בעלה בעיר:
1. יש אומרים שאשה שבעלה בעיר והיא נמצאת עם עוד נשים, מועיל ההיתר גם ליתר הנשים שנמצאות עמה.
2. על אף הנאמר לעיל שאשה שבעלה בעיר מותרת ביחוד, מכל מקום ראוי ונכון בכל מקרה (כגון שבא בעל מקצוע לתקן משהו בבית) שלא לנעול את הדלת אלא רק לסגורה.
3. מי שנכנס אצל אישה ובעלה בעיר, חייבת היא להקדים ולהודיע לו שבעלה בעיר, וכן אם הייחוד הוא בהיתר מפני שיש באותו בית עוד פתח שהוא פתוח לרשות הרבים, חייבת היא להקדים ולהודיע לו על כך.

אשתו עמו:
4. אם נמצאת אשתו עמו, הרי זה מותר להתייחד, מפני שאשתו משמרתו.
5. ההיתר של "אשתו עמו" יש אומרים שצריכה היא להיות דווקא אתו ממש או אפילו בבית אחר באותו חצר, ויש אומרים שכאשר הוא נמצא בביתו (או מקום עבודתו הקבוע) מועיל גם אם אשתו לא עמו אלא נמצאת באותו עיר. ומכיוון שיש בזה מחלוקת, לכן ראוי להחמיר שכאשר אשתו לא עמו לא יתייחד, ועל כן כשבאה עוזרת לבית או מטפלת וכדומה, ואשתו לא נמצאת בבית, לא ינעל את הדלת אלא רק יסגרנה. ומכל מקום יש להקל להתייחד עם שתי נשים (שאיסור הייחוד הוא מדרבנן) כאשר אשתו בעיר.
6. יש אומרים שאף על פי שמותר לאדם להתייחד עם אישה אחרת כשאשתו עמו, מכל מקום אין לאדם להתייחד בקביעות ולגור ביחד אפילו כשאשתו עמו, כיון שעל כל פנים לא ימלט מלעבור על "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם".

שומרים:
7. מותר להתייחד עם אישה שיש עמה ילדה קטנה שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת את עצמה לביאה, כיוון שהאישה לא תכשל בעוון ליד התינוקת, לפי שהיא מגלה את סודה. ויש שכתבו שדבר זה אינו תלוי בגיל הילדה אלא בהתפתחות שכלה.
8. גם אם התינוקת היא הילדה שלו או שלה מועיל הדבר, ולאו דווקא אם היא זרה.
9. מותר להתייחד עם שתי צרות, או עם אישה וחמותה, או עם אישה ובת בעלה, או עם אישה ובת חמותה, מפני ששונאות זו את זו ואינן מחפות זו על זו.