בזמן בית המקדש הראשון בעשרה בטבת התחיל מצור על העיר ירושלים, והיה המצור קשה מאוד והרבה מאוד אנשים מתו עקב הרעב הקשה שהיה בירושלים.
המדרש בילקוט שמעוני אומר שבא נבוכדנצר הרשע (מלך בבל) עם חייליו להחריב ירושלים ואת בית המקדש וחשבו ללכוד את העיר בזמן קצר אולם הקב"ה היה מחזק את אנשי ירושלים במלחמה כדי שאנשי ירושלים יחזרו בתשובה, והיה נותן להם גבורה שהיו הורגים בבבלים הרבה מאוד, והיה שם גיבור אחד מהיהודים שנקרא אביקא בן גברתי ושהיו חיילי בבל זורקים אבנים גדולות על ידי מקלע לעיר ירושלים על החומה כדי שתשבר היה אביקא עומד על החומה ומקבל את האבנים הללו בידיו והיו זורק בחזרה על החיילים הבבלים והיה הורג מהם הרבה וגרם העוון (על שלושה דברים בית המקדש הראשון נחרב: גילוי עריות,שפיכות דמים,עבודה זרה) ובא רוח והפילה את אביקא מן החומה ומת, ולאחר שלוש שנים של מצור נבקעה העיר ירושלים ונכנסו הבבלים לעיר, ובתשעה באב שרפו את בית המקדש.
וכיוון שראשית הפורענות של חורבן בית המקדש הראשון היה בעשרה בטבת שכן אז התחיל המצור על ירושלים חכמים תיקנו לצום זכר לחורבן בית המקדש, וכל אחד חייב לצום ואסור לפרוץ גדר (חוץ מאלו שפטורים כגון: מעוברת, חולה שאין בו סכנה, ילדים קטנים ועוד).
עשרה בטבת אף על פי שהוא צום מדרבנן שונה מכל הצומות האחרים שהם מדרבנן כגון: י"ז בתמוז, תענית אסתר,ט' באב,צום גדליה, והמיוחדות של צום עשרה בטבת הוא שרק הוא יכול לחול ביום שישי (וחייבים לצום אותו עד צאת הכוכבים), ולעומת זאת צום עשרה בטבת אינו יחול בשבת, מה שאין כן שאר התעניות שהם לא יחולו לעולם ביום שישי אבל הם כן יכולים לחול ביום שבת (ובמקרה כזה שהם נופלים בשבת דוחים את הצום ליום ראשון), חוץ מיום כיפור שזה צום מהתורה תמיד יצומו אותו באותו יום שבו נופל התאריך י' בתשרי אפילו שזה בשבת.
 
שנופל צום עשרה בטבת בערב שבת יש עוד כמה פרטי הלכות:
1. חיוב התענית הוא מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, וגם מתי שחל עשרה בטבת ביום שישי צריך לצום עד צאת הכוכבים ואין להקל ולאכול ולשתות מבעוד יום.

2. במנחה של ערב שבת אין אומרים וידוי ונפילת אפים לפי שזה ערב שבת, אבל "עננו" שמוסיפים בתפילת שמונה עשרה אומרים בין בשחרית בין במנחה.

3. מותר להתקלח במים חמים ביום שישי (ואפילו לאלו שמחמירים שלא להתקלח במים חמים ביום הצום כאן מותר מפני כבוד השבת), וכן מותר ללבוש נעלי עור, ורק אכילה ושתייה אסור בתענית, (וכן ב-י"ז בתמוז וצום גדליה ותענית אסתר האיסור הוא רק אכילה ושתייה אבל שאר הדברים מותרים ורק ב-ט' באב אסורים עוד דברים חוץ מאכילה ושתייה והם נעילת הסנדל, תשמיש המיטה, רחיצה וסיכה).