ידידי היקר שלום!
דע לך ידידי שהגמרא במסכת פסחים דף קי"ג עמוד א אומרת "אמר ר' יוחנן: שלושה הקב"ה מכריז עליהם בכל יום. ואחד מהם זה רווק הדר בכרך ואינו חוטא" אשריך ואשרי חלקך שאתה פרשת מעבירה חמורה ושאתה מתמודד כל רגע ורגע...
ציינת שאתה שומר את העניים, אין זה המקום לפרט על חשיבות שמירת העניים (את הדברים אפשר לשמוע בדרשותיו המחזקות של מורינו הרה"ג הרב דניאל זר). אבל ניסיונך מעיד כאלף עדים ששמירת העניים עוזרת לך לשמור על קדושת המחשבה והגוף ומצילה אותך מעבירות רבות הן בהווה והן בעתיד.
אבל עם כל זאת עדיין קיימת לך בעיה של מה שכבר ראית, ועם הבעיה הזו אתה מתמודד כיום.

תחילה נגדיר את הנושא בשלבים יותר מוקדמים שלו. כל בן אדם מורכב מנפש רוחנית היינו הנשמה, ששאיפותיה לקיום רצון ה', ומנפש בהמית שהיא בעצם כל התאוות והמידות שיש באדם. שתי יצירות אלו נקראות בכל מיני שמות והומשלו בכל מיני משלים על ידי חכמינו, ואנו נשתמש במשל הסוס והרוכב. הרוכב הוא נשמת האדם שתפקידו לשלוט על הסוס, והוא גם משתמש בסוס לצרכיו. הסוס ניתן לאילוף אך כמו כל בעל חיים ישנם מצבים בהם הוא מועד יותר לפרוץ את הגבולות שאילפו אותו להם. ועוד הרוכב תפקידו הוא גם כן לדאוג לבריאות הסוס, למנוחתו, ומזונותיו ולשאר צרכיו.
אז כשם שהרוכב מודע לתפקידו ולתוצאה שתהיה ח"ו אם הסוס לוקח את המושכות של העגלה, כך גם עלינו לדעת את חשיבות מעשינו. אז את התפקיד של הרוכב אתה יודע ופנית אלינו לדעת איך אוחזים במושכות, ובס"ד את זה נסביר. אך תחילה אני רוצה שנתבונן עוד קצת בתוצאה של "איבוד שליטה של הרוכב". וניקח מספר דוגמאות: כל סוס צריך לאכול אך מה קורה והיה אם הסוס "מחליט" שהוא רוצה בשר...מה תהיה אחריתו? או שהוא אוכל יתר על המידה, או ממעט באכילה. לכן יש את בעל הסוס שדואג לפרטים אלו.

ומה איתנו בני האדם? מחלת הסוכרת נקראת "הסרטן השקט" האם זה מרתיע או מייסר את מצפון משווקי ומייצרי הממתקים והמשקאות למינם, האם זה נותן כח להורים להגיד לא לילדיהם על כמות האדירה של זבל שגופם הרך והלא מפותח טוחן. ואני לא מדבר על סיגריות...ואלכוהול וכד'...אנשים חיים יותר גרוע מבהמות ואפילו לא איכפת להם! "מה הבעיה סיגריה אחת, ממתק אחד? "

אז אנו רואים את החורבן והנזק "בצפצוף על הוראות הרופא" (ברכב שלו הוא לא ימלא דלק מזוייף, אבל בגוף כן).
אבל מה הנזק שלא מתייחסים להוראות היצרן! וההוראות מפורטות עד הסעיף הקטן. ודע לך שהתורה אוסרת משהו, אין היא אוסרת אותו לגמרי, אלא הכל אפשר בצורה שהתורה אמרה (ואז גם יש שכר מצווה בידך).ואם תעמיק להתבונן בחיים שיש ברחוב המספרים מדברים: אחוזי הגירושין, בגידות, דיכאונות, חולי נפש, אלימות וכד'...והכל על אשר אין יראת אלקים..ופרצו את גבולות אשר בורא עולם נתן למען יעשה אותם האדם וחי בהם. ורק התבוננות כזאת יכולה לעשות חשק לחזור בתשובה.

העצה היחידה שיש לי אליך היא העצה שהקב"ה נתן לכולנו: "בניי בראתי יצר הרע, נתתי לו תורה תבלין. אם אבן הוא נימוח, אם ברזל הוא מתפוצץ. הלא כל דברי כאש נאום ה' וכפטיש יפוצץ סלע"
לימוד התורה יש בו כח סגולי לטהר ולקדש את כל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו של האדם, ועוד כפי שאמרנו במשל הרוכב והסוס, אם הרוכב ילך בכח אזי יפסיד, שהרי הסוס חזק יותר. על כן בתחבולות תעשה לך מלחמה, והתורה היא זו שתלמד אותך כיצד.ועוד דבר כידוע שעוד מהיותנו תינוקות אנו מחוברים יותר לעניינים הגשמיים מאשר לרוחניים והשכליים, והתורה מפתחת את שכלו של האדם כך שנותנת לו עצות כפי שאמרנו.
וגם ככל שאדם יותר חכם הוא פחות גס ומגושם, והתאוות פחות מפריעות לו. ומתוקה היא לשון הרמב"ם שאמר "אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מחכמה (תורה) "
כדאי לך מאוד לקבוע עתים ללימוד קבוע של תורה, ובעיקר הגמרא הקדושה אשר רב כוחה לזכך ולצחצח את ליבו ומוחו של האדם (אם תרצה ייעוץ יותר פרטני ואישי בנושא הלימוד אנחנו כאן בשבילך גם לכך).

יהי רצון שהקב"ה יאיר עיניך במאור תורתו!