1. יעשה סעודתו כמה שיותר יפה ומכובדת, ויש מצוה להרבות בסעודת פורים, ולכתחילה יש להדר ולאכול בשר בהמה שהרי אין שמחה אלא בבשר ויין, אולם מכל מקום אם אינו אוהב את טעם הבשר או שהבשר מזיק לבריאותו יאכל בשר עוף, ומצוה לשמח את הילדים הקטנים במיני מתיקה.
2. סעודת פורים צריך לעשותה ביום פורים ולא בלילה, ואם עשאה בלילה לא יצא ידי חובה, ומעיקר הדין אין צריך לעשות סעודת פורים על הלחם, אולם לכתחילה צריך לאכול לחם, ויש שנוהגים לאכול זרעונים בליל פורים (ואורז בכלל זה) זכר לזרעונים שאכלה אסתר, וזכר לזרעונים שאכלו דניאל וחבריו.
3. נשים חייבות גם כן בסעודת פורים, אולם הנשים ישתו מעט יין מפני שגנאי לאישה לשתות הרבה יין.
4.טוב לעשות את סעודת הפורים בשחרית, וטוב לעשותה עם חבריו ומשפחתו, ונכון להרבות בשירות ותשבחות לה' יתברך, ונכון גם שילמד תורה על שולחנו בסעודת פורים או שילמד כשעה קודם שאוכל סעודה (ויש ענין גדול וחשוב ללמוד תורה ביום הפורים).
5. "חייב איניש לבסומי בפוריא (בפורים) עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", והכוונה שישתה יין כדי שיהיה האדם שמח ומבושם ועל ידי שישתכר קצת ירדם בשכרותו, ויש אומרים שהכוונה שישתה יין עד שלא יוכל להבחין שמנין ארור המן (502) בגימטריא שווה למנין ברוך מרדכי (502) בגימטריא, או שיש מפרשים שישתה יותר קצת מאשר הוא רגיל וזה נקרא שכרות כיוון שאינו רגיל בכך ועל ידי שישתה יותר מכפי הרגלו הוא לא ידע לספר את נס הפורים על בוריו, אולם אין הכוונה שישתכר לגמרי שהרי השכרות היא עבירה גדולה וכן זה כבר נקרא הוללות ולא שמחה כמו שבמגילה רשום, ולכן אם יודע בעצמו על ידי שתיית היין הוא יזלזל באיזה מצוה (כגון שלא יברך ברכת המזון או שלא יתפלל ערבית או מנחה) וכן אם על ידי השתיה הוא יקלל את חברו ויבייש אותו אסור לו להשתכר, אלא ישתה מעט יין וירדם, ומי שמזיק לו השתיה של יין בפורים פטור מלשתות יין בפורים.
6. יש נוהגים להתחפש ביום פורים ויש לזה כמה טעמים, אולם אסור לאיש להתחפש לתחפושת של אישה כגון: ללבוש חצאית וכדומה, וכן לאישה אסור להתחפש לאיש, והאנשים הגדולים מצווים על הילדים הקטנים שלא להלביש ילד קטן בבגדי ילדה, וכן ילדה קטנה שלא להלבישה בבגדי ילד.
7. בתפילות של יום פורים אחר שאומר מודים ומסיים "כי מעולם קוינו לך" צריך לומר "ועל הניסים... בימי מרדכי ואסתר", ואם טעה ולא אמר, אם נזכר קודם שאמר שם ה' בחתימה של הברכה "הטוב שמך ולך נאה להודות" כגון שרק אמר "ברוך אתה" צריך לחזור ולומר "ועל הניסים... בימי מרדכי ואסתר" וימשיך אחר כך כסדר את תפילתו, ואם כבר הזכיר שם ה' בחתימה של הברכה "הטוב שמך ולך נאה להודות" ימשיך בתפילתו כרגיל ואינו רשאי לחזור ולומר "ועל הניסים... בימי מרדכי ואסתר", ושיגיע ל-" אלוהי נצור" אחר שיסיים את "אלוהי נצור" יאמר "מודים אנחנו לך על הניסים ועל הפורקן..." עד "ונודה לשמך הגדול סלה" ויאמר הפסוק "יהיו לרצון אמרי פי..." ויאמר עושה שלום במרומיו וכו'.
8. בברכת המזון של יום פורים אחר שאומר "נודה לך ה' אלוהינו וכו'" צריך להזכיר "ועל הניסים... בימי מרדכי ואסתר", ואם טעה ולא אמר, אם נזכר קודם שהזכיר שם ה' בחתימה של הברכה "על הארץ ועל המזון" צריך לחזור ולומר "ועל הניסים.. בימי מרדכי ואסתר" ואחר כך ימשיך תפילתו כרגיל, ואם כבר הזכיר שם ה' בחתימה של ברכת "על הארץ ועל המזון" יסיים את ברכתו כסדר ואינו רשאי לחזור ולומר "ועל הניסים... בימי מרדכי ואסתר", וכשיגיע להרחמן יאמר "הרחמן יעשה עמנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מרדכי ואסתר וכו'".
סעודת פורים ועל הניסים
אחד ממצוות יום הפורים הוא לעשות סעודה, כמו שרשום "לעשות אותם ימי משתה ושמחה", הלכות ומנהגים של סעודת פורים וכמה מדיני יום הפורים.
כניסות: 8972
אהבתם? תנסו גם את אלו
-
לברור אוכל לאחריםמלאכות שבת
-
הבדלה וסעודה רביעיתהלכות שבת
-
הלכות יחוד חלק בהלכות יחוד
-
ציצית חלק אהשכמת הבוקר
-
הלכות נזיקין חלק גנזיקין שכנים וממונות
-
מנהג הבסיסה בערב שבתהלכות ברכות
תכנים אחרונים מאת הרב רועי גנון