כותב:

האם מותר להשתמש בתנור של צימר, האם מותר לשתות קולה עם כתוביות בערבית ומה צריך לשאול משגיח כשרות בבית מלון?

בית מלון או צימר פרטי - מטעמי צניעות וכשרות כמובן עדיף צימר פרטי.

הכשר כלי הצימר - כיון שמצויים גויים שנופשים בצימרים ומשתמשים בכלים במאכלים לא כשרים, לכן אין להקל להשתמש בכלי הצימר, אלא ישתמשו בכלים חד פעמיים, ורק כלים ככוסות וצלחות העשויים מזכוכית, ניתן להתיר למנהג הספרדים לאחר שטיפה, אבל לא למנהג האשכנזים. 

תנור של הצימר - אין להשתמש בתנור של הצימר, הואיל ולא ניתן להכשירו.

וילת נופש עם גריל גז - לפעמים ניתן להכשירו בליבון חמור, כיון שיש גריל שמגיע חומו למעלה מחמש מאות מעלות, ולדעת הג"ר משה פיינשטיין, ליבון חמור הוא בחום של 371 מעלות צלסיוס, ובשם מומחים, אפילו תבניות פלדה, חום של 450 מעלות נחשב בהם לליבון חמור, ולכן על הצד היותר טוב, ידליק את הגריל גז ויסגור את המכסה עד שיגיע ל-450 מעלות, ואם אי אפשר, אז עד שיגיע ל-371 מעלות, ואז הוכשר לשימוש.

מיקרוגל - צריך לוודאות שהצלחת זכוכית שבמיקרוגל נקייה, ואז יכול לחמם (לא לבשל) מאכלים בתוך צלחת חד פעמית, על ידי כיסוי מלמעלה, ואפילו שהכיסוי אינו הרמטי כל כך, יש להקל. ואם אינו יכול לנקות את הצלחת זכוכית, יניח עליה צלחת חד פעמית, ויחמם עליה מאכלים על ידי צלחת חד פעמית אחרת מכוסה.
וכן כשמשתמש במיקרוגל בביתו לבשר וחלב, צריך לנקות את לכלוכי החלב או הבשר שנשפכו על הצלחת זכוכית של המיקרוגל, ולהשתמש בחימום המאכלים לבשר וחלב בכיסויים נפרדים, ואם לא ידע הלכה זו, ורוצה להכשיר את המיקרוגל, ינקהו היטב, ויניח כוס עם מים למשך כמה דקות, עד שיתאדו המים ויבלעו בדפנות המיקרוגל, והוכשר בזה, ומעתה ישתמש על ידי כיסוי. 

רשת מנגל פחמים של הצימר - יש להחליפה ברשת חדשה, (ולכתחילה יזהר לתת את הבשר במרכז הרשת, שלא יגע בשפת המנגל, או שיצפה את שפת המנגל בנייר כסף.) ואם יודע שהרשת מייצור חו"ל, יטבול אותה עם ברכה, במקווה כשר לטבילת כלים, או בים או בכינרת. אבל אם אינו יודע מהיכן יצרו אותה, יטבול את הרשת ללא ברכה, מפני שיש מהם שיוצרו בארץ על ידי יהודים ופטורים מטבילה, ויש מיובאים מחו"ל, ולכן מפני הספק יטבלם ללא ברכה. 

מצוות טבילת כלים בקומקום וכלי צימר בית מלון ומסעדה - לדעת הג"ר עובדיה יוסף והגרש"ז אויערבך, מצד טבילת כלים יש להקל להשתמש ללא טבילה, ולדעת האגרות משה, אין להתיר אלא בשעת הדחק, במאכלים יבשים שאין צריך להשתמש בכלי לצורך אכילתם, ולא במאכלים נוזליים. אולם לכל הדעות אסור להשתמש בכלים של חבירו שאינו שומר תורה ומצוות ולא טבל את הכלים. 

טבילת תבניות אלומיניום חד פעמי - אם הם מייצור חו"ל, נחלקו החכמים אם נחשבים כלי לחייבם בטבילה, לדעת הג"ר עובדיה יוסף והגר"נ קרליץ והגרי"ש אלישיב, צריך לטובלם בלי ברכה במקוה הכשר לטבילת כלים, ולדעת הגר"ש וואזנר, אם כוונתו להשתמש בהם רק פעם אחת, פטורים מטבילה, ואם כוונתו להשתמש בהם יותר מפעם אחת, צריך לטובלם אף לפני השימוש הראשון. ולדעת הגרב"צ אבא שאול, פטורים מטבילה אפילו שרוצה להשתמש בהם בדרך קבע. ולדעת האגרות משה, אם ניתנים לשימוש רק שנים או שלוש פעמים ואח"כ נהרסים, פטורים מטבילה, אבל אם יכולים להתקיים זמן רב, ורק בגלל שהם זולים זורקים אותם, נחשבים לכלי וצריך לטובלם.
ונראה, שמכיון שיש טורח לטבול כלים אלו מפני תדירות השימוש בהם, לכן ראוי שכל אדם יקנה תבניות מייצור ארץ ישראל, כתבניות של חברת "אופל" או פאלאס", ואז פטורים מטבילה לכל הדעות. ושאלתי כמה פעמים את גוף הכשרות "בד"ץ העדה החרדית" הנותנת כשרות לתבניות אלו, וענו שהכשרות היא על שלא מושחים את התבנית בשומן חזיר ושאר דברים האסורים, אבל לא על הטבילה. ואמרו, שאם לא כתוב ארץ ייצור על התבניות, סימן שהם מייצור ארץ ישראל ופטורים מטבילה, ואם הם מייצור חו"ל, אז כתוב על התבניות או על השקית שעוטפת את התבניות, "מיובא מחו"ל".

צליית כבד - הדבר ידוע שצריך קודם לחותכו לכל אורכו ורחבו, ולצלותו באופן שיהיה מקום לדם לזוב ממנו, כמו על רשת מנגל, אבל לא במחבת או סיר. וצריך ליזהר לנוהגים לשים עליו מלח, שיתנו עליו את המלח בעודו על האש, או סמוך ממש לנתינתו על האש, ואם שמו עליו מלח זמן מה קודם נתינתו על האש, צריך לשטוף את המלח, שהרי ספג דם שאסור באכילה, ואם לא שטף וצלאו כך, הכבד מותר באכילה ללא שטיפה למנהג הספרדים. שבדיעבד אנו אומרים שהאש שואבת את הדם מהמלח, כשם ששואבת את הדם מהכבד. ולמנהג האשכנזים, צריך לשוטפו מהמלח שעליו.

כיריים בצימר - מותר להשתמש ללא הכשר.

צימר שאובזר בפחיות קוקה קולה בכיתוב ערבית או רוסית - לדעת הראשל"צ יצחק יוסף, המיקל לשתותו יש לו על מה שיסמוך, (דווקא בקולה, אבל לא "ספרייט" או "קינלי".) שגם אם מעורב דבר איסור הרי הוא בטל בשישים. ולדעת הרב לנדא (בעל ההכשר של קוקה קולה בארץ) אין להתיר לשתותו. מחשש תערובת טעם איסור שאינה בטילה אפילו באלף, ושמקור הטעמים יכול להשתנות ללא שום פיקוח, וגם מפני שבאותו קוי ייצור משתמשים בדברים האסורים. (כך פורסם בשמם, ודעת מו"ר הג"ר שלמה מחפוד שליט"א כדעת הרב לנדא)

צימר שאובזר בחלב בהכשר רבנות - גם למחמירים לשתות רק חלב מהדרין, בדיעבד שכבר קיבלו, אין איסור לשתותו. מפני שאף אם נחלב בשבת, הרי התערבב עם חלב שלא נחלב בשבת, והרי זה ספק איסור הנאה ממעשה שבת שמותר. וגם אם כמה פרות עברו ניתוחים ונעשו טריפות והחלב שלהם אסור, הרי כיון שמתערב עם חלב כשר, בטל בשישים. 

הביאו לו בצימר של דרוזים בקבוק שמן זית חומוס ופיתות - השמן זית מותר באכילה, אבל החומוס אסור משום בישולי גויים, וכן הפיתות אסורות משום פת גוי, והטעם להקל בשמן זית הוא מפני ספק ספיקא, שמא לא עירבו בו איסור, ואם עירבו שמא נותן טעם לפגם הוא, ואחזוקי איסורא לא מחזקינן. ובפיתות וחומוס הטעם הוא, שאסרו חכמים לאכול מבישול ואפיית גוי, משום חשש קירוב הדעת שיבואו להתחתן עמהם.

צימר או מלון עם מזוזות פסולות או ללא מזוזות - אם אינו  שוכר את המקום למשך 30 יום רצופים, מקומות אלו פטורים ממזוזה. והטעם כיון שאינו שוכר את גוף הבית, אלא התשלום בהם הוא על האישור להשתמש וללון בהם, שהרי על כל נפש דורשים תוספת תשלום, וחיוב מזוזה הוא דווקא כשיש לו זכות בגוף הבית, כמו שנאמר "על מזוזות ביתך".

נופש בצימר בשבת ורוצה להיכנס לשחות בבריכה - אין להתיר לשחות בבריכה בשבת, מכמה חששות ואיסורים הכרוכים בזה, ואין להקל בזה אף לילדים בבריכת ילדים. ואחד מהטעמים הוא זילותא דשבת.

האוכל במסעדה או מלון ישאל את המשגיח כשרות:
א' אם הירק עם כשרות ופיקוח בענייני חרקים ותולעים. 
ב' לחמים ועוגות באיזה כשרות.
ג' רמת כשרות מוצרי החלב, ואם יש חשש אבקת חלב נכרי למחמירים. 
ד' בישולי גויים אם הטבח גוי והמשגיח רק מדליק את האש, מותר למנהג האשכנזים לאכול מהבישולים, ולמנהג הספרדים אין להקל בזה, אלא בצירוף שהבעלים של המקום הוא יהודי, אז לדעת הג"ר עובדיה יוסף, המיקל יש לו על מה שיסמוך, אבל לכתחילה למנהג הספרדים, יש לברר על מקום שהטבח המבשל הוא יהודי, ולאור האמור יש לשאול את המשגיח בענין זה. (יביע אומר ח"ט יו"ד סימן ו') 
ה' בשנת השמיטה, יש לברר על היבול, ובדרך כלל היבול הוא ע"פ היתר מכירה לנוהגים להקל.
ו' יש לשאול על רמת כשרות הדגים, מחשש תולעים וטפילים בדגים ובמעושנים, ובכל ספק ניתן להתייעץ עם "המכון למצוות התלויות בארץ", בראשות המומחה הגדול, הרה"ג שניאור זלמן רווח שליט"א, בטלפון 039030580.  
ז' יש לשאול על רמת כשרות העופות. ועל כשרות בשר בקר, צריך לדעת, שאם הבשר הוא כשר ולא "חלק לפי שיטת הבית יוסף", הרי לספרדים אסור לאוכלו מן הדין, ודינו כבשר טרף, ורק יש מהאשכנזים שנוהגים להקל בזה.
ח' לגבי טבילת כלים, כבר כתבנו שיש מחמירים שלא להשתמש בכלי המלון והמסעדה ללא טבילה, ויש מקילים, והמחמיר ישאל גם על זה.   
ט' כל זה לגבי הנופש בבית מלון ביום חול, אבל הנופש בשבת, רבו הבעיות ועדיף שלא ילך, או שילך לבית מלון מהדרין ויתייעץ עם חכם המבין בזה.

אהבתם? תנסו גם את אלו