"אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פֹקָד על פי משה" וכו'.
רבותינו אומרים למה נקרא המשכן "משכן העדות", עדות שהשכינה שורה בעם ישראל. אומות העולם היו בטוחים שאחרי חטא העגל, הקב"ה עזב את עם ישראל. כי החטא הזה פגע בחתן (הקב"ה). וכמו שנאמר בשיר השירים "עד שהמלך במסיבו נִרדִי נתן ריחו", ואמרו חז"ל עלובה הכלה שבגדה בחתן שלה תחת חופתה.
החתן מגיע לאולם ופוגש את הרב המקדש, אומר הרב לחתן "אל תשאל מה קרה, הכלה שלך עשתה טעות בדרך עם הנהג, אבל אל תדאג, אני יעשה לכם שלום בית", האם יש מקום לשלום בית, איך יתכן, החתן (אלקים) מגיע לחופה עם משה רבינו ולוחות הברית, ורואים את הכלה עושה טעות רצינית, את חטא העגל, לכן אומות העולם היו בטוחים שה' עזב את ישראל, אבל משה רבינו התפלל שה' ימחל לכלה במשך 40 יום!

הקב"ה אומר למשה "הנה מלאכי ילך לפניך" (לב, לד), ה' כעס ואמר למשה אני כבר לא איתכם בחזית, אלא אני שולח מלאך, אבל משה רבינו לא הסכים ואמר "אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה", משה רבינו מטיל "וטו", ואומר "אם אתה רוצה לפרק את העמותה, אם אתה עוזב אותנו, גם אני עוזב"! משה רבינו לא מסכים ללכת עם שום מלאך "אני רוצה את אבא שלי, שילך איתי יד ביד", "ונפלינו אני ועמך, מכל העם אשר על פני האדמה", ואני רוצה שתשרה את שכינתך על עם ישראל, ובורא עולם חזר בו ואמר "גם את הדבר הזה אשר דיברת אעשה, כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם" (לג, יז) ואכן ה' הישרה את שכינתו ולכן כתוב "אלה פקודי המשכן משכן העדוּת", עדוּת שהשכינה שורה בעם ישראל.

בספר "מעדני אשר" שואל, הרי יש דין שאם בא אליך עני ומבקש הלואה, אתה לוקח ממנו משכון לבטחון, היום אדם לוקח הלואה מהבנק וקונה בית, וזה נקרא "משכנתא", והבית ממושכן לבנק, אם תהיה ילד טוב ותשלם את ההלואה בזמן, תשאיר את הבית אצלך, אבל אם לא תשלם, תגיע לבית אחרי יום עבודה, ותגלה שהחליפו לך את הצילינדר ולא תוכל להכנס לבית.
מצות הלואה גדולה מצדקה, כי בהלואה העני פחות מתבייש, וככל שמיפלס הבושה יורד, מיפלס השכר עולה, ולגבי המשכון אומרת התורה "לא תחבול רֵחַיִם ורכב, אם העני אין לו כלום חוץ מהרחים שטוחן בהם את הקמח, ומזה הוא מתפרנס כמה פרוטות, ואתה רוצה לקחת את הרחים שלו כמשכון, אומרת התורה לא תיקח ממנו את הרחים "כי נפש הוא חֹבֵל", אם תקח ממנו את כלי העבודה שלו, לא השארת לו במה להתקיים! ואם תקח לו את הרחים, כתוב "והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני", אומר אלקים, תיזהר לך, כי אני רגיש מאד לדמעות של עניים, אם אתה תיקח לו את המשכון, את אמצעי המחיה שלו, שבזה הוא מייצר כסף להחזיר את ההלואה, אתה מסתבך איתי! אם יש לעני שעון או תמונה, אפשר לקחת אבל כלי עבודה אל תיקח, "כי נפש הוא חובל", ואני אבי יתומים ודיין אלמנות, ושומע אנקת עניים.

כתוב בפרשה "אלה פקודי המשכן, משכן העדות" למה כתוב משכן פעמיים, אלא משכן מלשון משכנתא, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עוונותיהם של ישראל. (רש"י).
אומר אלקים לעם ישראל, אם לא תלכו בדרך שלי, אני אקח ממכם את המשכון, זה בית ראשון ובית שני! שעם ישראל נעשו בעלי חובות (עברות) לאלקים, הוא לקח לנו את המשכנתא משכן ראשון ושני.
שואל המעדני אשר "אני לא מבין, הרי אלקים אמר שלא לוקחים משכון מהעני שזה הנפש שלו, ובית המקדש זה הנפש של האומה היהודית, ואלקים אמר "לא תחבל רחים ורכב כי נפש הוא חובל" וכי יש נפש לעם ישראל יותר מבית המקדש, אז איך בורא עולם לקח לנו את הנפש.
אנחנו בעלי חובות עשינו טעויות הרבה, אבל לקחת לנו את הנפש ואנחנו אומרים בכל יום "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".

מתרץ "המעדני אשר", הקב"ה אומר לישראל, לקחתי לכם את בית המקדש, כי בפסוק כתוב "והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני", לקחתי לכם את הבית הראשון והשני, אבל אם תהיו כמו אותו עני ותצעקו "אבא רוצים משיח, רוצים גאולה", אם תצעקו אני אחזיר לכם את בית המקדש, אדרבא לקחתי לכם את הנפש, כדי לעורר אתכם לבקש ולצעוק, ואם עושים כן אזי "ושמעתי כי חנון אני"!