1. אסור לאכול סעודת קבע היינו כביצה פת (54 גרם) וכן כביצה מפת הבאה בכסנין (היינו עוגות), חצי שעה קודם זמן הדלקת נרות החנוכה (היינו חצי שעה קודם צאת הכוכבים), עד שידליק את נרות החנוכה, וכן אסור לישון חצי שעה קודם זמן הדלקת נרות החנוכה, אולם סעודת ארעי היינו אכילת פת פחות מכביצה וכן פירות וירקות או בשר או דגים, אולם כל זה דווקא לבעל הבית שעליו חלה חובת ההדלקה, אולם אשתו או ילדיו יכולים לאכול וכן לישון חצי שעה קודם ההדלקה.

2.  אם ביקש מחברו שיזכיר לו להדליק נרות רשאי לאכול יותר מכביצה פת או פת הבאה בכסנין קודם הדלקת נרות החנוכה, וכן רשאי לעשות מלאכה קודם הדלקת נרות החנוכה, אולם משהגיע זמן הדלקת הנרות צריך להדליק מיד, ולא יעסוק בדברים אחרים עד שידליק את נרות החנוכה.

3. וכן אסור להתחיל ללמוד תורה משהגיע זמן הדלקת נרות החנוכה (היינו מזמן צאת הכוכבים) עד שידליק נרות החנוכה, אולם קודם שהגיע זמן הדלקת הנרות מותר ללמוד תורה, אולם ציבור שיש להם שיעור קבוע ויש חשש שאם ילכו לביתם לא יחזרו מקצתם לשיעור התורה, יקיימו את השיעור כרגיל ואחר כך ילכו לביתם וידליקו את נרות החנוכה, וטוב שיזכירו אחד לשני להדליק נרות חנוכה.

4. בנרות חנוכה יש לנו כלל "הדלקה עושה מצוה", היינו שעיקר המצוה הוא מעשה ההדלקה, ולכן אם הדליק את נרות החנוכה ואחר כך מיד כבו הנרות אין צריך לחזור ולהדליק את הנרות מחדש, שהרי עצם זה שהדליק את נרות החנוכה יצא ידי חובה, אולם מצוה מן המובחר לחזור ולהדליק את הנרות אם כבו בתוך החצי שעה לאחר הדלקתו, ולא יברך על ההדלקה השניה.

5. וכן מי שמדליק נרות בערב שבת מבעוד יום, ואחר כך כבו הנרות לפני קבלת שבת, אין צריך לחזור ולהדליק מחדש, מכיוון שחייב להדליק בערב שבת מבעוד יום שהרי אינו יכול להדליק בצאת הכוכבים משום שזה שבת, זה נקרא שכבר התחיל במצוה, וכיוון שהדלקה עושה מצוה יצא ידי חובה, אולם אם מחמיר וחוזר להדליק שוב פעם תבוא עליו ברכה, ואין לו לברך על ההדלקה השניה.

6. וכן אם כיבה בשוגג את נרות החנוכה, מעיקר הדין אין צריך לחזור ולהדליק שוב, אולם המחמיר להדליק שוב תבוא עליו ברכה, אולם אם כיבה את הנר במזיד צריך לחזור ולהדליק שוב את הנרות, אולם לא יברך על ההדלקה השניה.

7. וכן אם כבו הנרות מהרוח כגון שאחר שהדליקו פתחו את החלון כדי שיהיה נעים בבית, או שהנרות כבו מחמת שיצא מביתו ובאותה שניה נכנסה רוח וכיבתה את הנרות, מעיקר הדין אין צריך לחזור ולהדליק שוב, אולם מצוה מן המובחר לחזור ולהדליק שוב ותבוא עליו ברכה.

8. כל מה שכתבנו בהלכה מספר 7 זה דווקא שלאחר שהדליק את הנרות פתחו את החלון או את הדלת, וכיוון שבשעת ההדלקה הנרות היו ראויים להיות דולקים חצי שעה מזמן ההדלקה לכן מעיקר הדין אין צריך לחזור ולהדליק (מצוה מן המובחר לחזור ולהדליק שוב), אבל אם הניח מלכתחילה את נרות החנוכה במקום שיש רוח נושבת שזה צפוי מראש שהנרות לא יהיו דלוקים חצי שעה אלא יתכבו, ובא הרוח וכיבתה את הנרות, חייב מן הדין לחזור ולהדליק שוב את נרות החנוכה במקום שהנרות יוכלו לדלוק שם חצי שעה, ולא יברך על ההדלקה השניה.

9. אם הדליק את הנרות במקום שהנרות לא יכולים להיות דולקים חצי שעה, ואחר ההדלקה לפני שהנרות כבו הכניסם לביתו או למקום שאין הרוח נושבת, צריך לכבות את הנרות ולחזור ולהדליקם מחדש ולא יברך על ההדלקה השניה, מכיוון שהדלקה עושה מצוה ובשעה שהדליק היה במקום שלא ראוי שיכולים להיות דולקים שם חצי שעה, ולכן זה נקרא שמעשה ההדלקה היה לא טוב.

10. אף על פי שהדלקה עושה מצוה, צריך לתת שמן בנרות החנוכה שיעור שידלק חצי שעה (ואם מדליק בנרות בלי שמן צריך שהנרות יהיו ראויים לדלוק חצי שעה), ובערב שבת כיוון שמדליק לפני צאת הכוכבים צריך לתת יותר שמן כדי שיהיה שיעור של שמן שיוכל לדלוק אחר צאת הכוכבים.

11. שמן שנותר בנר החנוכה ביום הראשון צריך לקחת אותו ולהדליק אותו ביום השני (ויוסיף עליו עוד שמן כדי שיהיה שיעור שיכול לדלוק חצי שעה), וכן אם נשאר ביום השני שמן לוקח אותו ומדליק ממנו ביום השלישי (ויוסיף עליו עוד שמן כדי שיהיה שיעור שיכול לדלוק חצי שעה), וכך יעשה בשאר הימים, ואם נשאר השמן ביום השמיני עושה מדורה ושורף את השמן בפני עצמו, והוא הדין לפילות החנוכה שאסור לזורקן אלא עושה מדורה ושורפם, וכל מה שכתבנו בשמן זה דווקא שכבו הנרות בתוך החצי שעה ונשאר מזה השמן, אבל אם כבר דלקו הנרות חצי שעה ונותר השמן בנרות אין צריך לשרוף את השמן, ומותר להשתמש בו לשאר דברים, וכיוון שיש אומרים שאדם שנותן בסתם (בלי לפרש את כוונתו) את השמן אז נאסר כל השמן ששם לצורך הדלקת הנרות ואפילו אחר שדלקו הנרות חצי שעה, ומעיקר הדין הלכה כמו שכתבנו למעלה שאחר שעבר זמן של החצי שעה אם נותר שמן מותר להשתמש, ואולם טוב להחמיר ולחוש לדעת היש אומרים שכתבנו ולכן יתנה בפירוש שאינו מקצה השמן למצות נרות החנוכה אלא רק כשיעור המצוה (היינו חצי שעה) ואז אם נשאר שמן אחר החצי שעה רשאי לכולי עלמא להשתמש בו לשאר דברים.

12. כל מה שכתבנו בהלכה מספר 11 זה דווקא שנותר השמן בנרות החנוכה, אולם הבקבוק ששפך ממנו לנרות החנוכה בוודאי מותר להשתמש בו לצורך דברים של חול.