הזדמנות חד פעמית בשנה!
ביום המסוגל ביותר בשנה אתם יכולים לזכות להחזיק תורה ולברכה מיוחדת מכבוד הרב דניאל זר
מדוע אחר אכילת גבינה קשה לא שומרים שש שעות, כמו בגבינה אחר אכילת בשר?
עדי
לפי חכמים אנו צריכים לשמור שש שעות בין בשר לחלב אבל היום אנו יודעים שגבינה קשה מתעכלת בגוף במשך שש שעות אז למה לא שומרים שש שעות בין חלב לבשר?
Re: מדוע אחר אכילת גבינה קשה לא שומרים שש שעות, כמו בגבינה אחר אכילת בשר?
הרב רועי גנון
שלום רב.
קודם כל ישנה כאן טעות בעצם השאלה ולכן נבאר קודם האיסור לאכול אחר אכילת בשר מוצרי חלב, הגמרא במסכת חולין אומרת שאם אכל בשר אסור לאכול אחר כך מוצרי חלב, והגמרא אומרת שמר עוקבא לא היה באותה סעודה אוכל בשר ומוצרי חלב אלא אחר שסיים סעודה של הבשר בסעודה שאחר כך היה אוכל מוצרי חלב, ונחלקו הראשונים מה השיעור בין סעודה לסעודה, הרמב"ם ועוד פוסקים כתבו שהשיעור הוא כשש שעות וזה משום שבזמן הגמרא היו אוכלים שני סעודות ביום אחד בבוקר ואחד בערב, והכל תלוי אצל בני אדם לגבי עיסוקם, ותלמידי חכמים היו אוכלים בערך משעה 11 עד 12 וסעודה השניה שהייתה שהיא סעודת ערב היה כלאחר כשש שעות, ולכן אחר שאחר בשר צריך לחכות כשש שעות ורק אחר כך יוכל לאכול מוצרי חלב.
אולם התוספות חולקים וסוברים שכוונת מר עוקבא כפשוטם דהיינו באותה סעודה ממש לא היה אוכל בשר וחלב, אלא אחר שהיה אוכל סעודה של בשר ומברך ברכת המזון יכול לאכול סעודה של חלב, ויש עוד כמה שיטות מה הכוונה בין סעודה לסעודה יש כאלו.
ודרך אגב הזוהר כתב שאין לאכול בשר וחלב "באותה שעה", אולם יש הרבה פוסקים המסבירים את הזוהר אחרת.
ולהלכה מרן השולחן ערוך וכך מנהג הספרדים כיום שממתינים שש שעות אחר אכילת בשר ורק אחר כך אוכלים מאכלי חלב, אולם הרמ"א שיש אצלם מנהגים שונים יש כאלו (מנהג יהודי הולנד) שממתינים שעה בין אכילת בשר לאכילת מוצרי חלב, ויש כאלו מבני אשכנז שממתינים שלוש שעות בין אכילת בשר לאכילת מוצרי חלב.
ויש שני טעמים מדוע אין לאכול מוצרי חלב אחר אכילת בשר, רש"י פירש משום שלאחר אכילת הבשר, הבשר מוציא שומן ונדבק בפה והטעם נשאר ארוך בפה, ולפירושו אחר שש שעות התעכל השומן שבפיו ולכן מותר לאכול מוצרי חלב אחר שש שעות, והרמב"ם פירש שהטעם הוא שדרך הבשר שנשאר בין השינים, ואפילו אם יקנח וינקה את פיו אין סומכים על זה משום שחוששים שמא לא ינקה טוב, ולפירושו אחר שעות הבשר מעוכל ואין שם בשר עליו.
והנה לגבי גבינות קשות נחלקו הרמ"א כתב "נוהגים אם הגבינה קשה להמתין שש שעות בשר, ויש מקילין בזה, וטוב להחמיר", והבן איש חי כתב שהמנהג אצלם שהם מורים לעם שזה תלוי כמה זמן עבר על הגבינה הקשה, שאם עברו עליה ששה חודשים או יותר ממתינים מאכילתה שש שעות ורק אז אוכלים בשר, ואם לא עברו על הגבינה הקשה ששה חודשים ממתינים שעה לכל חודש דהיינו שאם עבר עליה חודש ממתינים שעה ורק אז אוכלים בשר, ואם עבר על הגבינה הקשה שני חודשים ממתינים שתי שעות וכן על זה הדרך.
אולם דעת רבינו עובדיה יוסף שמותר לאכול אחר גבינות קשות בשר (ורק צריך לשטוף את הפה ולאכול איזה משהו ביניהם) ובין לפי טעמו של רש"י ובין לפי טעמו של הרמב"ם מותר, וזהו משום (וכן זהו טעמם של היש מקילים שהביא הרמ"א) שהרי לפי הרמב"ם שהטעם הוא שהבשר נתקע בין השינים ושם בשר על בשר בין השינים אולם לגבי גבינה קשה אם היא בין השינים היא לא נחשבת גבינה, וההבדל בין בשר לגבינה הוא משום שרק בשר בין השינים נחשב עדין כבשר משום שהפסוק אמר זאת כמו שאומרת הגמרא "הבשר בין שיניהם" (במדבר פרק יא' פסוק לג'), אבל בגבינה שאין פסוק לא נחשבת כגבינה שהיא בין השינים, ולפי טעמו של רש"י שהבשר השומן שלו נדבק בפה לגבי גבינה לא אמרו על זה כיוון שאין לו שום ממשות בפה מה שאין כן בבשר שנשאר אצלו ממשות בפה לכן צריך להמתין שש שעות.
ודרך אגב אפילו אם תמצא באיזה מקום שהנה רואים לפי המחקרים או הרופאים שזה כך ואילו לפי התורה או חכמים זה הולך אחרת, אנו אין לנו מה שחכמים אמרו, ואם תרצה לראות עוד עיין בהליכות עולם חלק ד' עמוד יט' לגבי כינה בשבת אם מותר להורגה.
בתודה.
קודם כל ישנה כאן טעות בעצם השאלה ולכן נבאר קודם האיסור לאכול אחר אכילת בשר מוצרי חלב, הגמרא במסכת חולין אומרת שאם אכל בשר אסור לאכול אחר כך מוצרי חלב, והגמרא אומרת שמר עוקבא לא היה באותה סעודה אוכל בשר ומוצרי חלב אלא אחר שסיים סעודה של הבשר בסעודה שאחר כך היה אוכל מוצרי חלב, ונחלקו הראשונים מה השיעור בין סעודה לסעודה, הרמב"ם ועוד פוסקים כתבו שהשיעור הוא כשש שעות וזה משום שבזמן הגמרא היו אוכלים שני סעודות ביום אחד בבוקר ואחד בערב, והכל תלוי אצל בני אדם לגבי עיסוקם, ותלמידי חכמים היו אוכלים בערך משעה 11 עד 12 וסעודה השניה שהייתה שהיא סעודת ערב היה כלאחר כשש שעות, ולכן אחר שאחר בשר צריך לחכות כשש שעות ורק אחר כך יוכל לאכול מוצרי חלב.
אולם התוספות חולקים וסוברים שכוונת מר עוקבא כפשוטם דהיינו באותה סעודה ממש לא היה אוכל בשר וחלב, אלא אחר שהיה אוכל סעודה של בשר ומברך ברכת המזון יכול לאכול סעודה של חלב, ויש עוד כמה שיטות מה הכוונה בין סעודה לסעודה יש כאלו.
ודרך אגב הזוהר כתב שאין לאכול בשר וחלב "באותה שעה", אולם יש הרבה פוסקים המסבירים את הזוהר אחרת.
ולהלכה מרן השולחן ערוך וכך מנהג הספרדים כיום שממתינים שש שעות אחר אכילת בשר ורק אחר כך אוכלים מאכלי חלב, אולם הרמ"א שיש אצלם מנהגים שונים יש כאלו (מנהג יהודי הולנד) שממתינים שעה בין אכילת בשר לאכילת מוצרי חלב, ויש כאלו מבני אשכנז שממתינים שלוש שעות בין אכילת בשר לאכילת מוצרי חלב.
ויש שני טעמים מדוע אין לאכול מוצרי חלב אחר אכילת בשר, רש"י פירש משום שלאחר אכילת הבשר, הבשר מוציא שומן ונדבק בפה והטעם נשאר ארוך בפה, ולפירושו אחר שש שעות התעכל השומן שבפיו ולכן מותר לאכול מוצרי חלב אחר שש שעות, והרמב"ם פירש שהטעם הוא שדרך הבשר שנשאר בין השינים, ואפילו אם יקנח וינקה את פיו אין סומכים על זה משום שחוששים שמא לא ינקה טוב, ולפירושו אחר שעות הבשר מעוכל ואין שם בשר עליו.
והנה לגבי גבינות קשות נחלקו הרמ"א כתב "נוהגים אם הגבינה קשה להמתין שש שעות בשר, ויש מקילין בזה, וטוב להחמיר", והבן איש חי כתב שהמנהג אצלם שהם מורים לעם שזה תלוי כמה זמן עבר על הגבינה הקשה, שאם עברו עליה ששה חודשים או יותר ממתינים מאכילתה שש שעות ורק אז אוכלים בשר, ואם לא עברו על הגבינה הקשה ששה חודשים ממתינים שעה לכל חודש דהיינו שאם עבר עליה חודש ממתינים שעה ורק אז אוכלים בשר, ואם עבר על הגבינה הקשה שני חודשים ממתינים שתי שעות וכן על זה הדרך.
אולם דעת רבינו עובדיה יוסף שמותר לאכול אחר גבינות קשות בשר (ורק צריך לשטוף את הפה ולאכול איזה משהו ביניהם) ובין לפי טעמו של רש"י ובין לפי טעמו של הרמב"ם מותר, וזהו משום (וכן זהו טעמם של היש מקילים שהביא הרמ"א) שהרי לפי הרמב"ם שהטעם הוא שהבשר נתקע בין השינים ושם בשר על בשר בין השינים אולם לגבי גבינה קשה אם היא בין השינים היא לא נחשבת גבינה, וההבדל בין בשר לגבינה הוא משום שרק בשר בין השינים נחשב עדין כבשר משום שהפסוק אמר זאת כמו שאומרת הגמרא "הבשר בין שיניהם" (במדבר פרק יא' פסוק לג'), אבל בגבינה שאין פסוק לא נחשבת כגבינה שהיא בין השינים, ולפי טעמו של רש"י שהבשר השומן שלו נדבק בפה לגבי גבינה לא אמרו על זה כיוון שאין לו שום ממשות בפה מה שאין כן בבשר שנשאר אצלו ממשות בפה לכן צריך להמתין שש שעות.
ודרך אגב אפילו אם תמצא באיזה מקום שהנה רואים לפי המחקרים או הרופאים שזה כך ואילו לפי התורה או חכמים זה הולך אחרת, אנו אין לנו מה שחכמים אמרו, ואם תרצה לראות עוד עיין בהליכות עולם חלק ד' עמוד יט' לגבי כינה בשבת אם מותר להורגה.
בתודה.
Re: מדוע אחר אכילת גבינה קשה לא שומרים שש שעות, כמו בגבינה אחר אכילת בשר?
הרב רועי גנון
שלום רב.
קודם כל ישנה כאן טעות בעצם השאלה ולכן נבאר קודם האיסור לאכול אחר אכילת בשר מוצרי חלב, הגמרא במסכת חולין אומרת שאם אכל בשר אסור לאכול אחר כך מוצרי חלב, והגמרא אומרת שמר עוקבא לא היה באותה סעודה אוכל בשר ומוצרי חלב אלא אחר שסיים סעודה של הבשר בסעודה שאחר כך היה אוכל מוצרי חלב, ונחלקו הראשונים מה השיעור בין סעודה לסעודה, הרמב"ם ועוד פוסקים כתבו שהשיעור הוא כשש שעות וזה משום שבזמן הגמרא היו אוכלים שני סעודות ביום אחד בבוקר ואחד בערב, והכל תלוי אצל בני אדם לגבי עיסוקם, ותלמידי חכמים היו אוכלים בערך משעה 11 עד 12 וסעודה השניה שהייתה שהיא סעודת ערב היה כלאחר כשש שעות, ולכן אחר שאחר בשר צריך לחכות כשש שעות ורק אחר כך יוכל לאכול מוצרי חלב.
אולם התוספות חולקים וסוברים שכוונת מר עוקבא כפשוטם דהיינו באותה סעודה ממש לא היה אוכל בשר וחלב, אלא אחר שהיה אוכל סעודה של בשר ומברך ברכת המזון יכול לאכול סעודה של חלב, ויש עוד כמה שיטות מה הכוונה בין סעודה לסעודה יש כאלו.
ודרך אגב הזוהר כתב שאין לאכול בשר וחלב "באותה שעה", אולם יש הרבה פוסקים המסבירים את הזוהר אחרת.
ולהלכה מרן השולחן ערוך וכך מנהג הספרדים כיום שממתינים שש שעות אחר אכילת בשר ורק אחר כך אוכלים מאכלי חלב, אולם הרמ"א שיש אצלם מנהגים שונים יש כאלו (מנהג יהודי הולנד) שממתינים שעה בין אכילת בשר לאכילת מוצרי חלב, ויש כאלו מבני אשכנז שממתינים שלוש שעות בין אכילת בשר לאכילת מוצרי חלב.
ויש שני טעמים מדוע אין לאכול מוצרי חלב אחר אכילת בשר, רש"י פירש משום שלאחר אכילת הבשר, הבשר מוציא שומן ונדבק בפה והטעם נשאר ארוך בפה, ולפירושו אחר שש שעות התעכל השומן שבפיו ולכן מותר לאכול מוצרי חלב אחר שש שעות, והרמב"ם פירש שהטעם הוא שדרך הבשר שנשאר בין השינים, ואפילו אם יקנח וינקה את פיו אין סומכים על זה משום שחוששים שמא לא ינקה טוב, ולפירושו אחר שעות הבשר מעוכל ואין שם בשר עליו.
והנה לגבי גבינות קשות נחלקו הרמ"א כתב "נוהגים אם הגבינה קשה להמתין שש שעות בשר, ויש מקילין בזה, וטוב להחמיר", והבן איש חי כתב שהמנהג אצלם שהם מורים לעם שזה תלוי כמה זמן עבר על הגבינה הקשה, שאם עברו עליה ששה חודשים או יותר ממתינים מאכילתה שש שעות ורק אז אוכלים בשר, ואם לא עברו על הגבינה הקשה ששה חודשים ממתינים שעה לכל חודש דהיינו שאם עבר עליה חודש ממתינים שעה ורק אז אוכלים בשר, ואם עבר על הגבינה הקשה שני חודשים ממתינים שתי שעות וכן על זה הדרך.
אולם דעת רבינו עובדיה יוסף שמותר לאכול אחר גבינות קשות בשר (ורק צריך לשטוף את הפה ולאכול איזה משהו ביניהם) ובין לפי טעמו של רש"י ובין לפי טעמו של הרמב"ם מותר, וזהו משום (וכן זהו טעמם של היש מקילים שהביא הרמ"א) שהרי לפי הרמב"ם שהטעם הוא שהבשר נתקע בין השינים ושם בשר על בשר בין השינים אולם לגבי גבינה קשה אם היא בין השינים היא לא נחשבת גבינה, וההבדל בין בשר לגבינה הוא משום שרק בשר בין השינים נחשב עדין כבשר משום שהפסוק אמר זאת כמו שאומרת הגמרא "הבשר בין שיניהם" (במדבר פרק יא' פסוק לג'), אבל בגבינה שאין פסוק לא נחשבת כגבינה שהיא בין השינים, ולפי טעמו של רש"י שהבשר השומן שלו נדבק בפה לגבי גבינה לא אמרו על זה כיוון שאין לו שום ממשות בפה מה שאין כן בבשר שנשאר אצלו ממשות בפה לכן צריך להמתין שש שעות.
ודרך אגב אפילו אם תמצא באיזה מקום שהנה רואים לפי המחקרים או הרופאים שזה כך ואילו לפי התורה או חכמים זה הולך אחרת, אנו אין לנו מה שחכמים אמרו, ואם תרצה לראות עוד עיין בהליכות עולם חלק ד' עמוד יט' לגבי כינה בשבת אם מותר להורגה.
בתודה.
קודם כל ישנה כאן טעות בעצם השאלה ולכן נבאר קודם האיסור לאכול אחר אכילת בשר מוצרי חלב, הגמרא במסכת חולין אומרת שאם אכל בשר אסור לאכול אחר כך מוצרי חלב, והגמרא אומרת שמר עוקבא לא היה באותה סעודה אוכל בשר ומוצרי חלב אלא אחר שסיים סעודה של הבשר בסעודה שאחר כך היה אוכל מוצרי חלב, ונחלקו הראשונים מה השיעור בין סעודה לסעודה, הרמב"ם ועוד פוסקים כתבו שהשיעור הוא כשש שעות וזה משום שבזמן הגמרא היו אוכלים שני סעודות ביום אחד בבוקר ואחד בערב, והכל תלוי אצל בני אדם לגבי עיסוקם, ותלמידי חכמים היו אוכלים בערך משעה 11 עד 12 וסעודה השניה שהייתה שהיא סעודת ערב היה כלאחר כשש שעות, ולכן אחר שאחר בשר צריך לחכות כשש שעות ורק אחר כך יוכל לאכול מוצרי חלב.
אולם התוספות חולקים וסוברים שכוונת מר עוקבא כפשוטם דהיינו באותה סעודה ממש לא היה אוכל בשר וחלב, אלא אחר שהיה אוכל סעודה של בשר ומברך ברכת המזון יכול לאכול סעודה של חלב, ויש עוד כמה שיטות מה הכוונה בין סעודה לסעודה יש כאלו.
ודרך אגב הזוהר כתב שאין לאכול בשר וחלב "באותה שעה", אולם יש הרבה פוסקים המסבירים את הזוהר אחרת.
ולהלכה מרן השולחן ערוך וכך מנהג הספרדים כיום שממתינים שש שעות אחר אכילת בשר ורק אחר כך אוכלים מאכלי חלב, אולם הרמ"א שיש אצלם מנהגים שונים יש כאלו (מנהג יהודי הולנד) שממתינים שעה בין אכילת בשר לאכילת מוצרי חלב, ויש כאלו מבני אשכנז שממתינים שלוש שעות בין אכילת בשר לאכילת מוצרי חלב.
ויש שני טעמים מדוע אין לאכול מוצרי חלב אחר אכילת בשר, רש"י פירש משום שלאחר אכילת הבשר, הבשר מוציא שומן ונדבק בפה והטעם נשאר ארוך בפה, ולפירושו אחר שש שעות התעכל השומן שבפיו ולכן מותר לאכול מוצרי חלב אחר שש שעות, והרמב"ם פירש שהטעם הוא שדרך הבשר שנשאר בין השינים, ואפילו אם יקנח וינקה את פיו אין סומכים על זה משום שחוששים שמא לא ינקה טוב, ולפירושו אחר שעות הבשר מעוכל ואין שם בשר עליו.
והנה לגבי גבינות קשות נחלקו הרמ"א כתב "נוהגים אם הגבינה קשה להמתין שש שעות בשר, ויש מקילין בזה, וטוב להחמיר", והבן איש חי כתב שהמנהג אצלם שהם מורים לעם שזה תלוי כמה זמן עבר על הגבינה הקשה, שאם עברו עליה ששה חודשים או יותר ממתינים מאכילתה שש שעות ורק אז אוכלים בשר, ואם לא עברו על הגבינה הקשה ששה חודשים ממתינים שעה לכל חודש דהיינו שאם עבר עליה חודש ממתינים שעה ורק אז אוכלים בשר, ואם עבר על הגבינה הקשה שני חודשים ממתינים שתי שעות וכן על זה הדרך.
אולם דעת רבינו עובדיה יוסף שמותר לאכול אחר גבינות קשות בשר (ורק צריך לשטוף את הפה ולאכול איזה משהו ביניהם) ובין לפי טעמו של רש"י ובין לפי טעמו של הרמב"ם מותר, וזהו משום (וכן זהו טעמם של היש מקילים שהביא הרמ"א) שהרי לפי הרמב"ם שהטעם הוא שהבשר נתקע בין השינים ושם בשר על בשר בין השינים אולם לגבי גבינה קשה אם היא בין השינים היא לא נחשבת גבינה, וההבדל בין בשר לגבינה הוא משום שרק בשר בין השינים נחשב עדין כבשר משום שהפסוק אמר זאת כמו שאומרת הגמרא "הבשר בין שיניהם" (במדבר פרק יא' פסוק לג'), אבל בגבינה שאין פסוק לא נחשבת כגבינה שהיא בין השינים, ולפי טעמו של רש"י שהבשר השומן שלו נדבק בפה לגבי גבינה לא אמרו על זה כיוון שאין לו שום ממשות בפה מה שאין כן בבשר שנשאר אצלו ממשות בפה לכן צריך להמתין שש שעות.
ודרך אגב אפילו אם תמצא באיזה מקום שהנה רואים לפי המחקרים או הרופאים שזה כך ואילו לפי התורה או חכמים זה הולך אחרת, אנו אין לנו מה שחכמים אמרו, ואם תרצה לראות עוד עיין בהליכות עולם חלק ד' עמוד יט' לגבי כינה בשבת אם מותר להורגה.
בתודה.
שאלה זאת עדיין לא נענתה
