הגמרא אומרת משנכנס אדר מרבים בשמחה, ורשום במגילת אסתר "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה", והגמרא אומרת עוד, אמר רב פפא שאם יש ליהודי משפט עם גוי יעשה היהודי את המשפט בחודש אדר, שבימי חודש אדר מזלם של ישראל הוא שולט.
והנה טעם השמחה בחודש אדר הוא משום הניסים שנעשו לישראל בימים אלו, ועוד שעם ישראל בימי מרדכי ואסתר קבלו עליהם את התורה שבעל פה מאהבה , ובחודש אדר בזמן שבית המקדש היה קיים היו מתחילים לאסוף את השקלים לצורך עבודת בית המקדש ולצורך הקורבנות והיתה שמחה גדולה בעולם, ויש עוד כמה טעמים.

מחצית השקל
בפרשת "כי תשא" כתוב שצריך כל אדם מישראל לתת "מחצית השקל" בין עני בין עשיר, כדי לספור את עם ישראל, ועל ידי הכסף שנאסף קנו קורבנות ציבור כגון: תמידים שהיו מקריבים כל יום , מוספים וכו', מצווה זו של "מחצית השקל" זה מצווה לדורות שחייב כל אדם מישראל בזמן שבית המקדש היה קיים, והיה צריך כל אחד מעם ישראל לתת "מחצית השקל", וכמו שאמרנו היה קונים בזה קורבנות וכו', והמחצית השקל היה כופר נפש של כל אחד ואחד מעם ישראל, ובתאריך א' באדר היו מכריזים הבית דין בכל ערי ישראל שעם ישראל יביאו את "מחצית השקל".
והנה היום שאין לנו בית מקדש נוהגים לתת זכר למחצית השקל ונכתוב כמה הלכות בסיעתא דשמיא.
1. יש כאלו שנוהגים לתת זכר למחצית השקל לפני פרשת זכור, ויש כאלו שנוהגים לתת זכר למחצית השקל בליל פורים היינו ביום צום תענית אסתר לפני שמתפלל מנחה, ויש כאלו שנוהגים לתת זכר למחצית השקל ביום פורים בבוקר לפני שקוראים את המגילה.
2. יש להיזהר שלא לקרוא למעות הללו מחצית השקל אלא יקרא להם זכר למחצית השקל.
3. מעיקר הדין רק מי שהוא מעל גיל עשרים שנה צריך לתת זכר למחצית השקל, וטוב להחמיר שגם מי שהוא בן שלוש עשרה שנה שכבר עבר בר מצוה שיתן זכר למחצית השקל
4. הנשים גם צריכות לתת זכר למחצית השקל, וטוב לתת גם עבור הילדים הקטנים, אולם אם אין ידו משגת כל כך וזה קשה עליו להוציא סכום כזה יתן עבור בניו ובנותיו הקטנים סכום מועט.
5. צריך לתת סכום השוה לערך שלושה דרהם כסף, וכיוון שכל שנה מחיר הכסף עולה או יורד לכן כל שנה מפרסמים (בערך כמה שבועות לפני פורים) מחדש איזה סכום לתת, ולכן אדם ישאל לפני שנותן.     
6. טוב שיתן שלושה מטבעות של מתכת, מכל מקום יוצאים חובת המנהג של זכר למחצית השקל גם שנותן חפץ ששוה בערכו לשלושה דרהם כסף או שנותן שטר כסף.
7. מי שמצבו הכלכלי קשה מספיק שיתן מטבע של חצי שקל לזכר מחצית השקל ויוצא ידי חובה.
8. מי שנוהג להפריש כל חודש מעשר כספים ממשכורתו אינו רשאי לתת ממעשר הכספים זכר למחצית השקל, אלא יפריש מעשר כספים וגם יתן זכר למחצית השקל מהכסף אחר שהפריש מעשר כספים, אולם אם אמר בפירוש בשעה שהתחיל לעשר מעשר כספים שהוא מעשר כספים בלי נדר והשעה דחוקה לו יכול לתת מהמעשר הכספים זכר למחצית השקל.
9. זכר למחצית השקל יתן אותם לטובת מוסדות של תורה, שהרי אמרו עכשיו שאין לעם ישראל בית מקדש מה שמכפר על עונותיהם של ישראל הוא התורה.   

לסדר נתינת מחצית השקל לחצו כאן!

תענית אסתר
מנהג ישראל להתענות ביום יג' באדר, ושחל פורים במוצאי שבת מקדימים לצום תענית אסתר ביום חמישי, וכל איש מגיל שלוש עשרה ואישה מגיל שנים עשרה חייבים לצום חוץ מאלו שפטורים כגון: חולה, יולדת, מעוברת, חתן וכלה בתוך שבעת ימי המשתה שלהם, אבי הבן הסנדק והמוהל וכו'.
והטעם שצמים משום שהמן הרשע רצה להרוג ולעלות את עם ישראל והפיל גורל איזה יום לעשות את הדבר הזה ונפל לו יום יג' באדר (כפי שמסופר במגילת אסתר), ובחסדי ה' יתברך נהפכה הגזירה ואדרבה ביום יג' באדר נתן המלך אחשוורוש רשות ליהודים להרוג באויביהם, וביום יג' באדר במקום שגזירת המן הרשע תצא לפועל, ונהפוך הוא היהודים שלטו באויביהם והרגו היהודים שבעים וחמש אלף איש מלבד מה שהרגו היהודים בשושן הבירה ולא נהרג אחד מעם ישראל וה' יתברך נתן לגוים פחד מעם ישראל, ועם ישראל התענו ביום יג' באדר כדי שה' יתברך יעזור להם במלחמתם נגד אויביהם שהיו בצרה גדולה שפחדו שהגוים יקומו כנגדם, ולכן נהגו בכל תפוצות ישראל להתענות זכר לנס שנעשה ליהודים וצום זה נקרא "תענית אסתר".
יש אומרים שהטעם למנהג "תענית אסתר" הוא כדי לעשות זכר לתענית שגזרה אסתר בחודש ניסן (כפי שמסופר במגילת אסתר שאמרה אסתר "צומו עלי אל תאכלו ואל תשתו"), אלא שמשום שלא רצו לתקן תענית בחודש ניסן, משום שאין מתענים תענית ציבור בחודש ניסן לכך תקנו את התענית בחודש אדר לפני פורים.
לדיני הצום של תענית אסתר הוא שווה לדיני שלושת הצומות (לא לגמרי ממש אולם זה דווקא לגבי מי אלו שפטורים מן הצום, אבל לשאר דברים הוא כמעט ממש שווה ), עיין בקטגוריות: אמירת עננו בתענית, דיני הצומות.