נאמר בתורה (שמות פרק יב' פסוק טו') "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם", ולכן יש מצות עשה מן התורה להשבית את החמץ קודם שיגיע זמן איסורו, ולכן תקנו חכמים לחפש ולבדוק את החמץ שנמצא בביתו של האדם או שנמצא ברשות האדם בלילה שלפני חג הפסח (בליל יד' בניסן).
ונכתוב בסיעתא דשמיא כמה מהלכות בדיקת חמץ.

1. זמן בדיקת חמץ מיד בצאת הכוכבים, וצריך לכתחילה לבדוק את החמץ מתי שמגיע זמנו, אולם בדיעבד אם לא בדק את החמץ בצאת הכוכבים יבדוק יותר מאוחר בלילה, ויקדים להתפלל ערבית קודם הבדיקה, ואפילו אם הגיע זמן הבדיקה ולא התפלל ערבית יתפלל ערבית קודם ואחר כך ילך לבדוק, ואם יש ציבור שלומדים תורה בשיעור קבוע בלילה בזמן צאת הכוכבים, אין לבטל את השיעור תורה וכל המשתתפים יגיעו לשיעור התורה ורק אחר השיעור תורה ילכו לביתם ויבדקו את החמץ, ונכון שאחר שיסיימו את השיעור יכריז אחד מן השיעור שלא לשכוח לבדוק את החמץ.

2. כיוון שצריך לבדוק את החמץ בליל יד' בניסן חכמים גזרו שלא לאכול או לעשות מלאכה או אפילו לישון מעט חצי שעה קודם זמן התחלת הבדיקה, ולכן חצי שעה קודם צאת הכוכבים אסור לעשות את אותם פעולות שכתבנו, אולם מה שאסור לאכול זה דווקא שאוכל יותר משיעור כביצה בלא קליפתה (50 גרם) לחם או עוגות, אבל בפחות משיעור כביצה בלא קליפתה מותר לאכול לחם או עוגות, וכן מותר לאכול פירות או ירקות או דגים או בשר מותר לאכול אפילו יותר מכביצה, והמחמיר שלא לטעום כלום תבוא עליו ברכה, ואם התחיל לאכול או לעשות מלאכה קודם שיגיע חצי שעה לפני בדיקת חמץ (כגון שהתחיל את הסעודה שעה לפני צאת הכוכבים) אינו צריך להפסיק בצאת הכוכבים את האכילה או המלאכה כיוון שהתחיל בהיתר, ואם רצה להפסיק ולבדוק את החמץ ישר בצאת הכוכבים תבוא עליו ברכה.     

3. קודם הבדיקה צריך לברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצותיו וציוונו על ביעור חמץ", ואין לברך ברכת "שהחיינו" על מצות בדיקת חמץ, ומכל מקום ממדת חסידות להניח לפניו פרי חדש לפני שמברך "על ביעור חמץ" ויברך "על ביעור חמץ" ויבדוק קצת, ואחר שיבדוק קצת יברך ברכת "שהחיינו" על הפרי ולא יאכל אותו ואחר שיגמור את הבדיקה יקח את הפרי ויברך עליו ברכת הנהנין (עץ או אדמה תלוי מה הפרי החדש) ויאכל את הפרי.

4. אחר שבירך ברכת "על ביעור חמץ" אסור לדבר, ואם דיבר דברים בטלים שאינם מענין הבדיקה לפני שהתחיל לבדוק צריך לחזור ולברך, ואם דיבר דברים שהם מענין הבדיקה אינו צריך לחזור ולברך, ואם התחיל כבר לבדוק לכתחילה אסור לדבר בדברים טפלים שאינם מענין הבדיקה עד אחר שיסיים לבדוק ויבטל את החמץ, ובדיעבד אם דיבר אין צריך לחזור ולברך כיוון שכבר התחיל בבדיקה, ושנמצא באמצע הבדיקה רשאי לדבר דברים שהם מענין הבדיקה (כגון שיש מקום חשוך שהוא מתקשה לבדוק עם הנר רשאי לומר לבנו או לאשתו שיביאו לו פנס או שידליקו לו את האור).

5. אם צריך לבדוק כמה בתים או שיש לו גם חנות לבדוק או שיש לו גם רכב לבדוק, לכן בשעה שמברך בבית "על ביעור חמץ" יכוון לפטור את שאר הבתים ואת החנות ואת הרכב, ויזהר שלא יסיח דעתו בזמן שהולך מבית לבית, אולם אם הבתים נמצאים רחוקים ממש זה מזה יכוין בשעה שמברך בביתו שמתכוון לפטור רק את הבית הזה ואז שהולך אחר כך לביתו השני יוכל לברך שוב פעם על הבית האחר או על החנות.

6. הבדיקה צריכה להיות בכל חדרי הבית, וצריך לבדוק בחורים ובסדקים ובכל פינות הבית, וכן יש לבדוק במגירות ובארונות, וצריך לבדוק גם במכונית ששייכת לו, ואם יש ילדים בבית יש לבדוק גם מתחת לארונות ויש לבדוק גם בכיסי הילדים ובילקוטים, ואפילו שיש לאדם טרחה מרובה בבדיקת החמץ לא יקוץ בבדיקתו וכבר אמרו חז"ל לפום צערא אגרא (ככל שהקושי יותר גדול כך יש יותר שכר), ומכל מקום אם קשה לבעל הבית לבדוק לבדו את כל חדרי הבית יעמיד אצלו אנשים בשעה שמברך "על בדיקת חמץ" ואחר הברכה יתפזרו האנשים בחדרי הבית ויבדקו, ואם בעל הבית אינו יכול לבדוק כלל ימנה שליח שיבדוק במקומו והשליח יברך את הברכה, אולם חדר שנותנים שם את החמץ ודעתם למכרו לגוי על כל אשר בו ונועלים אותו כל ימי הפסח אין צריך לבדוק אותו בליל ארבעה עשר בניסן, כיוון שסופו להימכר לגוי.

7. נוהגים לתת חתיכות קטנות של לחם שהם פחות מכזית (27 גרם) שהם עטופות בנייר או בנילון בפינות הבית והבודק מחפש אחריהם למוצא אותם, ועל פי הקבלה יש להניח עשר חתיכות ואף על פי שאין המנהג מעכב מכל מקום מנהג ישראל תורה הוא, ונכון שירשמו קודם היכן הניחו כל חתיכה כדי שיכלו למצוא אותה, ומכל מקום אם לא מצא חתיכה אחת מהחמץ בשעת הבדיקה אין צריך לחפש ולבדוק היטב כדי למוצאה (כיוון שאין בחתיכה הזו שיעור כזית) אלא יסמוך על הביטול שמבטל את החמץ.

8. הבדיקה צריכה להיות לאור נר של שעוה, וכן אפשר לבדוק על ידי נרות של פראפין שמצויים בזמננו והם כשרים לבדיקה, ובמקום צורך שאין לאדם נר כשר יכול לבדוק על ידי פנס חשמלי (ויכול גם לברך על הבדיקה אפילו שנעשית על ידי פנס), אולם נר של אבוקה פסול לבדיקת חמץ כיוון שאינו יכול להכניסו לחורים ולסדקים, ועוד שהאדם מתיירא שמא הנר יבעיר את הבית ונמצא שליבו טרוד בנר ולא בבדיקת חמץ, ואם בדק על ידי נר של אבוקה צריך לחזור ולבדוק שנית על ידי נר כשר, אולם לא יברך שוב על הבדיקה, (נר אבוקה נקרא כל נר שיש לו שתי פתילות או יותר והפתילות אינם נוגעות זו בזו אלא הם מחולקות ומופרדות ושלהבת הפתילות כן נוגעות אחד בשני ועל ידי כך השלהבת נעשית כאחד, אולם אם הפתילות נוגעות זו בזו נחשב הכל לנר אחד וזה כשר לבדיקת חמץ), אין לבדוק על ידי נר של חלב, וכן אין לבדוק על ידי נר של שומן, וכן אין לבדוק על ידי נר של שמן, ובדיעבד אם בדק על ידי נר של חלב או של שומן או של שמן יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולבדוק

9. אין צריך לכבות את החשמל בשעה שבודק בדיקת חמץ עם הנר, אלא אדרבה ככל שיש תוספת אורה עדיף על ידי כך יכול לבדוק היטב בחורים ובפינות ובסדקים.