דוד המלך

כתב הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה: כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה.
מי לנו גדול מדוד המלך שלמד תורה מתוך ייסורים ומתוך הדחק ומתוך פחדים, תמיד היה שקוע בתורה, שהיא משמחת לב ואמר "לולא תורתך אז אבדתי בעניי". הרי דוד המלך ע"ה סבל כל חייו בסבל בל יתואר, מקטנותו גורש מביתו, שאול רודף להרגו, יחד עם דואג ואחיתופל וכל שונאיו. אבשלום בנו מורד בו ורודף להרגו, וכך מתגלגל והולך נרדף מפחד אויביו. היה מצורע ששה חודשים ומצורע הרי הוא כמת. והיה לומד תורה יומם ולילה למרות כל הצרות והרדיפות! בלי תורה אין לנו חיים, היא נותנת לנו חיים חכמה ואושר.

איזה מוסר הוא לראות את דמותו של דוד המלך ע"ה מול העיניים! כאמור, ספר תהילים מלא צוף אהבת התורה ומתיקותה, וחיי תורה טהורים. התורה נותנת לאדם חכמה בינה ודעת, ולא לחינם נפטר ונולד בשבועות, כדי לרמז על גודל אהבתו לתורה.
עומדים אנו ימים ספורים לפני חג השבועות, מתן תורה. חג השבועות, חג מתן תורה, הוא אחד משלושת הרגלים, פסח שבועות וסוכות. והנה, פסח הוא שבוע ימים, סוכות שבוע ימים, למה שבועות הוא רק יום אחד?    ביותר קשה, על שלושת הרגלים אמר הכתוב "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש" אומרים חז"ל: שלא ניתנו החגים אלא לעסוק במקראי קודש, לעסוק בתורה הקדושה, וכך להגיע לדבקות בה' יתברך. וכתוב בירושלמי שבחול המועד אסור לעבוד כדי שיהיו פנויים לעסוק בתורה כל השבוע. א"כ איך יתכן, שדוקא חג מתן תורה יהיה רק יום אחד, והרי לא ניתנו המועדות אלא לעסוק בתורה. ולמה דוקא חג השבועות הוא רק יום אחד?!

אומרים על זה חכמינו, משל לאדם שהלך בדרך, חושך ועלטה. מחפש הוא דרכו ולא מוצא עד שמגיע לפרשת דרכים, ושם יש שלטים המפנים אותו, אבל חושך ועלטה ואינו רואה אותם. והנה לפתע ברק מאיר את הדרך, ואז בוחר לו את הדרך ומגיע למחוז חפצו. נמצאים אנו בחושך החיים, בבלבולים נוראים, של תאוות ויצרים, אדם אומר "לא מוצא עצמי" לא יודע מה הוא עושה בעולם הזה, מה רוצים מהחיים שלו?! והנה לפתע ברק מאיר לנו את החיים, חג השבועות הוא אור חד פעמי, שלומדים תורה כל הלילה, זה מאיר לנו את הכיוון לאן ללכת - לתורה ויראת שמים, זאת אומרת שמה שמשיגים בחגים האחרים שבע ימים, כח החג הזה בהבזק אור קצר, להאיר לנו את כל החיים!

אדם רואה חבר, ומביא אותו לדרשה, יש קונה עולמו בשעה אחת, יש קונה עולמו בדרשה אחת. מה עושה לו הדרשה? מאירה לו את העיניים בהבזק אחד, הוא מאיר לו את הכיוון הדרשה היא החיצים שידע לאן ללכת, אתה הולך בכיוון ההפוך! בכיוון הלא נכון! דרשה אחת שהוא שומע, הבזק אור באפלה – והוא משתנה.    

התורה בונה את האדם, התורה מאירה את הסביבה, מקומות שהיו חושך ואפלה ובאו לתוכם ישיבות וכוללים – נהפכו מרע לטוב מחושך לאורה. כשנכנס תורה לאור, האיזור משתנה מהקצה אל הקצה, כל הדרדור של הרחוב, הקוצים והדרדרים, זה בגלל שתלשו את העם מהתורה"ק! אחד מ"גדוליהם" התבטא שהקמת המדינה זה יציאת מצרים בלי מתן תורה עפ"ל. עוד אמרו שמקימים מדינה לגדל גויים דוברי עברית!

התורה היא כור ההיתוך של הנשמה, מצחצחת ומקדשת ומטהרת את האדם, מנקה אותו מכל הסיגים, מקשטת אותו וחכמת אדם תאיר פניו! ישיבה זה בית חרושת לבני אדם, נכנס זכוכית ויוצא יהלום, עשרות אלפים חזרו בתשובה, ההורים מתקשרים אלי, אנחנו שמחים שהילד פה, איך הוא השתנה! איך התורה משנה את האדם.