פרשת וישלח

פרשת וישלח היא פרשת הדרכים שהיתה ליעקב בצאתו מבית לבן עד הגיעו ליצחק אביו ארצה כנען כאשר הוא מגיע שלם בגופו, שלם בממונו, ושלם בתורתו. אבל עד שהגיע ליצחק אביו היו לו כמה וכמה מצבים קשים, האבקות עם המלאך, ולאחר מכן פגישתו עם עשו שחיכה שנים רבות ליום הזה בכדי להרוג את יעקב ומשפחתו. ויעקב עובר את הגלים הללו בהצלחה. ושוב מעשה דינה עם שכם, ושוב עוברים את הקושי בדרך נס.
אמרו חז"ל מעשה אבות סימן לבנים. עם ישראל בכללותו עובר עדיין את הגלים הקשים, בין גלי הים הסוערים, הם גלי הגלות, עד שיבוא מלך המשיח. מלחמות שונות עבר כלל ישראל עם שרו של עשו, פעם בדרך של מלחמות והריגות גזירות קשות. ופעמים בדרך של אחוה ורעות עד שנמשכו הרבה מעם ישראל אחר תרבותו של עשו הרשע ואין להם בעולם חוץ מגשמיות כלום. במשך דורות קמו כתות שונות. ועם כל זאת נשאר עדיין חלק נכבד מהעם שהוא עדיין אוחז בדרכו של יעקב אבינו וממשיך להלחם על יהדותו בעוז וגאון, תפילות כסדרן, גמילות חסדים, לימוד תורה, החזקת תורה, וקיום מצוות יום ויום גם בימים קשים וגם אם נדרש עבור זה מסירות גדולה, ואפילו הפסדים נכבדים.

חז"ל (פסחים פח) אמרו שלושה שמות נקרא מקום המקדש. אברהם קראו "הר" שנאמר "בהר ה' יראה". יצחק קראו "שדה" שנאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה" יעקב קראו "בית" שנאמר "אין זה כי אם בית". בביאור הגר"א לישעיה מסביר הגר"א את הפסוק בישעיה (ב/ב) "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם": נאמר בפסוק ג' מעלות בבית המקדש "בראש ההרים, ונשא מגבעות, ונהרו אליו" כי בבית המקדש היו ג' קדושות והם: א, הר הבית, ששם הוא מקום התפילה. ב, העזרות ששם מקריבים את הקורבנות. ג, קודש הקדשים ששם מונחים לוחות העדות וספר התורה. ומוסיף הגר"א החלק הראשון "הר הבית" הוא כנגד גמילות חסדים, שהוא התפילה שנקראת גמילות חסד כמו שכתוב גומל נפשו איש חסד, וזה נאמר על תפילה. חלק זה התקדש והוקבע לענין התפילה בזכות אברהם שהיה גומל חסד, ולכן אברהם קראו "הר" והוא נקבע כקדושת הר הבית. חלק השני העזרות הם מקום הקרבת הקרבנות והוא נקרא "שדה" כשם שהשדה תביא את יבולה כפי עבודת האדם כך הקרבן יכפר כפי טהרת האדם ועבדותו. והוא נקבע ע"י יצחק שהיה עולה תמימה. והחלק השלישי הוא "בית" בית קודשי הקדשים ששם מונח ספר התורה ולוחות העדות. והוא כנגד יעקב שהיה עמוד התורה. ולכן קראו בית. שצריך שבעת הלימוד זה יהיה עקרי אצלו. כמו בית שהוא עיקר.

דרך שלושה דברים אלו אנו מתחברים ומתקשרים לבורא. תורה, עבודת הקרבנות, וגמילות חסדים. הם יסודות האומה שנתקנו לנו על ידי אבות העולם. ובפרט בזמן הזה שהוא עקבתא דמשיחא זוהי הזכות להנצל. כמובאר בגמ' סנהדרין (צ"ח ב) "תניא שאלו תלמידיו את רבי אליעזר מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? אמר להם יעסוק בתורה ובגמילות חסדים."