ביתו החדש, קיבל את המפתח ונכנס להתגורר בדירה היפה והמרווחת שרכש למשפחתו. שוב לא הוצרכו בני הבית להצטופף, הדירה היתה רחבת ידיים ומרחיבת דעת, ובכל יום ויום היה ר' שמעון מסתובב נרגש בבית, ומודה לה' על חסדו הטוב.
נכון, הוא נדרש להתאמץ, גייס הלוואות, מכר את הדירה הקודמת, ונטל על עצמו חוב תשלום משכנתא לא קטן, אותו ישלם מדי חודש בחודשו. אבל התוצאה בהחלט משביעה רצון - בית יפה ונוח, שיש בו מקום לכולם והשלווה שוררת בין כתליו. עד אותו יום, בו נחתה הבשורה על שולחנו ולבו, והכניסה אותו למירוץ מטורף...
בתיבת הדואר, מצא ר' שמעון מעטפה יפה והדורה, שלוגו של אחד ממשרדי הדין המובילים בישראל מתנוסס עליה. תחילה לא האמין כי הוא הנמען, מה לו ולמשרדי עורכי דין מהשורה הראשונה? הן מעולם לא התעסק עימם, ולא בא עימם במגע. מה הם יכולים לבקש ממנו?
התברר, כי חששו היה הרבה יותר ממוצדק. במכתב קצר ותכליתי, מורה לו עורך הדין לפנות את הדירה החדשה, משום שהיא שייכת למישהו אחר, ולא לזה שמכר לו אותה באמתלאות שונות ובזיופי מסמכים. ר' שמעון חש באותו רגע כי השמים נופלים עליו, לבו צנח בקרבו, קול פנימי לחש לו כי הסתבך בהונאה מתוכננת, כאשר אין לדעת מי מהצדדים בסיפור הוא הנוכל, מה שבטוח - שר' שמעון הוא הקורבן...
הוא מיהר לשכור ייעוץ משפטי בהון תועפות, והגיש בקשת דחיה לקיום הצו. במשך כמה חודשים נשלחו מכתבים הלוך וחזור, תיק עב כרס מלא במסמכים שכבר הגיע לבית המשפט בתביעת פינוי ופיצוי. בני ביתו של ר' שמעון לא ידעו לאן להוליך את דאגתם, והוא הסתובב ביניהם בפנים נפולות, ומבטו כמו מסגיר את עומק התהום אליה הידרדר, באין לו כל מוצא מהסבך...

אלא שהפן המשפטי, היה רק פן אחד ולא נעים... עד מהרה גילה ר' שמעון צד נוסף, אפל ומטריד לא פחות: המערערים על קניינו בדירה, החלו להציק לו בשליחת הטרדות טלפוניות מסביב לשעון, ועוד סוגים שונים של הטרדות, שחלקן חצו כבר את הרף הפלילי, ונעשו ללא טביעת אצבעות. ר' שמעון לא ידע לאן להוליך את יגונו, משום מקום נפלה עליו מצוקה שכזו, ששיבשה את שיגרת חייו והשביתה את שלוותו...
בצר לו, החליט ר' שמעון להיוועץ באחד מצדיקי הדור שליט"א. הוא נכנס אליו, ומיד פרץ בבכי מר, והתאונן במר לבו: 'רכשתי את הדירה כדת וכדין, בהון תועפות ותוך מכירת הבית הקודם וגיוס הלוואות כבדות. כל מה שרציתי, הוא להתגורר בשלווה בבית מרווח, אך קפצה עליי חמת זעמם של נוכלים, שהחליטו לרדת לחיי באמצעים חוקיים ולא חוקיים... הימים אינם ימים, הלילות אינם לילות, הכל מסכת אחת של רדיפה בכל אמצעי אפשרי, על לא עוול בכפי!'
ר' שמעון הופתע מהתשובה, שנראתה לו כאינה קשורה לענין, אך הוא האמין בה בכל לבו ופעל על פיה. 'תקבל על עצמך להתחזק באמירת פרשת הקטורת בכוונה ובמתינות מדי יום מתוך הקלף. פרשת הקטורת הינה סגולה גדולה להרחיק כל רודף ומזיק, החזק בסגולה זו אל תרף, והתחזק בביטחון בה' יתברך כי בזכות זאת ישמע לשוועתך ויושיעך מכל הקמים נגדך!'

וסגולה זו, נחשפת בספר 'כף החיים', שם הוא כותב: 'יכתוב פרשת הקטורת על קלף... ויקרא בו, ויעשה לו סגולה דהקטורת מעשיר, ומובטח לו שלא יופסק פרנסתו, ותמיד יהיה לו פרנסה טובה וכלכלה, ברווח ולא בצמצום!'
עוד באותו יום, החל ר' שמעון לומר את פרשת הקטורת מתוך קלף, בכוונה ובמתינות. את המשך הסיפור מספר לנו ר' שמעון בעצמו, וכך הוא מעיד:
'להפתעתי הרבה, באותו יום, פסקו הרדיפות וההטרדות. שנה וחצי חלפו, ולא שמעתי מהם מילה וחצי מילה, לא מהרודפים אחריי ולא מבתי המשפט. וכל זאת - בלי שדיברתי עימם, בלי ששילמתי להם כלום, בלי שהתפשרתי ובלי משא ומתן. באופן מפתיע לחלוטין, הוסרה הדאגה הזו מראשי ולא נותר ממנה זכר, ואני יושב שקט ושאנן ושליו בביתי, בלי צר ומציק, בלי עורכי דין ובלי משפטנים!'

ולא בא סיפור זה אלא ללמדנו: לפעמים יהודי נתון בצרה, אובד עצות, מחפש פתרונות, מחשב חשבונות. הוא מנסה לפעול כך וגם הפוך, מנסה כל דרך, כל צורה, להגיע לישועתו, להשתחרר מהמעיק עליו. כל מה שצריך הוא לקחת ביד את מפתח המאסטר, את פרשת הקטורת!
מתנת פרשת הקטורת ניתנה לכולנו, לכל יהודי, בכל מצב, בכל יום, וגם לנשים - הזכאיות לומר את פרשת הקטורת ולזכות בסגולותיה המיוחדות והנפלאות. הבה נאמץ את פרשת הקטורת, לאומרה מדי יום, בדבקות, בכוונה, במתינות, כי היא מפתח עוצמתי במיוחד - הבה נשתמש בו לפתוח לנו שערי שפע ורחמים, שערי טובה וברכה!